ההפתעה, האזהרות והמחדל: 3 שנות מלחמה, תמונת מצב
שלוש שנות מלחמה שהחלו במחדל גדול הן זמן לסיכום ביניים, בלי שהוקמה ועדת חקירה. אחרי שלוש שנים זה הזמן לשאול מה השגנו ומה לא - ואיך הטבח יכול אולי היה להימנע?
שלוש שנות מלחמה שהחלו במחדל גדול הן זמן לסיכום ביניים, בלי שהוקמה ועדת חקירה. אחרי שלוש שנים, הערב (רביעי) זה הזמן לשאול מה השגנו ומה לא - ואיך הטבח יכול אולי היה להימנע?
ישראל הופתעה בשבעה באוקטובר כמו שלא הופתעה מעודה, אבל היו לכך סימנים מקדימים - שנחשפו כאן ובמקומות אחרים בשלוש השנים האחרונות/ חמישה ימים בלבד אחרי 7 באוקטובר, חשפנו בפעם הראשונה את שיחות ההתייעצות של בכירי צה"ל ומערכת הביטחון לאורך הלילה שקדם למתקפה. כבר בשעות הערב החלו להופיע הסימנים הראשונים - כרטיסי הסים שנדלקו בעזה.
הרמטכ"ל כינס התייעצות עם אלוף פיקוד הדרום וראש אגף המבצעים, שבסופה הוחלט על כמה צעדים קטנים, ושיחה נוספת בבוקר. בשב"כ שלחו את "צוות טקילה" לדרום, רונן בר ובכירי הארגון הוקפצו למטה. את רה"מ בנימין נתניהו העירו רק ב-06:29, עם הישמע האזעקות הראשונות, וזה קו ההגנה שלו עד היום: אילו היו מעירים אותי, הכול היה נראה אחרת.
אבל ראש הממשלה עודכן גם עודכן במתיחות הגוברת בעזה ובאזור. בחודש שעבר חשפנו את סיכום הדיון הביטחוני, שבוע לפני המתקפה, שבו הומלץ לו לחסל את בכירי חמאס. ראש שב"כ הזהיר ממלחמה, באמ"ן טענו שאויבינו מזהים הזדמנות, ונתניהו התעלם.
את שיחת האזהרה שקיבל ממנהיג האמירויות - ראש הממשלה מכחיש בתוקף. אבל כל האזהרות, המסמכים והגרסאות שמשמיעים מאז כל בעלי התפקידים, לא משנים שתי שורות תחתונות ברורות. הראשונה: אף אחד בישראל לא הבין את היקף המתקפה הרצחנית המתוכננת. השנייה: רק ועדת חקירה, שהממשלה נמנעה מלהקים, תוכל לחשוף את האמת ולהבטיח שזה לא יקרה לנו שוב.
ישראל יצאה למלחמה הזאת פצועה, מדממת ועם הרבה תאוות נקם, אבל בלי מטרות מוגדרות היטב. ולכן, בחלוף שלוש שנים, ועל אף הישגים צבאיים מרשימים - כל זירות המלחמה עדיין פתוחות וללא הסדר יציב. בעזה: חמאס הוכה קשות, וההערכה היא ש-80 אחוזים מכוחו הצבאי נשחק. נותרו לו מעט מאד רקטות, אין לו יכולת יצור של רקטות או RPG, אבל יש לו 30,000 חמושים והוא עדיין שולט בשני מיליון תושבי הרצועה. צה"ל ממשיך לפגוע בחמאס ובאנשיו, ונערך לשהיה ממושכת בשישים אחוז משטח הרצועה שתחת שליטתנו.
בלבנון: גם חיזבאללה הוכה קשות, איבד הרבה מיכולותיו הצבאיות, איבד את נסראללה ואת ההנהגה הוותיקה, אבל הוא עדיין ארגון צבאי שמהווה איום על צה"ל ועל העורף הישראלי. מעמדו הפנימי בלבנון נשחק, אבל ישראל לא מנצלת את ההזדמנות הנדירה להסדר שיביא לפירוק חיזבאללה. גם שם, ההיערכות היא לשהיה ממושכת ברצועת הביטחון החדשה.
איראן, אחרי שני סבבי לחימה, ספגה פגיעות קשות אבל נשארה עם משטר קיצוני אפילו יותר משהיה קודם לכן - עם אורניום מועשר, ועם יכולת להעשיר עוד אורניום. המשטר נמצא אמנם במצוקה פנימית, אבל די ברור שהלחימה שם תתחדש בעתיד הלא רחוק.
בשורה תחתונה - שלוש שנות לחימה הביאו להישגים צבאיים מופלאים, אבל לא השגנו ניצחון מוחלט באף אחת מהזירות.