צדק היסטורי אחרי 50 שנה: "היינו צריכים להכיר מזמן במחדלים"

50 שנה בדיוק אחרי טבח הספורטאים במינכן שטילטל את העולם ונחרט בזיכרון הישראלי כולו - משפחות החללים סגרו היום (שני) מעגל. בטקס ראשון מסוגו, ממשלת גרמניה קיבלה באופן רשמי אחריות על מחדליה בפיגוע ובמבצע החילוץ הכושל, וקרובי הנרצחים התייחדו עם זכרם במקום שבו נרצחו.

בנמל התעופה פורסטנפלדברוק שסמוך למינכן - המקום שבו 9 מתוך 11 הספורטאים נרצחו בו - הנשיא הגרמני פרנק ואלטר שטיינמאייר עלה לבמה, לקח אחריות על המחדלים הגרמנים שגרמו לתוצאות ההרסניות של הפיגוע, ועל הטיוח וההסתרה כלפי המשפחות הישראליות שדרשו צדק - ורק היום השיגו אותו. באותו מקום נורא שבו איבדו את חייהם 11 הספורטאים הישראלים, עמדו האלמנות, הילדים והנכדים עומדים 50 שנה אחרי כשהם גאים בבן המשפחה שלהם, עם מידה של השלמה כלפי מה שקרה - והאחריות שגרמניה נטלה על עצמה.

בטקס לקחו חלק נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשיא גרמניה , אישים בכירים ישראליים נוספים ביניהם שרים משתי הממשלות, שר הספורט חילי טרופר, ראשי הוועד האולימפי הבינלאומי בראשות תומאס באך, ראשי הוועד האולימפי הישראלי בראשות יעל ארד וגילי לוסטיג, משפחות הי"א, ניצולים ספורטאים, מדליסטים אולימפיים, שופטים ומאמנים בעבר ובהווה. מוקדם יותר היום, נשיא המדינה הרצוג נפגש עם קנצלר גרמניה אולף שולץ, לו הודה על "מחויבותו ותרומתו האישית לביטחון ישראל ולקידום היחסים בין המדינות ולמאבק באנטשימיות. כמו כן, דנו השניים בנושאים אסטרטגיים, אזוריים וביטחוניים.

הרצוג המריא אתמול, יחד עם רעייתו מיכל, לביקור ממלכתי בגרמניה כדי להשתתף בטקס לאחר שבשבוע שעבר הוסר החרם הישראלי על הטקס לאחר שממשלת גרמניה הגיעה לסיכום עם המשפחות על הפיצוי שיינתן להן בסך כ-28 מיליון אירו ל-11 המשפחות.

ההתנצלות מצד גרמניה לא התמצתה רק בנאום של שטיינמאייר. קדמה לה פגישה מרגשת עם המשפחות שחיכו לה עשרות שנים. "אף אחד לא האמין שזה יגיע, אבל זה הגיע. שטיינמאייר כבר לקח אחריות לפני שש שנים. הוא הבין מהר מאוד מי האשמים פה", אמרה אילנה רומנו, אלמנתו של מרים המשקולות יוסף רומנו שנרצח בפיגוע. אנקי שפיצר, אלמנתו של מאמן הסיף אנדריי שפיצר שנרצח גם הוא במתקפת הטרור - נשאה דברים על הבמה: "אנדריי היקר שלי, לפני 50 שנה הייתי פה גם. כמה שעות אחרי הטבח עמדתי בחדרך ולא האמנתי למידת השנאה ששררה שם. בבקשה סלח לי, אנדריי היקר, שלקח כל כך הרבה זמן - 50 שנה - להגיע למטרה. אבל בסוף, אתה עדיין אינך, וזו השורה התחתונה".

יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי בישראל, אמרה: "אנחנו מבטיחים שהוועד האולימפי בישראל ימשיך לפעול ללא לאות להנצחתם של חללי מינכן בכל זירה ספורטיבית בישראל ובעולם". 50 שנה אחרי, הצדק הושג, אבל קצוות חוט קטנים נפרמו. בעקבות הסיכומים הארכיונים הגרמניים ייפתחו כעת בפני המשפחות והציבור, ובהם מידע שהוסתר וישפוך בקרוב אור נוסף על מה שהתרחש כאן ביום אחד בספטמבר ב-1972 ובמשך חמישה עשורים כואבים.

