אם יש לביבי טיפה אחריות, הוא צריך לשחרר את מירי רגב מהממשלה עוד היום

הגיע הזמן להודות: הבדיחה שהיא שרת התרבות והספורט שלנו הפסיקה להיות מצחיקה. למעשה, אם עד היום הפרובוקציות שלה, הוולגאריות וההתעקשות להידחף לכל מקום, נעו על הציר שבין משעשעות, מטרידות או ממש מעצבנות - אתמול הבנו שהגברת רגב מזיקה. שההתנהגות שלה פשוט גורמת נזק לעם ולמדינת ישראל.

איש לא חי באשליה שליאו מסי - או בכלל, מישהו בארגנטינה - מכיר את השם מירי רגב; אבל השרה לחוסר תרבות ואפס הבנה בספורט מכירה את מסי. וזה מה שחשוב. וכאן מתחילה הבעיה. התנהלותה סביב הביקור הזה נסובה סביב ציר אחד בלבד: מיקסום אבסולוטי של יחסי ציבור עצמיים והון פוליטי עבור עצמה - על גבו של מסי ועל הדרך גם על הגב של מדינת ישראל.

היא ניסתה לכפות - כך לפי הוועדה לביקורת המדינה - על ליאו מסי להצטלם איתה; אחר-כך הסליקה מאתיים כרטיסים למשחק לעובדי משרדה, במקום להשאירם לציבור; ולשיאה הגיעה כשהחליטה להעביר את המשחק לירושלים מחיפה.

עכשיו, אני יודע - ירושלים היא בירת ישראל הנצחית וזכותנו גם לארח בה משחק ידידות עם נבחרת ארגנטינה. ואני אומר זאת בלי טיפת ציניות. אבל זכותה של נבחרת ארגנטינה גם להיכנע ללחץ בינלאומי ופנימי ולסרב לשחק בירושלים. ואם הגברת הייתה עושה טלפון לנציגי הנבחרת ומתאמת זאת עימם - אפשר שכל הבושה הזאת ועוגמת הנפש היו נחסכים מכולנו. אבל לא מירי שלנו. מירי לא עסוקה בתיאומים ובדיפלומטיה וברגישויות - בולדוזר יחסי הציבור העצמיים דורס כל דבר שנקרה בדרכו, אפילו את כבודה של מדינת ישראל.

אז כן, נבחרת ארגנטינה היא שביטלה את המשחק וגורמים פלסטינאים ובינלאומיים הפעילו לחץ כבד; אבל את חלקה של מירי רגב בקרקס הזה, בשבוע האחרון המביש והמגעיל שעברנו סביב המשחק הזה; את החלק שלה בבושה הזאת לא נשכח לעולם. והאמת? אם יש דבר שאני רוצה לשכוח הוא שהאישה הזאת היא שרת התרבות והספורט שלנו. לשכוח כמה שיותר מהר. ואם יש לראש הממשלה שלנו טיפה אחריות הוא צריך לעזור לנו לשכוח אותה ואת הנזק שהיא גורמת לנו ולשחרר אותה מהממשלה בראשותו, עוד היום. שתלך לעשות לביתה ולקריירה שלה - זה ממילא הדבר היחיד שמעניין אותה באמת. בטח לא עם ומדינת ישראל. את הקשקוש הזה כבר אין מי שקונה יותר.