"שכרו דירה בנוסייראת": פרטים חדשים על מבצע שחרור החטופים

פרטים חדשים על מבצע שחרור החטופים מעזה: בעיתון היהודי "Jewish Chronicle" חשפו היום (שישי) מידע שטרם ראה אור בנושא ההכנות לחילוצם של נועה ארגמני, אנדריי קוזלוב, שלומי זיו ואלמוג מאיר ג'אן מהשבי בשבת האחרונה. כחלק מהפרטים שהתגלו, נחשף כי המידע על הימצאותם של החטופים בשוק בנוסייראת הגיע לידי ישראל ב-12 במאי.

מאז גילוי המידע, גורמים רבים במודיעין הישראלי עקבו אחר המקום ללא הפסקה כדי לאסוף מידע נוסף על מיקומם המדויק של החטופים. כמו כן, יחידת מסתערבים נשלחה למחנה הפליטים נוסייראת במסווה של מפונים על מנת לאסוף מודיעין - ולאתר את הדירות בהן מוחזקים הארבעה.

בנוסף, המסתערבים הצליחו לשכנע מקומי, בעזרת סכום כסף גבוה, לעזור להם למצוא דירה להשכרה ברחוב שבו היו מוחזקים החטופים - כשלבסוף שכרו דירה ברחוב. יחידת המסתערבים, שכללה בתוכה נשים, חיה במשך כמה ימים במחנה הפליטים, התיידדה עם מקומיים ואפילו הלכה לקניות בשוק המקומי - הכל כדי לאסוף את הפרטים האחרונים למען מבצע החילוץ.

לאחר 19 ימים, הצליח לגבש המודיעין הישראלי תמונת מצב ברורה של החטופים כשבתחילת יוני הוצג המידע בפני קבינט המלחמה. המבצע נוהל במידור מוחלט, כשהמפקדים הבכירים שנמצאים בתוך רצועת עזה לא מודעים למידע החדש שבידי ישראל.

כאשר המבצע החל, היחידה שהייתה אמונה על שחרור נועה ארגמני חילצה אותה תוך שש דקות ויצאה ללא היתקלויות ממחנה הפליטים. עם זאת, היחידה ששיחררה את אלמוג מאיר ג'אן, שלומי זיו ואנדריי קוזלוב הסתבכה בעקבות 30 מחבלים ששהו בדירה - דבר שהמודיעין הישראלי לא חזה מראש. לבסוף הצליחה היחידה לחסל את כולם, אך לוחם הימ"מ, פקד ארנון זמורה, נורה מטווח קצר כששלושה רופאים נלחמים על חייו ללא הצלחה.

ה"וול סטריט ג'ורנל" חשף ביום רביעי פרטים חדשים על תנאי המחייה של אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו במשך שמונה חודשים בשבי חמאס ברצועת עזה. לפי העיתון, השלושה עברו התעללות מצד המשגיחים עליהם, וחיו בצל איומי רצח בלתי פוסקים.

במשך כשישה חודשים חיו השלושה בחדר חשוך אחד, וישנו על מזרונים קטנים על הרצפה. הקשר שלהם עם העולם החיצוני הגיע מחוטפיהם, שהיו אחראים לספק להם אוכל, אך גם התעללו בהם על בסיס יומי. החוטפים היו מענישים אותם אם לא מילאו אחר כללים נוקשים. לעיתים היו נועלים אותם בשירותים, והיו מכסים אותם בשמיכות במהלך ימים חמים.

בין השלושה התפתח קשר מיוחד, הם היו משחקים בקלפים, למדו ערבית, לימדו זה את זה עברית או רוסית, והיו מעתדים חלק מהאירועים ביומן. הקשר שנוצר ביניהם עזר להם לשרוד את התקופה הקשה בשבי, בזמן שחוטפיהם היו אומרים להם לפעמים שאף אחד לא בא בשבילים, ושלאף אחד לא אכפת מהם. יום אחד בו הורשו לצפות בטלוויזיה, הם ראו בערוץ אל-ג'זירה הפגנה למען שחרור החטופים בתל אביבף ואחד מהם אף הבחין בפנים שלו בין השלטים שהונפו. זה היה במקרה גם יום הולדתו.

נועה ארגמני, אשר שהתה לבדה בדירה אחרת, ללא אף חטוף נוסף, למדה ערבית על מנת לתקשר עם שוביה. בנוסף, הייתה שוטפת כלים ומבשלת בשביל המשפחה אצלה הייתה. ארגמני הייתה מתקלחת רק לעיתים רחוקות, וקיבלה מצרכים בסיסיים להכין מהם אוכל. כשהייתה רוצה לצאת החוצה להתאוורר, נאלצה להתלבש כאישה מוסלמית.