אזרבייג'ן נגד הכרת ישראל בשואת העם הארמני: "לשקול זאת שוב"
בהודעת משרד החוץ האזרי נכתב כי ההחלטה מהווה "עיוות של האמת ההיסטורית", וכי הפיכת סוגיות היסטוריות מורכבות לנושא של הכרעה פוליטית, ללא בסיס משפטי או מדעי, היא "בלתי מתקבלת על הדעת". אתמול אישרה הממשלה את הצעת שר החוץ סער - וכעת היא תובא לאישור הכנסת
משרד החוץ של אזרבייג'ן פרסם הבוקר (שני) הודעת גינוי בעקבות החלטת ממשלת ישראל להכיר ברצח העם הארמני. בהודעה נכתב כי במדינה, שנחשבת לבת ברית של ישראל, "מביעים דאגה עמוקה מההחלטה וקוראים לישראל לשקול אותה מחדש".
בהודעת משרד החוץ האזרי נכתב כי ההחלטה מהווה "עיוות של האמת ההיסטורית", וכי הפיכת סוגיות היסטוריות מורכבות לנושא של הכרעה פוליטית, ללא בסיס משפטי או מדעי, היא "בלתי מתקבלת על הדעת".
כזכור, אתמול אישרה הממשלה את הצעתו של שר החוץ גדעון סער שלפיה מדינת ישראל תכיר רשמית ברצח העם הארמני שבוצע בסוף ימי האימפריה העות'מאנית. כעת ההצעה תובא לאישור הכנסת. בהצעת ההחלטה נאמר כי על יסוד החובה המוסרית וההיסטורית, תכיר ישראל ברצח העם שבוצע בבני העם הארמני בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית. בהצעה נקבע עוד כי יש לגנות הכחשה, מזעור או עיוות האמת ההיסטורית של אירועים אלה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "רצח העם הארמני החל באפריל 1915, עם מעצרם, גירושם וחיסולם של מאות אנשי רוח, מנהיגים ומשכילים ארמנים בקונסטנטינופול. לאחר חיסול הנהגת הקהילה, פנה הממשל העות'מאני לחיסול שיטתי של האוכלוסייה. גברים גוייסו לעבודות כפיה ונרצחו. נשים, ילדים וזקנים גורשו מבתיהם ונשלחו לצעדות מוות ארוכות לעבר המדבר הסורי שבמהלכן נחשפו לרצח המוני, אונס, הרעבה וצמא מכוונים, אשר הובילו למותם של כ- 1.5 מיליון בני אדם ולהרס מורשת תרבותית והיסטורית בת אלפי שנים במרחב אנטוליה".
עוד נכתב כי למרות התיעוד ההיסטורי הנרחב והחד-משמעי, רצח העם הארמני נותר עד היום מושא למסע הכחשה ומזעור ממוסד, ובכלל זה שכתוב מניפולטיבי של ספרי ההיסטוריה, בעיקר מצד טורקיה. "לנוכח החובה המוסרית וההיסטורית, מוצע כי ממשלת ישראל תכיר ברצח העם שבוצע בבני העם הארמני בשלהי האימפריה העות'מאנית. בנוסף, לנוכח הניסיונות לטשטש, למזער או להכחיש את זוועות רצח העם הארמני, מוצע לגנות כל ניסיון לעיוות האמת ההיסטורית של אירועים אלה".
באוגוסט אשתקד הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשונה כי הוא מכיר בשואת העם הארמני, במהלך ריאיון לפודקאסט אמריקני בהנחיית פטריק בט-דייויד. המראיין שאל את נתניהו מדוע ישראל לא הכירה ברצח העם הארמני עד כה, ונתניהו השיב כי הוא "חושב שהכנסת העבירה החלטה כזאת". כשהמראיין אמר לו שמעולם הוא לא הצהיר על כך בעצמו, אמר נתניהו: "הנה, בדיוק עשיתי את זה".
בניגוד לדברי נתניהו, הכנסת לא הכירה רשמית בשואת העם הארמני, על-אף דיונים רבים שהתקיימו בנושא. ממשרד החוץ הטורקי נמסר אז: "אמירותיו של נתניהו לגבי אירועי 1915 הן ניסיון לנצל את הטרגדיות שהתרחשו בעבר לטובת מטרות פוליטיות. בעודו עומד למשפט על תפקידו ברצח העם הפלסטיני, נתניהו מנסה לכסות על הפשעים שהוא וממשלתו ביצעו. אנחנו מגנים ודוחים את האמירות הללו, שמנוגדות לעובדות היסטוריות ומשפטיות".
שואת העם הארמני בוצעה על-ידי האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, והיא כללה מעשי טבח המוניים, גירוש המוני, וצעדות מוות, בתנאים שתוכננו להביא למותם של המגורשים. לאחר סוף המלחמה המשיכו טורקים, כורדים ואזרים מוסלמים לטבוח בארמנים הנוצרים עד שנת 1923. ההערכה הרווחת היא שכמחצית מהאוכלוסייה הארמנית בטורקיה, בין מיליון למיליון וחצי ארמנים, נספתה.
עד כה הכירו 32 מדינות ברצח העם הארמני בדרכים שונות, באמצעות החלטות פרלמנטרית, חקיקה או הצהרות. ב-24 באפריל מדי שנה מציינים הארמנים ברחבי העולם את יום הזיכרון לרצח בני עמם.