בטקס הממלכתי שנערך לזכר י"א החללים, נאם נשיא גרמניה שטיינמאייר ופנה אל המשפחות השכולות: "אנחנו לא יכולים לכפר על מה שקרה, אני מתבייש. אנחנו לא יכולים לכפר על מה שקרה, גם על מה שהם חוו וסבלו במונחים של הגנה, בורות וחוסר צדק. לכן ביקשתי להתנצל כאן, במינכן, ואני מבקש את סליחתכם כנשיא המדינה, בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה". הנשיא הרצוג נאם גם הוא ואמר: "זהו צעד מוסרי חשוב וצודק, כלפי הקורבנות, כלפי המשפחות, וכלפי ההיסטוריה".

הנשיא הגרמני התייחס לסגירת המעגל שזכו לה משפחות הנרצחים, ולהכרה של גרמניה בחלקה בטבח: "ההנצחה היום יכולה להיות כנה רק אם נהיה מוכנים להכיר בתובנות כואבות. אם נודה באמת שהסיפור של הפיגוע באולימפיאדה היה גם פרשה של טעויות שיפוט וטעויות איומות וקטלניות, כן, של כישלון. ההכרה בכך הייתה צריכה לבוא מזמן".

אנקי שפיצר, אלמנתו של אנדריי: "יצרתי חיים חדשים, אבל לא השגתי מנוחה"

בהמשך הטקס עלתה לנאום אנקי שפיצר, אלמנתו של אנדריי שפיצר ז"ל מאמן הסיף שנספה בטבח, והקדישה את נאומה לבעלה המנוח. "לפני 50 שנה עמדתי בחדר מלא השנאה ותהיתי: האם כך הסתיימו חייך. לקחנו לנו הרבה זמן כדי להשיג את מטרתנו, אך זה לא מחזיר אותך. רצחו לנו את העתיד, אבל לא את אהבתי אליך".

בטקס ההנצחה שהתקיים מוקדם יותר הבוקר במינכן, נאמה רומנו והתייחסה לקושי שעבר עליה ב-50 השנים האחרונות. "עברנו עינוי במשך חמישה עשורים. חובתנו המוסרית הייתה להשיג צדק ולהשמיע את זעקת הנרצחים. בחודשיים האחרונים גייסנו את התקשורת העולמית כשופר להפצת האמת. לצערי בני משפחות רבים נפטרו במהלך השנים ולא זכו להיות פה היום".

שר התרבות והספורט חילי טרופר נשא גם הוא דברים בטקס, שם טען כי "התיקון לאירועים המזוויעים של ספטמבר 1972, ארך זמן רב מאד. שנים בהן כאבכן – המשפחות השכולות – התקיים בשולי האירועים". טרופר הוסיף: "לקח חמישים שנה עד שהצדק נראה, אבל ההתעקשות השתלמה והצדק, אמנם באיחור, נראה ונוכח". לדבריו, "שום תיקון לא יחזיר את 11 חברי המשלחת הישראלית שנרצחו. מדינת ישראל באה חשבון עם המרצחים". טרופר פנה למשפחות הנרצחים: "אתן וידאתן שהרצח של יקיריכן לא יטשטש עם הזמן, ונאבקתן שהצדק ייעשה עימכן. נאבקנו יחד איתכן כדי שאיש לא ישכח את הרשלנות, ההתנערות מאחריות והאטימות".

נשיאת הוועד האולימפי הישראלי, יעל ארד נאמה גם היא בטקס. "50 שנים חיכו המשפחות שהצדק ייעשה כדי להקל על מעגל הכאב הנורא שהחל ברצח הספורטאים במשחקים האולימפיים במינכן. המסר עובר אל העולם כולו בידיעה שטבח כזה מהדהד ויש מחיר עליו גם 50 שנים אחרי", אמרה.

באירוע הטרור שהתרחש ב-5 וב-6 בספטמבר בשנת 1972, אז נרצחו חברי המשלחת האולימפית על-ידי מחבלים פלסטינים מארגון "ספטמבר השחור". שניים מהם נרצחו בכפר האולימפי, במגורי המשלחת הישראלית, ואילו את התשעה האחרים החזיקו המחבלים כבני ערובה במשך כמעט יממה. הם נרצחו בניסיון החילוץ של המשטרה המקומית.