מחדל המיירטים: חילופי ההאשמות בין משרדי האוצר והביטחון
גילויים חדשים על המחדל שמנע את הגברת ייצור מיירטי "חץ 3" זמן רב לפני המלחמה - שנחשף בחדשות 13. באוצר טוענים כי בתעשייה האווירית "חיכו לתקציב במקום לקחת הלוואות". מנגד, רק בסוף 2025 ניתנה התחייבות ממשלתית לתשלום עבור האצת הייצור
סוגיית העיכוב בהקמת קו הייצור הנוסף של מיירטי "חץ 3" - שנחשפה בחדשות 13 - מעוררת חילופי האשמות קשים בין משרד הביטחון למשרד האוצר, כשלשני הצדדים ברור כי מדובר באחת הסוגיות המרכזיות שייחקרו ביום שאחרי המלחמה.
באגף התקציבים טוענים כי מאז 7 באוקטובר זינקו הוצאות המערכת לשיא של כל הזמנים, 165 מיליארד שקל בשנה, וכי העובדה שבמסגרת תקציבים אלו לא נמצאו הסכומים להגדלת התפוקה מעלה חשש לגבי יכולת גורמי הביטחון לנהל את פרויקט ההתחמשות הלאומית. מנגד, מתברר כי רק בסוף שנת 2025 חתם החשב הכללי באוצר על מכתב תקציבי משותף עם מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, ובו התחייבות רשמית לרכישת המיירטים המתקדמים מהתעשייה האווירית.
האיחור הקריטי בחתימה על ההזמנה גרם לכך שקצב הייצור של ה"חץ 3" גבר למתכונת של 24/7 רק בסמוך לאותו מועד, דבר שהוביל לכך שישראל הגיעה למערכה עם מלאי מיירטים נמוך מהנדרש להתמודדות עם טילים איראניים. כתוצאה מכך, נאלץ צה"ל להשתמש באמצעים חלופיים כמו "קלע דוד", שביצועיהם בשכבות הירי הגבוהות פחות מדויקים.
באוצר תוהים כעת מדוע בתעשייה האווירית המתינו להזמנה רשמית במקום להתחיל בייצור באמצעות מימון ביניים או הלוואות, וטוענים כי הדרישה לכיסוי תקציבי מראש ביטאה מדיניות של "אפס סיכון" שתקעה את שרשרת הייצור. מנגד, יודגש כי המיירטים מיועדים לישראל ולגרמניה בלבד, מה שמקשה על חברה עסקית לייצרם ללא התחייבות קנייה מדינתית. הדיון הנוכחי אינו נוגע לעבר בלבד; מאגר המיירטים בהזמנה הקיימת הולך ואוזל, ואף שכרגע אין הגדרה רשמית של מחסור, גורמים במערכת מתריעים מפני בזבוז זמן נוסף על בירוקרטיה. אם הממשק הממשלתי לא יעבוד ביעילות מכאן ואילך, עלול להיווצר עיכוב נוסף בייצור המיירטים החיוניים להגנת המדינה.
בשבוע שעבר פורסם כאמור לראשונה בחדשות 13 כי הממשלה לא מימנה קו ייצור נוסף למיירטים בשל מחלוקות תקציביות בין משרד הביטחון למשרד האוצר, וזאת למרות שגורמים ביטחוניים הציפו את הצורך בכך. לפי הפרטים, ניתן היה להגדיל מראש את היקף הייצור, אלא ש"כיפופי ידיים" על העברת המשאבים מנעו את הקמת הקו הנוסף. בפועל, רק בתחילת השנה הוגדלה התפוקה במפעל ופותחו תשתיות חדשות - וצה"ל משתמש במערכות אמריקניות.
בנוסף, נבנתה מדיניות לניהול יירוטים שבמסגרתה חלק מהמטרות האיראניות מיורטות באמצעות מערכות לשכבות נמוכות כמו "קלע דוד", שבניגוד ל"חץ 3" - לא פותחו מראש להתמודד עם איומים כאלה. במקביל, חובות הממשלה לתעשיות הביטחוניות הולכים ותופחים בשל עיכוב בתשלום על סחורה שכבר סופקה. גורמים מקצועיים מציינים כי האיחור בקבלת ההחלטה על הקמת הקו הנוסף פוגע בביצועי היירוט ועלול לעלות לאורך זמן בחיי אדם.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה לדיווח בשבוע שעבר, כי "מאז פרוץ המלחמה הקצתה מדינת ישראל מאות מליארדי שקלים לביטחון. כל דרישות המערכת מולאו בזו אחר זו על חשבון תקציבים לחינוך, לבריאות לרווחה ולתשתיות". במשרד הביטחון אמרו: "בשנה האחרונה, וביתר שאת מיד עם סיום מבצע 'עם כלביא', משרד הביטחון הגדיל משמעותית את קצב ייצור מערכי ההגנה הרב שכבתי ובראשם מערכת החץ. ההחלטות שהתקבלו במשרד הביטחון לפני חודשים ארוכים הן שמאפשרות היום אורך נשימה לצה"ל".