דוח צוק איתן נחשף: "המנהרות לא נתפסו כאיום חמור". משדר מיוחד

ההיערכות לקויה, המודיעין לא מתואם - ורק חצי מהמנהרות הושמדו: דוח נוקב של המבקר דוחה את גרסת נתניהו ומקבל את גרסת בנט. "הדיונים בקבינט – משפטים בודדים, השרים לא שותפו במידע"

כך נולד מחדל המנהרות, שנמשך עד היום: דוח מבקר המדינה החמור על מבצע "צוק איתן" שמתפרסם היום (שלישי) חושף כיצד צה"ל לא נערך כראוי לאיום המנהרות. המבקר דוחה את גרסת נתניהו וקובע כי בעוד ראש הממשלה ושר הביטחון דאז יעלון ידעו מהאיום וגם ראשי צה"ל, המידע לא הועבר לקבינט ולא טופל כאיום משמעותי. עוד חושף הדוח, כפי שטענו גורמים בקבינט השבוע, כי קיימות עוד מנהרות התקפיות פעילות שמגיעות לשטח ישראל – ולא כל המנהרות שסומנו כמטרה ב"צוק איתן" הושמדו

לקריאת הפרק העוסק באיום המנהרות לחצו כאן

''ליקויים במוכנות של צה''ל''. גנץ
''ליקויים במוכנות של צה''ל''. גנץ | צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

כמו כן חושף הדוח, שקורא ל"בדק בית מקיף", שורה של כשלים וליקויים שהובילו לכך שצה"ל נכנס למערכה ללא תורת לחימה ברורה מול המנהרות, עם מידע מודיעיני לא מלא שהועבר לכוחות וקבינט שלא תפקד כראוי – והמשיך להתווכח על מטרות המבצע בזמן שהקרבות מתנהלים ועל כן חלק מהיעדים לא הושגו בשל שורה של ליקויי מודיעין, היערכות וקבלת החלטות בקבינט. הדוח לא כולל מסקנות אישיות, אך מספר הערות לבכירים – ובראשן האמירה כלפי הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ כי "אין לפטור את המטכ"ל והעומדים בראשו מאחריות למצב שבו הגיע צה"ל בהיבטי בניין הכוח והפעלתו למבצע 'צוק איתן'".

עוד נחשף במסמך הנוקב חוסר תיאום שפגע בתוצאות המבצע: כוחות ההנדסה שנדרשו להשמיד מנהרות "התקשו לבצע את משימתם" לאחר שחיל האוויר תקף את המנהרות. "מתוך כלל המנהרות ההתקפיות שצה"ל תיעדף לטיפול, הוא השמיד את מחציתן וניטרל כמה נוספות, ואילו יתר המנהרות ההתקפיות שובשו בלבד או נותרו כשירות", כתב המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא. "מכאן נובע שבמשימה מרכזית וייעודית שהייתה לצה"ל במבצע - השמדה או נטרול של המנהרות ההתקפיות - צה"ל השמיד או נטרל רק כמחציתן, ובכך לא השלים את משימתו".

עוד עולה מהדוח כי למערכת הביטחון הייתה התרעה על "פעילות משמעותית" של חמאס – ככל הנראה ניסיון לחטוף חיילים ואזרחים דרך מנהרה. למרות שכבר בחודש יוני, שבועות לפני המבצע, המידע המודיעיני הפך ל"התרעה" – הדבר לא הובא לידיעת שרי הקבינט באופן ברור, אלא רק הוזכר בחטף באחד הדיונים: "לו היה הקבינט מקבל מראש את אותו המידע, הוא היה יכול לקיים דיון מבעוד מועד, ולא בשעות הלילה בסמוך מאוד למועד הפעילות, כפי שצפו אותו במערכת הביטחון, בנוגע לאפשרויות התגובה והשלכותיהן".

עוד הוסיף המבקר כי "ראש הממשלה נתניהו היה בקיא באיום המנהרות אותו הגדיר איום מרכזי ואסטרטגי, וקיים דיונים רבים בקשר אליו מחוץ לקבינט. היה עליו להציג לקבינט את איום המנהרות באופן מפורט, לאחר שהבין את חומרתו - אך הקבינט ה-33 לא דן בכך במשך יותר משנה, מהקמתו עד למרס 2014". עוד הוסיף שפירא כי "גם אם לא הייתה כוונת הסתרה, לקבינט לא הוצג איום המנהרות במפורט".

