אני סבתא אגואיסטית ואני לא מתכוונת להתנצל על זה

הנה עובדה: אני סבתא!

והנה עוד עובדה: אני אגואיסטית! תכונה הכרחית לדעתי לכל אחד שרוצה להיות שלם עם עצמו

כאמא, האגואיסטית שבי נעלמה. ברגע שהחלטתי להביא ילדים לעולם שמתי אותם בחשיבות עליונה.

השתדלתי לתת להם את המיטב להתפתחותם הנפשית ולאושרם, גם כשזה בא על חשבוני

וככל שהם התבגרו, כך אני השתחררתי והתפתחתי

ואז, הגיעו הנכדים, ולמי שיש ספק, לא אני הבאתי את הנכדים לעולם.

כשזוג בוחר להביא ילד לעולם הוא צריך להבין שזה קודם כל על חשבונו, זמנו ועיסוקיו

אני כסבתא, כבר לא מוכנה לוותר על זמני ועיסוקיי כמו פעם.

אני מכירה חברות ונשים שמתחייבות על בסיס קבוע לאסוף, לשמור ולטפל בנכדים, גם כשזה בא על חשבון זמנן הפרטי או עיסוקן מתוך תחושת חובה שכך צריך ולא תמיד זה משמחה וחשק.

אז אני לא מוכנה ובטח לא מתכוונת להתנצל על זה

בוודאי שאם הסבתא אוהבת, רוצה ומוכנה לעזור, מה טוב, אבל אל תיקחו את העזרה כמובן מאליו

עם כל נכדיי אני במערכת יחסים מצוינת המושתתת על אהבה, חברות, כנות והשתטות וזה מה שחשוב באמת אני רואה אותם על בסיס קבוע, ומוכנה גם לעזור כלכלית, כשצריך.

אבל בייביסיטר? לא לארח אותם ללילה? לא לשמור עליהם בשבתות? ממש ממש לא.

אני אוהבת אותם. אבל אני אוהבת אותי לא פחות.