"לא קל לראות מדינה על הקרשים, אבל לכל המיואשים, יש לי זריקת עידוד"
רבים מרגישים שהמדינה שלהם נשמטת או שמא כבר נשמטה להם מהידיים. הם רואים איך האינטרסים הקרים הביסו כל ערך של דאגה לציבור. אבל לאור-לי ברלב יש תקווה
אור-לי ברלב, אקטיבסטית:
אני שומעת כל כך הרבה אנשים מיואשים כאן. דווקא עכשיו, בשבעים שנות.
רבים מרגישים שהמדינה שלהם נשמטת או שמא כבר נשמטה להם מהידיים. הם רואים כיצד השחיתות פשתה בכל חלקה ואיך האינטרסים הצרים והקרים הביסו כל ערך או סטנדרט של דאגה לציבור.
הם מבינים שהם - העם, כבר לא נספרים.
עבור רבים החברה הישראלית נמצאת בשבר הגדול ביותר שידעה. בין חקירות השחיתות מכל עבר לבין היחס של המדינה לנזקקים, לנכים ולקשישים, מוצבת לנו מראה ברורה ונוקבת: כך זה נראה, כך זה מתנהל.
יש מי שהמראה הזו מבהילה אותו. זה באמת לא קל לראות so called סטארטאפניישן-החלום הציוני-עם סגולה בשיאים של עליבות, טירוף ציני ושחיתות, כאחרונת המדינות שאליהן לא היינו חולמים להידמות.
זה באמת לא קל לראות מדינה על הקרשים. מדינה שמצטיינת במדדי עוני ושחיתות.
אבל לכל המיואשים, הרשו לי להציע לכם זריקת עידוד:
יש למדינה שלנו לב אקטיביסטי שפועם בעוצמה ובכוח והוא סך כל האזרחים שלא מוכנים לשתוק. האזרחים שבאומץ מדהים קמים להילחם. אלה שלא מוכנים להוריד ראש ולוותר. אלה שזוקפים קומה בנחישות מול הטירוף.
ויש להם כל כך הרבה כוח בעיניים, שאלוהים יודע שאם יש דרך- אז הנה היא נגלית בפנינו