הדוח שמתפרסם היום לאחר דיונים ממושכים והדלפות, עוסק בשני נושאים: פרק אחד עוסק בקבלת ההחלטות בקבינט לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו, ופרק נוסף - שרק תקצירו מתפרסם - עוסק בהתמודדות עם איום המנהרות. הפרק העוסק במוכנות העורף פורסם לפני כחודשיים, והפרק העוסק במבצע לאור הדין הבינלאומי טרם פורסם. בדוח קובע המבקר שפירא כי נתניהו, שר הביטחון לשעבר יעלון והרמטכ"ל לשעבר בני גנץ "לא וידאו שקיימות בצה"ל תכניות מבצעיות ללחימה במרחב רווי מנהרות ולהתמודדות עמן בלחימה" - וקורא ל"בדק בית מקיף" בנושא.

771

"לשרים ניתן מידע חלקי" - זה מה שחשב המבקר על פעילות הקבינט לפני המבצע ובתחילתו

פערי מודיעין בנושא המנהרות? הקבינט לא ידע

"אף על פי שב-16.2.14 היה ידוע בצה"ל היקפו של איום המנהרות וחומרתו, איום זה לא בא לידי ביטוי בתכניות המבצעיות שהציג ראש אגף המבצעים לשעבר לקבינט בנוגע לרצועת עזה, באופן שתכניות אלו יתנו מענה מבצעי לאפשרות שהכוחות יידרשו לתמרן ברצועת עזה במרחב רווי מנהרות ולהתמודד עמן תוך כדי לחימה", הוסיף שפירא.

המבקר העיר ליעלון, גנץ, ראש אמ"ן לשעבר אביב כוכבי וראש השב"כ לשעבר על כך שלא הציגו לקבינט את פערי המודיעין: הוא העיר בחלק נוסף בדוח ליעלון, גנץ וכוכבי על כך ש"לא הציגו במפורט לשרי הקבינט את חומרת איום המנהרות המתפתח ואת הפערים שיש לצה"ל בנוגע אליו עד לדיון הקבינט שהתקיים בתחילת יולי 2014".

שפירא ציין כי "אי-הצגת האיום כאמור מהווה ליקוי, שכן היא פגעה בבסיס הידע ההכרחי שהיה על שרי הקבינט לקבל לצורך קבלת החלטות בנוגע לגזרת עזה". בהערה נוספת ליעלון כתב המבקר כי השר לא וידא שצה"ל מציג את איום המנהרות במפורט בקבינט: "דבר זה מהווה גם הוא ליקוי, שכן שר הביטחון הוא השר הממונה על הצבא, ועליו לוודא שצה"ל מציג את המידע ההכרחי לשרי הקבינט לצורך קבלת החלטות".

לעומתם, השר נפתלי בנט – שכיהן אז כשר הכלכלה וחבר בקבינט – מצוין מספר פעמים בדוח המורחב כמי שקרא לפעולה נגד המנהרות, שאל שאלות וניסה לעורר דיון – בעוד מרבית השרים "לא הביעו התעניינות, לא ביקשו הרחבה בנוגע אליו ולא ביקשו שצה"ל יציג להם את היערכותו לטיפול באיום". עם זאת, בדיון בקבינט ב-16.6.2014, כשהחלו בכירי מערכת הביטחון לדון באפשרות של פיגוע בשטח ישראל דרך מנהרות, הסכימו יעלון ובנט כי "הפורום יותר מדי גדול": נתניהו הורה לעבור לנושא הבא, והדיון במנהרות נדחה והתקיים רק בסמוך ליציאה למבצע.

77

דיון מעמיק? "אמירות כלליות"

עוד קבע המבקר שפירא כי "מידע משמעותי והכרחי שנדרש לשרי הקבינט לצורך קבלת החלטות מיטביות" לא הובא בפני השרים באופן מספק בדיונים שקדמו למבצע - "זאת אף על פי שמידע זה עמד לרשותם של ראש הממשלה ושל שר הביטחון לשעבר וכן הרמטכ"ל לשעבר וראשי קהילת המודיעין - ראש אמ"ן לשעבר וראש שב"כ לשעבר". כלומר, שפירא מצא כי נתניהו, יעלון, גנץ, כוכבי ויורם כהן החזיקו בידיהם מידע חשוב - על פערי מודיעין בגזרת עזה, מגבלות בנוגע לתקיפה אווירית ו"פעילות עוינת משמעותית" שעמדה לצאת מעזה לעבר ישראל - ולא חלקו אותו במלואו עם שרי הקבינט.

לפי הדוח, ראשי מערכת הביטחון ובהם יעלון, גנץ וכוכבי, לא הציגו במפורט לשרי הקבינט את חומרת איום המנהרות המתפתח עד לדיון הקבינט שהתקיים בתחילת יולי 2014. נתניהו טען, גם בהתייחסויות פומביות וגם בפני המבקר, כי נושא המנהרות עלה מספר פעמים – אך שפירא קבע כי "אמירות כלליות אלו נזכרו כמשפטים בודדים בחלק מדיוני הקבינט" ולא יצרו תמונה ברורה.

