במשך שנים: כך עקב השב"כ אחרי ישראלים - עוד לפני עידן הקורונה

פרסום ראשון: לפני כמה שנים יזם שב"כ פרויקט סודי במיוחד, שבמסגרתו עקב אחרי אזרחים ישראלים - ללא הסמכה בחוק או בתקנות, לראשונה בתולדות המדינה. זאת, במטרה להילחם בדאע"ש.

הפרויקט זכה לשם שאסור בפרסום, ויכונה "תיבה אפלה". שב"כ רצה לעשות שימוש ביכולות טכנולוגיות שמוקנות מהחיבור האוטומטי למאגר המידע של חברות הסלולר, ומשם לניידים הפרטיים שלנו. כדי לעשות זאת, ומבלי שאף אחד יידע, הניידים של רובנו המכריע היו חשופים בפני השב"כ לפי מנגנון סינון מסוים שנקבע שם. הדבר נעשה ללא חוק, ככל הנראה ללא שום פיקוח פרלמנטרי.

מנגנון האישור של "תיבה אפלה" עבר דרך ועדה מצומצמת שקמה במשרד המשפטים בראשות פרקליט המדינה שי ניצן. בשלב כלשהו גם היועץ המשפטי מנדלבליט נתן את אישורו לעניין. כאמור, ללא הסמכה בחוק או בתקנות, קיבל השב"כ היתר לרגל אחרי אזרחי ישראל למשך חצי שנה. זה הוגדר כפיילוט, אבל בתום חצי השנה קיבלו עוד חצי שנה ועוד חצי שנה, כך לפחות במשך שנתיים וחצי. למעשה, אפילו היום אין יכולת לומר אם הפרויקט עדיין פעיל או שחדל מלפעול.

כשהתקבלו מעת לעת באמצעות היכולות הללו ידיעות בעלות משמעות - הן שימשו בסיס לחקירות פליליות. לשופטים הגיעו בקשות להוציא צווי האזנות סתר או צווים אחרים, אבל לא נאמר להם דבר על הדרך שבה הושג המידע הראשוני נגד החשודים, ועל העובדה שהוא הושג בדרך שנויה במחלוקת, בלשון המעטה. בדיוק כמו במקרים שקרו בארה"ב, עליהם דיווח בזמנו אדוארד סנודן, השימוש ביכולות של חברות הסלולר נעשה ללא הסכמתן או ידיעתן.

תגובת משרד המשפטים: "שיטות הפעולה של השב"כ במאבקו בטרור ובכלל הן חסויות על פי דין, וחשיפתן עלולה להביא לפגיעה חמורה בביטחון המדינה. לא אחת מובאות סוגיות משפטיות הנוגעות לפעילות השירות לבחינתו ולאישורו של היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו".