החרם האירופי שעיכב את הצוללת ה-6 - והאזהרה: "חיל הים קטן מדי"

בחיל הים חושפים כי נורווגיה ודנמרק סירבו לאפשר ל"אח"י דרקון" לעבור במימיהן, לצד קשיים באספקת חלפים. מפקד החיל, אלוף אייל הראל, מתריע במסמך שנשלח לדרג המדיני: "החיל קטן מדי לאתגרים, חייבים להגדיל את הזרוע מול האיומים מתימן ומטורקיה"

צוללת אח"י "דרקון"
הצוללת אח"י "דרקון" | צילום: דובר צה"ל

מצבה הבינלאומי של מדינת ישראל משפיע ישירות גם על הפרויקט הרגיש, היקר והאסטרטגי ביותר בצה"ל - מערך הצוללות. קצין בכיר גילה היום (רביעי) בשיחה עם כתבים צבאיים כי הגעתה של הצוללת השישית של חיל הים, "אח"י דרקון", שצפויה לעגון מחר בישראל, התעכבה במשך חודשים ארוכים בשל חרם מצד מדינות באירופה.

בחיל הים חשפו כי העיכוב הממושך נבע ממחסור בחלקי חילוף וחלפים על רקע סירוב אירופי לסייע, וכן בעקבות סירובן של דנמרק ונורווגיה לאפשר לצוללת הישראלית - שנבנתה במספנות "טיסנקרופ" בגרמניה - להיכנס למים הטריטוריאליים שלהן, אף שהפליגה כשהיא אינה חמושה ונשאה דגל גרמני. הסירוב הוגדר בעקבות המלחמה ברצועת עזה, ובחיל עוקבים כעת בדאגה אחר הפוליטיקה הפנימית בגרמניה וההקצנה הפוליטית העלולה לפגוע בהמשך הפרויקט.

הצוללת אח"י "דרקון"
הצוללת אח"י "דרקון" | צילום: דובר צה"ל
הצוללת אח"י "דרקון"
הצוללת אח"י "דרקון" | צילום: דובר צה"ל
הצוללת אח"י "דרקון"
הצוללת אח"י "דרקון" | צילום: דובר צה"ל

במקביל, בצמרת החיל מותחים ביקורת על היקף הכוחות הקיים וטוענים כי גודלו של חיל הים אינו נותן מענה לצרכים הביטחוניים, במיוחד נוכח המשברים במצרי הורמוז ובאב אל-מנדב והתעצמות חיל הים הטורקי בצוללות ובספינות טילים. טורקיה, המחזיקה בצי השני בגודלו בנאט"ו הכולל 18 צוללות, 17 ספינות וקורבטות, שואפת לקדם בים התיכון את תפיסת "המולדת הכחולה", לייצר ציר ימי-כלכלי עם לוב ולהרחיב את המים הכלכליים שלה מעבר ל-12 המיילים הימיים הנהוגים.

אלוף אייל הראל, מפקד זרוע הים
אלוף אייל הראל, מפקד זרוע הים | צילום: דובר צה"ל

בנייר עמדה מיוחד שחיבר מפקד חיל הים, אלוף אייל הראל, והועבר לדרג המדיני ולרמטכ"ל, נקבע כי חופש השיט מהווה אינטרס לאומי מובהק. לפי המסמך, ההשתלטות החות'ית על מצר באב אל-מנדב בתימן אינה רק סוגיה בינלאומית, אלא בעיה ישראלית חמורה לנוכח הפגיעה הקשה בפעילות נמל אילת. בחיל קיים חשש כבד כי הצלחת החות'ים לחסום את המצר תגביר את המוטיבציה של חיזבאללה, חמאס או אף טורקיה לנסות ולהטיל מצור ימי על ישראל גם דרך הים התיכון.

בנייר המחקר של הזרוע הוגדר המרחב הימי כ"כוכב עולה" המייצר עומק אסטרטגי ומחייב יצירת קואליציות ושותפויות חדשות. במסמך נכתב מפורשות כי "חיל הים קטן מדי לאתגרים של ישראל, חייבים להגדיל את זרוע הים", וצוין כי קיים פער בין חשיבותו הקריטית של המרחב הימי לבין המענה הקיים כיום.

עוד מתריעים בחיל הים כי לפני הפגיעה בצי האיראני במבצע "שאגת הארי", החזיקה איראן ביכולת לשגר ספינות לים האדום, ועל כן נדרשת נוכחות ישראלית רציפה בגזרה זו. היעד שהציב אלוף הראל הוא הפיכת ישראל למעצמת נמל בינלאומית עד שנת 2035 לצד גיבוש אסטרטגיה ימית חדשה: "המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר הוכיחה את חשיבותו של חופש השיט בהורמוז ובבאב אל-מנדב, הים האדום הוא מרחב שחשוב שנהיה בו".