זעם בצה"ל על הקפאת המעצרים: "קמפיין על הראש של הרמטכ"ל"

קצין בכיר תקף את אישור החוק והזהיר מההשלכות: "מנהלים קמפיין פוליטי על חשבון הרמטכ"ל". כמו כן, אחרי שיו"ר ועדת החוץ והביטחון ביסמוט טען כי לנציגי צה"ל "היו 3 שבועות להתנגד לנוסח" - בכירים בצבא תקפו: "הוא שקרן"

זמן צפייה: 04:38

המתיחות בין הדרג המדיני לדרג הצבאי מגיעההערב (שלישי)  לשיא חדש בעקבות אישור חוק הפטור ממעצר לעריקים חרדים, שמעורר סערה בצמרת צה"ל. קצין בכיר אמר: "מנהלים קמפיין פוליטי על הראש של הרמטכ"ל ומתעלמים מצורכי צה"ל". אחרי שמוקדם יותר, ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים, אישרה הכנסת את ההצעה במסגרת הדיל עם החרדים - לאחר שאתמול אושרה בקריאה שנייה ושלישית הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה".

בכירים בצבא תקפו את יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד), וכינו אותו "שקרן". הם טענו כי לצבא לא ניתנה אפשרות להביע את התנגדותו המקצועית בדיונים שקדמו להעברת החוק, וכי התעלמו באופן שיטתי מההמלצות המקצועיות והצרכים בשטח. ביסמוט מתח ביקורת על עיתוי פניית הרמטכ"ל לדרג המדיני, ובמכתב שפרסם הוא ציין כי פניית זמיר נשלחה רק שלשום, לאחר שהוועדה כבר השלימה את דיוניה והצביעה על הצעת החוק, וזאת על אף ש"נוסח הוראת השעה היה בידי צה"ל במשך כ-3 שבועות ונציגיו השתתפו בכל הדיונים".

ח"כ בעז ביסמוט, יו"ר ועדת החוץ והביטחון
ח"כ בעז ביסמוט, יו"ר ועדת החוץ והביטחון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עוד הוסיף ביסמוט כי במהלך הדיונים "נציגי צה"ל לא הצליחו להציג בפני הוועדה ולו מקרה אחד שבו מעצר של לומד תורה הוביל לגיוס בפועל". באשר לטענת הרמטכ"ל כי ההוראה תסיט קשב ומשאבים בעיצומה של מלחמה, השיב ביסמוט: "דווקא המעצרים שאינם מובילים לגיוס ואינם משיגים את מטרתם הם שמסיטים את הקשב והמשאבים לשווא".

אתמול כאמור שיגר הרמטכ"ל אייל זמיר שיגר מכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ וליו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, שבו הוא מביע התנגדות חריפה לחקיקת העוסקת במתן פטור ממעצר, חקירה או אכיפה לתלמידי ישיבות לתקופה ממושכת. זמיר הבהיר כי הצעת החוק אינה מסייעת לצרכי כוח האדם של צה"ל, אלא מהווה תמריץ שלילי להתייצבות לשירות, שכן היא מעניקה פטור מאחריות פלילית למשתמטים.

חרדים מפגינים נגד חוק הגיוס בירושלים
חרדים מפגינים נגד חוק הגיוס בירושלים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

במכתב, שנשא את הכותרת "התנגדות צה"ל ל'וועדה' לבחינת מעמדם של תלמידי ישיבות במסגרת תיקון לחוק שירות הביטחון", כתב זמיר: "היום אישרה ועדת החוץ והביטחון בכנסת את הצעת החוק בנושא שבנדון, לקראת הצבעה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. כידוע לכם, השינוי בחוק מבקש לקבוע הסדר מיוחד לתלמידי ישיבות לפיו לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפיהם, לתקופת זמן של מספר חודשים, אשר צפויה אף להתארך לאור תקופת הבחירות הקרבה.

"הצעת החוק הונחה בעיצומה של מערכה רב-זירתית, ובעת שצה"ל מתמודד עם פער חריף בתחום כוח האדם, אשר משפיע ישירות על היכולת לעמוד במשימות המבצעיות. עמדתו המקצועית של צה"ל ביחס להצעת החוק הוצגה בוועדת החוץ והביטחון על-ידי ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, וזאת במהלך מספר דיונים שנערכו בוועדה. כפי שהובהר, לא רק שהצעת החוק אינה צפויה להביא לתוספת כוח אדם בשורות הצבא בטווח הזמן המיידי, אלא ההיפך - היא מעניקה תמריץ לאי התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים. בכך, הצעה לא עולה בקנה אחד עם צרכי צה"ל וזאת באופן מובהק וחד-משמעי.

