"מי אמר שטעיתי?": השקרים והבטחות השווא של רה"מ מ-7.10
בכל מסיבת עיתונאים של רה"מ מרחפת השאלה האם דבריו הם אמת או שקר. אלא שבמקום ההתעלמות מהסכנה וההתחמקות מאחריות, הבטחות שלא מכירות במציאות והאדרת ההצלחות הצבאיות - נתניהו יכול פשוט לומר את האמת, ולזנוח את הסיסמאות החלולות
מעל כל מסיבת עיתונאים של בנימין נתניהו, בכל הזדמנות, מרחפת שאלה אחת: אמת או שקר? עובדות מול סיסמאות. הכול מתחיל בשקרים.
השקר הראשון הוא ההתעלמות מהסכנה וההתחמקות מהאחריות – אלה שהובילו לשבעה באוקטובר. כשהיו אזהרות וסימנים, והאחריות הייתה למנוע את הפלישה - נתניהו אמר את מה שהוא אומר עכשיו: שיש הגזמות, ודכדוך
שהמצב נהדר. זה היה שקר.
השקר השני הוא ההתעלמות מהמורכבות. במקום להודות בתוצאה חלקית ולא מושלמת, לטעות ולהעדיף הבטחות שווא שיצרו אשליה: שהבעיה בעזה תיעלם, שחמאס נכנע, שחיזבאללה יחדל מלהתקיים.
השקר השלישי - נוגע לדיבור על ההצלחות הצבאיות האדירות, התעוזה של צה"ל, האומץ של הטייסים והלוחמים. עד כאן - הכל נכון. אבל למה אין אין כאן ניצחון? כי לא נעשה כלום במישור המדיני. ההצלחה לא תורגמה להישג.
אז מה החלופה? לומר את האמת. הנה הצעת הגשה: "אני אחראי, ואני אשם שהתעלמתי מהאזהרות. עכשיו, אחרי 7 באוקטובר, נעשה הכול כדי למנוע סכנות דומות. התוצאה לא תהיה מושלמת. ואני אחראי הן להישגים והן לכישלונות". אבל נתניהו העדיף סיסמאות חלולות על פני האמת. בזה הוא טעה.