שקד נמנעה בקבינט, בנט יתמוך בהסכם עם לבנון: "לא הסכם כניעה"
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס ב-11:00 לדיון שארך כשעתיים וחצי על ההסכם הימי בין ישראל ללבנון. שרת הפנים איילת שקד נמנעה, אך ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט אמר כי יתמוך: "לא כל מה שטוב ללבנון הוא רע ישראל. יש פעמים שאפשר להגיע למצב של רווח לשני הצדדים"
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס הבוקר ב-11:00 לדיון על ההסכם הימי עם לבנון. ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט הודיע כי יתמוך בהסכם: "לא ניצחון היסטורי, אבל לא הסכם כניעה". הדיון בקבינט הסתיים ב-13:30. ההצבעה שהתקיימה היום בקבינט לא הייתה הצבעה על ההסכם עצמו, אלא על הודעת ראש הממשלה בסיום ישיבת הקבינט. למרות שנמנעה מההצבעה על הודעת ראש הממשלה בסיום ישיבת הקבינט, שקד הדגישה כי היא עומדת על עמדתה כי אם ההסכם לא יובא לאישור הכנסת היא תתנגד לו.
עוד אמר בנט: "עם כניסתי לתפקיד ראש הממשלה הנעתי תהליך מו"מ מול לבנון בעניין המים הכלכליים, וזאת מתוך רצון לייצר מציאות של 'אסדה מול אסדה' ולמען אינטרסים כלכליים, ביטחוניים ואסטרטגיים נוספים של ישראל. לא כל מה שטוב ללבנון הוא רע ישראל. יש פעמים שאפשר להגיע למצב של רווח לשני הצדדים. ראיתי ערך בהגעה להסכם; אך לא בכל מחיר, וודאי לא תחת איומים. כעת הגיעו להסכם בתנאים ובדרך שונים ממה שתכננו, ובכל זאת, בנסיבות הנוכחיות, נכון לאשרו".
• לקריאת טיוטת ההסכם המלאה לחצו כאן
"מתוך היכרות מעמיקה עם סוגיית ההסכם עם לבנון, ולאחר שלמדתי את עמדות ראשי כל ארגוני הביטחון, החלטתי לתמוך בהצבעה שתתקיים. אני מודע היטב למורכבות שבאישור החלטה כזאת ערב בחירות. במצב עניינים רגיל, היה עלינו לחכות עם ההחלטה לממשלה הבאה, אולם הנסיבות מחייבות לקבל החלטה כבר עכשיו, שכן אתגרי הביטחון, כפי שהוצגו על ידי כל ראשי המערכות, מייצרים חלון החלטה צר וקצר".
"אין מקום לא לחגיגות ניצחון ולא לזעקות שבר כאילו זו קטסטרופה. ההסכם אינו ניצחון דיפלומטי היסטורי, אך הוא גם לא הסכם כניעה נורא. מדובר בהסדרה שנדרשת, מכורח הנסיבות שנקלענו אליהן, בעיתוי בעייתי. לצערי, גם הדיון על נושא מהותי הקשור בביטחון ישראל ובצרכיה האסטרטגיים, נעשה תוך עירוב של שיקולים פוליטיים, מכל הצדדים. בשל כך, כמי שאין לו כל אינטרס פוליטי, למדתי את הנושא לעומק וקיבלתי את ההחלטה באחריות כפולה ומכופלת. זו הוכחה נוספת למחיר הכבד שאנחנו משלמים על חוסר היציבות הפוליטי, ולצורך בהכרעה בבחירות ובהקמת ממשלה רחבה ויציבה".
בין הטעמים שצוינו בתגובת המדינה לדחיית הבקשה נכתב כי "ההחלטה שעתידה להתקבל על-ידי הממשלה היא שלב אחד בתהליך אישור ההסכם, שכן ההסכם עתיד להיות מובא בפני הכנסת לידיעתה או לאישורה ורק לאחר מכן פעם נוספת בפני הממשלה. על כן החלטת הממשלה שתתקבל היום אינה סופית ודי בכך כדי לדחות את הבקשה למתן צו ביניים".
כאמור, הבוקר ב-11:00 התכנס הקבינט מדיני-ביטחוני. מיד אחריו, בחל כינוס הממשלה כדי לאשר את ההסכם וכן יוחלט אם לאשר אותו בכנסת או לא. באותו זמן תידון עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שהבהירה אמש לפני ישיבות הקבינט והממשלה את עמדתה ואמרה כי "עדיף אישור בכנסת להסכם, אבל ניתן גם רק להציגו במליאה".
כמו כן, כבר הערב יוצגו ההסכם והמפות בכנסת וגם בפני הציבור - למשך שבועיים. המשמעות: בעוד שבועיים בדיוק תוכל הממשלה לאשר את ההסכם - ממש ימים ספורים לפני הבחירות. הערב צפויה מסיבת עיתונאים של ראש הממשלה יאיר לפיד.
אלה פרטי ההסכם: קו הגבול בים בין ישראל ללבנון - הידוע בשמו "קו המצופים" - יוכר כסטטוס-קוו ולא יהיו תביעות לשינויו אלא אם יושג הסכם אחר בעתיד. ישראל תקבל פיצוי כספי על הכנסות ממאגר צידון בהתאם למשא ומתן מול חברת הקדיחה הצרפתית "טוטאל".
בבית הלבן בירכו הבוקר על ההסכם בין ישראל ללבנון. ראש הממשלה יאיר לפיד, שוחח אמש עם הנשיא ג'ו ביידן שבירך אותו. מאוחר יותר, בריאיון בלעדי לרשת CNN התייחס נשיא ארצות הברית להתפתחות. להסכם נלווה מכתב ערבויות אמריקני שמבהיר כי וושינגטון מחויבת לזכויותיה הביטחוניות והכלכליות של ישראל.
כזכור, בישראל ובלבנון הודיעו אמש על הגעה להסכם בעניין הגבול הימי, ובערב פרסמה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את חוות דעתה לשרים, לפיה האפשרות העדיפה והראויה היא לאשר את ההסכם בכנסת, אך אין מניעה משפטית שהממשלה תאשר אחרת.
למרות המשבר של הימים האחרונים - לא הרבה השתנה בהסכם הראשוני שעליו הסכימו לבנון וישראל. כאמור, על פי ההסכם, כל שטח המחלוקת, עד למה שמכונה קו 23 - יוחזק בידי הלבנונים. ישראל מנגד, תפוצה על הזכויות שלה במאגר צידון-קאנא. הפיצוי יגיע כמובן מחברות הגז, ולא מלבנון.
את הפיצוי יעגנו בהסכם צד שיחתם בין ישראל לחברת הגז ישירות. עד שלא יגיעו להסכמות על מנגנון הפיצוי, לישראל הווטו לאסור את תחילת הקידוח באזור. את הסעיף הזה הלבנונים ניסו לשנות בימים האחרונים – בישראל סירבו בתוקף.
במסגרת ההסכם "קו המצופים" היוצא מראש הנקרה, ומוצב בשל היבטים ביטחוניים יוכר כקו בינלאומי. בישראל מגדירים את הסעיף הזה כהישג משמעותי במסגרת ההסכם – ואומרים כי לעיגון הקו כקו בינלאומי ישנן השלכות ביטחוניות משמעותיות.
גם את הסעיף הזה לבנון ניסתה ברגע האחרון לשנות, וגורם מדיני מבהיר כי חלו שינויים משפטיים בשל דרישת לבנון, אך ההכרה בקו כקו בינלאומי נותרה על כנה. ההסכם יופקד בא"ום וינתנו לו ערבויות מארה"ב ומצרפת. טקס החתימה צפוי להערך בעיירה נקורה – שם גם התנהל חלק מהמו"מ בין הצדדים.
לפי גורם המעורב במשא ומתן, הישגי ההסכם הם שמירה על כלל האינטרסים הביטחוניים של ישראל ועונה על כל דרישות מערכת הביטחון, ובנוסף טוען הגורם כי ההסכם יביא עימו יציבות אסטרטגית אזורית וייאפשר ללבנון להקים אסדה, כך שבסופו של יום יהיו שתי אסדות האחת מול השניה: בצד הלבנוני וכריש בצד הישראלי.