שטחים במחלוקת: מהם בדיוק "השטחים" ומה המצב כיום?

שטחים במחלוקת: השבוע ימלאו 50 שנים למלחמת ששת הימים, המלחמה שעיצבה אולי יותר מכל את הסוגיה המדינית בישראל. סוגיית השטחים שבשליטת ישראל מאז המלחמה היא אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בציבור הישראלי עד ימינו אנו, ועומדת בבסיס חלק נכבד מהשיח סביב ישראל גם בעולם - אולם מהן העובדות העומדות בבסיס המחלוקת? פרופסור רובי סיבל מהמחלקה למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים ומי ששימש בעבר כיועץ המשפטי של משרד החוץ, מנסה לעשות קצת סדר בבלגן בשיחה עם חדשות 2 Online.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"עד שנת 1967, ירדן שלטה בגדה המערבית: היא החילה שם את החוק הירדני והעניקה לתושבים בה אזרחות ירדנית, וישראל השלימה עם זה באופן א-פורמלי", מסביר סיבל. "בעזה היה ממשל צבאי מצרי, וגם שם ישראל לא התערבה אלא רק מנעה פעולות פדאיון שיצאו ממנה".

לאחר המלחמה, המצב השתנה. "אנחנו השתלטנו במלחמה על כל השטחים האלה - מבחינת המשפט הבינלאומי מותר בזמן מלחמה להשתלט על שטח של מדינות אויבות", מבהיר המומחה. "עם תום המלחמה, ישראל הציעה למצרים ולסוריה להחזיר את השטחים שנתפסו תמורת הסכמי שלום, אך הן סירבו. לגבי מזרח ירושלים והגדה היה ברור שצריך לנהל משא ומתן, אולם זה לא קרה".

"תמונות הפליטים עוררו את אהדת העולם"

ישראל ניצבה בפני בעיה בכל הנוגע לאוכלוסייה שהתגוררה בשטחים שנתפסו. "יש בעיה להחיל את החוק על אזור בלי לתת אזרחות", מסביר סיבל. "ב-1948 בן גוריון מצא את עצמו עם כמה מאות אלפי ערבים ונתן להם אזרחות, וזה מה שעשו גם במזרח ירושלים - אבל ביהודה ושומרון היו יותר מדי אנשים".

לדבריו, כשהשטחים נתפסו, עדיין לא היה עניין רב בנושא בקרב הקהילה הבינלאומית. "מועצת הביטחון ניסחה את החלטה 242, שבה נקבע עיקרון הנסיגה משטחים תמורת הסכמי שלום, אולם לא נקבע מאילו שטחים לסגת או לאיזה קו לסגת", הוא מסביר. המצב השתנה לאחר פרסום תמונותיהם של פליטים פלסטינים: "זה עורר את אהדת העולם". לדבריו, פעילות אש"ף היא שהפכה את המאבק מכזה של פליטים למאבק לאומי-פלסטיני.

נקודת המפנה: המהפך

המומחה מסביר כי באופן מפתיע, המהפך הפוליטי של שנת 1977 היה זה שהיווה אבן דרך משמעותית בסוגיית השטחים. מנחם בגין, שהפך לראש הממשלה ועבר לעמדת קבלת ההחלטות, ניסה "לרבע את המעגל" ויזם את הצעת "הממשל העצמי".

סיבל מסביר את עקרונות היסוד של היוזמה: "ממשל עצמי לערבים ביהודה ושומרון, שיוכלו לבחור בין אזרחות ישראלית לירדנית, תוך שישראל שומרת על האחריות בתחום הביטחון. בגין לא ויתר על זכויות העם היהודי בארץ ישראל, אבל הכיר בכך שיש גם דרישות אחרות - ולכן נושא הריבונות נותר פתוח למשא ומתן".

בארצות הברית התלהבו מהיוזמה, וכינסו את סאדאת ובגין בקמפ דייוויד, שם היוזמה היוותה את לב הסכם השלום עם מצרים. אמנם הסיכומים שהושגו לא יצאו לפועל במלואם, אך נותרו הליבה של הסכמי קמפ דייוויד - שרובם דווקא כן יצאו לפועל, ולמעשה מהווים את הבסיס להקמת הרשות הפלסטינית כפי שהיא קיימת היום.

