בשווי עשרות מיליארדים: רשימת הנכסים המוקפאים של איראן
הוול סטריט ג'ורנל פרסם את המדינות בהן מוחזקים נכסי משטר האייתוללות שייתכן ויופשרו בקרוב, מיד לאחר שייחתם ההסכם בין ארה"ב לאיראן. דיווח: ניסוח הסעיפים עמום כדי לאפשר לאיראן למכור אותו בזירה הפנימית. מנהיגי ה-G7 בירכו על ההבנות: "מעבר חופשי בהורמוז - יסוד מרכזי לסחר הבינלאומי"
בוול סטריט ג'ורנל פורסמה הבוקר (רביעי) רשימת נכסיה המוערכים של איראן שנמצאים תחת סנקציות כלכליות של ארה"ב והמערב ועומדים להיות מופשרים. בין היתר נטען כי למשטר האייתוללות ישנם נכסים מוקפאים בשווי 20 עד 50 מיליארד דולר בסין, ובעיראק - בהיקף של כ-15 מיליארד דולר. בהודו ובדרום קוריאה נאמדים נכסי האיראנים ב-7 מיליארד דולר כל אחד, אך הההערכה היא שרבים הועברו מקוריאה לקטאר, שם הנכסים המוקפאים מוערכים ב-6 מיליארד. עוד דווח כי ביפן מחזיק משטר הרפובליקה האיסלאמית נכסים ב-3 מיליארד דולר, וארה"ב ובלוקסמבורג 2 מיליארד דולר כל אחת, ובעומאן שווי נכסים של כמיליארד דולר.
בדיווח נטען גם כי חלק מהנכסים הוקפאו כמעט מאז קמה הרפובליקה האסלאמית, במהפכה של 1979. יחד עם זאת, חלק ניכר מהנכסים הם תשלומים עבור מכירות הנפט של איראן לסין, הודו, דרום קוריאה ויפן - כסף שנתקע מאז פרישת הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין והחזרת את הסנקציות ב-2018.

בתוך כך, גורמים אמריקנים אמרו לרשת CNN כי מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מנוסח באופן "עמום להפליא", כדי לייצר סביבה נוחה יותר לקראת המשא ומתן הטכני שיתקיים בהמשך ההליך. בדיווח צוין כי הנוסח מאפשר לאיראן תוכל "למכור" פוליטית את ההסכם לציבור שלה בזירה הפנימית, בין היתר לצרכי פוליטיקה פנימיים.
בסוכנות הידיעות תסנים פורסם כי מזכר ההבנות שנחשף בבלומברג, ומאמת את הנוסח שפורסם ב"אל ערביה", אינו מדויק וכולל טעויות והשמטות של סעיפים ומונחים מהותיים. לטענת האיראנים, המסמך המלא של ההסכם יפורסם לציבור לאחר החתימה המתוכננת ביום שישי.
מנהיגי פסגת ה-G7, שנערכת בצרפת, בירכו על ההכרזה על ההסכם, והדגישו כי "זכות המעבר החופשי ללא הגבלות או אגרות היא יסוד מרכזי של הסחר הבינלאומי". עוד הביעו תמיכה ונכונות לסייע ביישום ההסכם, וקראו להפסקת אש מיידית ויציבה בלבנון שתאפשר לממשלה הלבנונית לקדם את פירוק חיזבאללה מנשקו.

אתמול פרסמה רשת "אל-ערבייה" עותק של מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהרן, המתווה את מפת דרכים לסיום העימות. על-פי המסמך, הצדדים יכריזו עם חתימתו על סיום מיידי וקבוע של המלחמה בכל החזיתות, כולל בלבנון, ויתחייבו להימנע מפעולות עוינות ומשימוש בכוח.

ההסכם קובע כי שתי המדינות ינהלו משא ומתן להגעה להסכם סופי בוך 60 יום. במסגרת זו, מתחייבת ארה"ב להסיר את המצור הימי, לאפשר שיקום של תעבורת ספינות הסוחר לנפח שלפני המלחמה, ולסגת עם כוחותיה מהאזורים המקיפים בתוך 30 יום לאחר חתימת ההסכם הסופי. מנגד, התחייבה איראן להבטיח את חידוש תנועת הספינות במפרץ הפרסי ובים עומאן, תוך נטרול מוקשים והסרת מכשולים טכניים.
בכל הנוגע לנושא הכלכלי, ארה"ב התחייבה ליצור תוכנית מקיפה לשיקום ופיתוח כלכלי של איראן בהיקף של לפחות 300 מיליארד דולר. כמו כן, וושינגטון התחייבה לסיום כל סוגי הסנקציות על איראן, לרבות החלטות מועצת הביטחון של האו"ם והסנקציות החד-צדדיות האמריקניות, על-פי לוח זמנים שיוסכם בהמשך. עד אז, תנפיק מחלקת האוצר האמריקנית פטורים לייצוא נפט, פטרוכימיה ושירותים פיננסיים, ותאפשר את שחרורם המלא של כספים ונכסים איראניים מוקפאים.
בנושא הגרעין, הצדדים הסכימו על שמירת הסטטוס קוו: איראן לא תייצר נשק גרעיני ותשמור על מצב התוכנית הנוכחי, וארה"ב תימנע מהטלת סנקציות חדשות או מעיבוי כוחות באזור. המדינות הסכימו כי גורל החומר המועשר ונושאי הגרעין יוסדרו בהסכם הסופי, אשר יאושר בהחלטה מחייבת של מועצת הביטחון של האו"ם. יישום ההסכם יחל עם קבלת הבטחות לביצוע הסעיפים הנוגעים להסרת המצור, הפטורים לייצוא הנפט ושחרור הכספים.


