המדינה לבג"ץ: דחיפות וחיוניות לחתום על ההסכם עם לבנון כעת
פרסום ראשון: עמדת המדינה שתוגש לקראת הדיון המכריע על ההסכם על הגבול הימי היא כי קיימים נימוקים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים-אנרגטיים כבדי משקל התומכים באישור ההסכם, על אף הקשיים
פרסום ראשון: עמדת המדינה שתוגש לבג"ץ לקראת הדיון המכריע על ההסכם עם לבנון מחר, היא כי קיימים נימוקים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים-אנרגטיים כבדי משקל התומכים באישור ההסכם, שקדם לו הליך ממשוך של משא ומתן משך שנים על ידי ממשלות שונות, לרבות בתקופת הבחירות, כך נודע הערב (רביעי) לחדשות 13.
לפי עמדת המדינה, "ישנם טעמי דחיפות וחיוניות המצדיקים את הצורך לממש את חלון ההזדמנויות המאפשר בעת הנוכחית, וללא דיחוי, חתימה על ההסכם. לעמדת משיבי הממשלה, טעמים אלו מכריעים את הכף ומסיטים את נקודת האיזון מכף האיפוק והריסון לעבר כף העשייה והפעולה, ולפיכך מאפשרים לממשלה, למרות היותה ממשלת מעבר, והקשיים האמורים, לאשר את ההסכם ולחתום עליו גם בעיתוי הנוכחי".
"שאלת הדחיפות והחיוניות היא, בראש ובראשונה, שאלה המונחת לפתחם של גורמי המקצוע מהתחום הביטחוני, המדיני, הכלכלי והאנרגטי, שיש בידם להעריך את המשמעויות של אישור ההסכם או של הקפאת הליך האישור. מכלול חוות הדעת המקצועיות והסקירות שהונחו בפני הממשלה ובפני היועצת המשפטית לממשלה, לצד הסברים שנמסרו על ידי ראש הממשלה, שר הביטחון וראש המטה לביטחון לאומי; כמו גם סקירות שניתנו על ידי גורמי המודיעין הבכירים ביותר בפני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן: הקבינט) והממשלה; מציגים תמונה עובדתית המבססת את העמדה, לפיה חתימה כעת על ההסכם המתגבש חיונית לשם חיזוק והגנה על אינטרסים ביטחוניים ואינטרסים מדיניים משמעותיים של ישראל; וכן לשם הגשמת אינטרסים כלכליים-אנרגטיים של המדינה, שאף להם השפעה על ביטחונה".
"באשר לשאלת הדחיפות, במכלול החומר שהוצג ובייחוד בסקירות המודיעיניות, ניצבו שני טעמים מרכזיים המלמדים על דחיפות אישור ההסכם:
הטעם הראשון – נוגע למאפייני המצב הפוליטי-משטרי בלבנון ולתפיסת גורמי המקצוע, לפיה אנו מצויים בחלון זמנים ייחודי המאפשר הגעה להסכם והצפוי להיסגר עוד קודם למועד הבחירות בישראל, כאשר לא ניתן להעריך מתי ואם תהיה לכך הזדמנות נוספת.
הטעם השני – נוגע למשמעויות ביטחוניות כבדות המשקל הטמונות באי-הגעה להסכם בעת הזו, הן בראי הזירה הלבנונית והן בראייה אסטרטגית רחבה יותר".
"בהינתן נימוקים ביטחוניים, מדיניים ואנרגטיים אלו – שעליהם יבקשו גורמי המשיבים להרחיב בפני בית המשפט הנכבד בדיון שיתקיים בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד בלבד, בכתב ובעל-פה – עמדת משיבי הממשלה היא כי הממשלה הנוכחית רשאית לחתום ולאשרר את ההסכם גם בעת הזו, סמוך מאוד ליום הבחירות; וכי לא קמה מניעה משפטית האוסרת על הממשלה מלעשות כן בראי הדין, כפי שפורש בפסיקת בית המשפט הנכבד.
אשר לשאלה השלישית, עמדת משיבי הממשלה היא כי אישור ההסכם מצוי בסמכותה של הממשלה וכי לא חלה חובה בדין על הממשלה להביא את ההסכם לפני הכנסת דווקא על דרך הצבעה ואישור. עמדת משיבי הממשלה היא, כי בנסיבות העניין, הייתה לממשלה חובה לשקול את האפשרות של הבאת ההסכם לפני הכנסת על דרך אישור, ולקיים דיון במליאתה לצורך כך".
המדינה צפויה לבקש להרחיב על השיקולים הביטחוניים והמדיניים בפני השופטים בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד. עמדת המדינה היא כי כישור ההסכם מצוי בסמכות הממשלה ולא חלה חובה לאשרו בכנסת חרף הבחירות (כפי שפירטה היוע"משית בפני השרים). בתשובה ישנה התייחסות לדיון שקיימו שרי הממשלה ובו הביעו שני שרים תמיכה באישור ההסכם גם בכנסת.