בשנת 1993 נחתמו הסכמי אוסלו א', שיישמו הלכה למעשה את אותם העקרונות: אוטונומיה בפועל לפלסטינים, ביטול הממשל הצבאי ולאחר מכן משא ומתן עם ההנהגה הפלסטינית הנבחרת על מעמד הקבע. ההבדל בין הסכמי קמפ דייוויד להסכמי אוסלו? "הוסכם לדון במעמד היישובים היהודיים, כשלא נאסר להקים חדשים - והסכמה על כך שבמסגרת המשא ומתן על המעמד הסופי, גם מזרח ירושלים תהיה על שולחן הדיונים", מדגיש סיבל.

"אף אחד לא אמר שהסכמי אוסלו לא בתוקף"

באוקטובר 1995 נחתמו הסכמי אוסלו ב', שקידמו עוד יותר את השגת האוטונומיה, כששטחי הגדה חולקו לשלושה סוגים: "שטחי A, שבהם יש אוטונומיה פלסטינית מלאה; שטחי B, בהם האוטונומיה הפלסטינית קיימת לנושאים אזרחיים בעוד שישראל עדיין אחראית על הביטחון; ושטחי C, שהם בשליטת ישראל", מבאר הפרופסור. "סוכם שחלק משטחי C יהפכו בעתיד להיות שטחי A, אבל זה לא ממש קרה". גם לאחר רצח רבין כחודש לאחר חתימת ההסכמים, "ממשלת נתניהו לא התלהבה מאוסלו, אבל נתניהו אמר שהוא עדיין מחויב להסכמים. יש לציין כי באף שלב לא הצהיר מי מהצדדים הרלוונטיים באופן מפורש כי הסכמי אוסלו אינם בתוקף", הוסיף הפרופסור.

בינתיים, לאורך עשרות שנים נבנו בשטחים שנתפסו התנחלויות יהודיות, שהפכו לסלע מחלוקת משמעותי הן בתוך ישראל והן מחוצה לה. אולם מדוע, למעשה, ההתנחלויות מעוררות כה הרבה ביקורת? "יש בעיה איתן מבחינת החוק הבינלאומי, שכן היות והשטח הוא בתפיסה לוחמתית חלים עליו כללי אמנת ז'נבה הרביעית, עליה גם ישראל חתומה - ובה כתוב שאסור להעביר את אוכלוסיית המדינה הכובשת לתוך השטח הכבוש", מסביר סיבל.

לדברי הפרופסור, עמדת ישראל היא שאין בהתנחלויות הפרה של האמנה, היות והיא לא מעבירה אקטיבית את האוכלוסייה הישראלית לתוך השטחים, אלא רק מאפשרת להם את ההתיישבות בהם - אולם את הקהילה הבינלאומית זה לא משכנע. "מבחינת החוק הבינלאומי כל ההתנחלויות אותו דבר, וכולן לא חוקיות", הוא מדגיש.

האפשרות היחידה לשינוי: משא ומתן

השינוי האחרון עד כה בסוגיית השטחים חל לאחר תכנית ההתנתקות, כשבשנת 2006 עלה חמאס לשלטון בעזה. "לפי הסכמי אוסלו, צריך היה להיות קשר בין עזה לגדה, אך ברגע שחמאס השתלט על עזה זה הפך ללא רלוונטי", מפרט המומחה. "הרי לא ניתן שאנשי חמאס יעברו דרך ישראל לגדה, וגם לא ברור אם תושבי הגדה בכלל מעוניינים בכך".

ומה יהיה בהמשך? המומחה מסביר כי ישנה אפשרות אחת בלבד לשינוי: משא ומתן. "מבחינת החוק הבינלאומי, מדינה לא יכולה לקבוע לבדה מה יהיה הגבול שלה בלי שתהיה הסכמה", הוא מדגיש. "ישראל צריכה לשבת עם הפלסטינים ועם סוריה כדי לקבוע היכן עוברים הגבולות - וברגע שזה יקרה, גם כל המדינות הערביות האחרות יכירו בכך".