מלחמת 1,000 הימים: תמונת מצב מכל החזיתות, בלי סוף באופק
אלף ימים אחרי הטבח הנורא, ישראל עדיין נלחמת ב-7 זירות, במלחמה שגבתה את חייהם של 2,042 ישראלים ופצעה עשרות אלפים בגוף ובנפש, והיו בה הישגים מרשימים - אבל אפילו לא ניצחון אחד
אלף ימים אחרי מתקפת הפתע של חמאס וטבח 7 באוקטובר, ישראל עדיין נלחמת הערב (חמישי) ב-7 זירות. אלף ימים מאז היום הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל, אלף ימים של מלחמה בלתי פוסקת, מלחמה שגבתה את חייהם של 2,042 ישראלים ופצעה עשרות אלפים בגוף ובנפש, מלחמה שהיו בה הישגים מרשימים - אבל אפילו לא ניצחון אחד.
אלף ימים מאז פלשו אלינו המרצחים של חמאס: הארגון ספג מכות קשות, איבד אלפים מאנשיו, כל ההנהגה הוותיקה חוסלה צה"ל שולט ביותר ממחצית משטח הרצועה, אבל ישראל לא השכילה להביא לעזה שלטון אחר - והתוצאה היא שחמאס נותר השליט הבלתי מעורער של הרצועה. הוא נחלש, אבל משתקם ומצטייד לקראת המלחמה הבאה שלו נגדנו.
כמוהו גם ציר הרשע שמובילה איראן. למרות שתי מלחמות ופגיעות קשות במשטר האיראני. הוא נותר על כנו - ואיראן יצאה מחוזקת מהמערכה האחרונה. המשטר שלה שהיה מצורע, קיבל לגיטימציה בינלאומית, הכלכלה שלה משתקמת בכספי הנפט, והיא שוקדת מחדש על התוכנית שלה להשמדת ישראל.
לבנון היא הזירה שבה לישראל יש עוד סיכוי לנצח. חיזבאללה הוכה קשות ולא דומה לארגון שהיה ב-7 באוקטובר. צה"ל יצר את התנאים לשינוי אמיתי בלבנון. אבל גם כאן - אם לא נדע לתרגם את ההישגים הצבאיים לחיזוק מדינת לבנון ולכינון הסדר שייתן ביטחון לתושבי הצפון - היישובים שם לא יחזרו להיות מה שהיו ב-6 באוקטובר.
המלחמה הזאת גבתה מאיתנו לא רק מחיר פיזי, כלכלי ונפשי, היא גם שחקה מאד את מעמדה הבינלאומי והאזורי של ישראל. האופן שבו ניהלה הממשלה את המלחמה עם איראן פגעה גם בנכס האסטרטגי החשוב ביותר שלנו - היחסים עם ארצות הברית.
בשורה התחתונה, למרות הישגים צבאיים מופלאים, מצבה האסטרטגי של ישראל גרוע משהיה לפני מלחמת אלף הימים, ואנחנו עדיין לא רואים את הסוף של המלחמה הזאת.