חרדים מפגינים נגד הגיוס
חרדים מפגינים נגד הגיוס | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

הרמטכ"ל המשיך: "עוד נקבע במסגרת הצעת החוק כי תוקם ועדה בצה"ל המורכבת משלושה קצינים בכירים, אשר היא זו שתהיה מוסמכת לבחון את מעמדם של תלמידי הישיבות ולאשר עבורם מעמד של 'בן ישיבה' לצורך החוק. לאחר שבחנו את ההצעה, ברצוני להביע את התנגדותי הנחרצת למנגנון זה בהצעת החוק, וזאת משלושה טעמים מרכזיים: פגיעה בלגיטימציה ובאמון המשרתים - צה"ל פועל בימים אלה בכל האמצעים העומדים לרשותו להרחבת שורותיו, זאת באמצעות גיוס נרחב של אנשי מילואים, ובעצם בחינת הארכת שירות הסדיר, ובמיצוי מרבי של כלל מקורות כוח האדם. לא ייתכן שהמערכת הצבאית בראשותי, אשר תובעת ממשרתיה הקרבה חסרת תקדים, תהיה חתומה בו-זמנית על מתן פטורים המוניים מהעמדה לדין. מהלך כזה ייצור שבר עמוק מול מערך המשרתים, הנושאים בנטל הלחימה מזה כשתניים וחצי, ויגדיל את אי השוויון".

זמיר ציין בסעיף נוסף כי "לצה"ל אין כל יתרון יחסי, כלים או מומחיות בבחינת הקריטריונים לפטור כפי שהם מוגדרים בחוק החדש, בייחוד כאשר מדובר בבחינה טכנית לחלוטין על בסיס הצהירים ואימותם, ולא בבחינה מהותית". בסעיף שעוסק ב"הסטת קשב ומשאבים בעיצומה של מלחמה" כתב הרמטכ"ל: "נוכח האתגרים העצומים המונחים לפתחו של צה"ל, ועל רקע הימשכות הלחימה, הטלת משימה מורכבת ורוויית מחלוקת זו על צה"ל בחודשים הקרובים תהווה נטל ארגוני כבד, ותסיט קשב פיקודי קריטי מהמשימות המבצעיות. לאור כל האמור, ככל שהחוק צפוי לעבור, אבקשכם לפעול ללא דיחוי להסרת מנגנון הוועדה כפי שמוצע בהצעת החוק".

ח"כ גפני אמר: "הבטחנו וקיימנו. לאחר מאבק ממושך, הכנסת אישרה היום את החוק שמפסיק את רדיפת בני התורה ומונע את מעצרם. זהו צעד חשוב בהגנה על עולם התורה ועל לומדיו, מתוך ההכרה בחשיבותו של לימוד התורה לעם ישראל ולמדינת ישראל". יו"ר ש"ס, אריה דרעי, בירך אף הוא על המהלך ומסר: "היום אישרנו את החוק להפסקת מעצרי לומדי התורה. היום הכנסת אומרת בקול ברור ליועמ"שית המודחת: די לרדיפה. די לשנאה כלפי לומדי התורה". דרעי הוסיף וציין כי "מי היה מאמין שבמדינת היהודים יתייחסו לבני הישיבות, לשבט לוי היקר של עם ישראל, כאל עבריינים? את העוול הזה התחלנו היום לתקן".

הצבעה על החוק להקפאת מעצרי עריקים בכנסת
הצבעה על החוק להקפאת מעצרי עריקים בכנסת | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
כ"ץ הצביע בעד החוק, גולדנוקפף לחץ את ידו
כ"ץ הצביע בעד החוק, גולדנוקפף לחץ את ידו | צילום: ערוץ כנסת

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, וראש האופוזיציה לפיד וסיעת יש עתיד הגישו עתירה לבג"ץ נגד החוק, בדרישה והוציא צו ביניים שיעצור באופן מיידי את יישומו. בעתירה נטען כי מדובר ב"חוק חסר תקדים, שאינו עוסק רק בדחיית שירות או בהסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות, אלא מעניק בפועל חסינות פלילית למשתמטים משירות צבאי. עוד נטען כי החוק פוגע באופן קשה בעיקרון השוויון, בשלטון החוק ובעצמאות מערכת המשפט, דווקא בתקופה שבה מאות אלפי משרתי החובה והמילואים נושאים בנטל ביטחוני חסר תקדים.

ליברמן אמר: "חוק הקפאת מעצר העריקים הוא אחד החוקים המבישים והמופקרים ביותר שידעה מדינת ישראל מאז קום המדינה.  אותו עריק, אם הוא חילוני או מהציונות הדתית - ייעצר ויישלח לכלא. אם הוא חרדי - הממשלה מעניקה לו חסינות מפני מעצר. למרות אזהרותיו החוזרות של הרמטכ״ל מפני הפגיעה בצה״ל, קואליציית ההשתמטות בחרה להפריד בין דם לדם, לפגוע במשרתים, להפקיר את ביטחון המדינה ולקרוע את החברה הישראלית מבפנים". יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ עודד פורר הוסיף: "עמדתו החד-משמעית של הרמטכ"ל מוכיחה את מה שטענו לכל אורך הדרך. חוק המעצרים אינו משרת את ביטחון המדינה, אלא שיקולים פוליטיים צרים. אי אפשר לעשות הפליה בין דם לדם. הדם של הילדים שלנו לא פחות אדום מהדם של הילדים של דרעי וגולדקנופף".