"גם אם לא הייתה כוונת הסתרה, לקבינט לא הוצג איום המנהרות במפורט. נציגי צה"ל ושב"כ, ראש המל"ל לשעבר, שר הביטחון לשעבר וראש הממשלה אמרו אמירות כלליות ומעטות לגבי איום המנהרות, ולא תיארו את האיום על מלוא התפתחותו, היקפו והפערים שהיו בנוגע אליו, באופן שהיה בו כדי להדגיש את מהות האיום", גרס המבקר. הדוח למעשה דוחה את גרסת נתניהו וקובע כי "רק בשילוב הדברים שנמסרו בדיון הקבינט ב-30.6.14 (שבוע לפני תחילת המבצע) ובדיון הקבינט בתחילת יולי 2014 ניתן היה להבין את מהותו של האיום".

[brightcove_iframe video_id='report_tzukeita_new_vtr2_n20170228_v1' autoplay='0' credit='' desc='תושבי העוטף נחשפים לדוח' kid='' duration='1929'']

"לא הייתה תכנית שמספקת מענה מלא למנהרות"

עוד נטען בדוח כי למרות היעדר המודיעין לחיל האוויר, יעלון וגנץ המליצו בתחילת המבצע על תקיפות אוויריות של מנהרות - על אף שהדבר מגביל את היכולת לטפל במנהרות ומעכב את הריסתן המוחלטת. יעלון אף אמר בפורום צבאי רק שבוע קודם לכן כי הוא "מקבל את העמדה שלא לתקוף אווירית את המנהרות"‎. עוד קבע המבקר, בהסתמכות על התחקיר הצה"לי, כי "לא הייתה בידי צה"ל תכנית מבצעית רלוונטית המספקת מענה מלא לאיום, כולל התמודדות עם המנהרות בשטח רצועת עזה. חלק מהחטיבות הלוחמות קיבלו את התכנית או השלימו את ההכנות רק תוך כדי המבצע".

כיצד קבע המבקר שנתניהו היה מודע לאיום? בינואר 2013, לאחר שנחשפה מנהרה מעזה, נפגש נתניהו עם ראש השב"כ דאז יורם כהן, שהציג בפניו את איום המנהרות. "בתגובה לכך הנחה ראש הממשלה לבחון אפשרות לאיתור מנהרות בשטחנו באמצעות שיטה מסוימת", ציין. נתניהו, יעלון וראש השב"כ אף הגדירו את המנהרות בסוף שנת 2013 כאיום אסטרטגי ואמרו כי "יש להגביר את המאמצים כנגדו".

בנוסף, המידע שנאסף הוביל לכך שבפברואר 2014 היה ידוע בצה"ל על היקף איום המנהרות וחומרתו: "עם זאת, בהצגת התכניות המבצעיות לקבינט, לא נכלל מענה מבצעי למצב שבו יידרשו הכוחות לתמרן ברצועת עזה במרחב רווי מנהרות".

א הוכנו תכניות לחימה מתאימות. ארכיון
א הוכנו תכניות לחימה מתאימות. ארכיון | צילום: רויטרס

"המסר ששודר - המנהרות בסדר עדיפות נמוך, הדבר מחייב בדק בית מעמיק"

חלק נכבד בדוח הקדיש המבקר לעובדה כי סוגיית המנהרות לא הוכנסה באופן בולט לצי"ח (ציון ידיעות חשובות) הלאומי - מסמך שמגדיר את היעדים הלאומיים ומשימות המודיעין. נושא המנהרות נכלל בצי"ח ב-2009, אך רק כחלק מנושא ההתרעה "ולא באופן כולל וכנושא בפני עצמו המצריך מיקוד מודיעיני ייחודי ונרחב על כל היבטיו, כולל לחירום ולמלחמה, ובלי התייחסות ישירה לתשתית המנהרות ההתקפיות עצמן או למנהרות ההגנתיות".

עד 2014 גבר האיום, אך לא חל שינוי בהתייחסות לאיום המנהרות בצי"ח הלאומי, "והוא לא זכה להתייחסות ייחודית ונרחבת, כאמור, התואמת חומרתו - איום המנהרות כנושא בפני עצמו  נותר בחוץ, וזאת אף על פי שהיה איום משמעותי ומתפתח מרצועת עזה שהוגדר כאסטרטגי לאורך השנים על ידי קברניטים שונים". רק לאחר המבצע הוגדר הנושא כ"עדיפות עליונה", וגם זאת באיחור ושלא בהתאם להוראת ראש הממשלה לשלבו בצי"ח הלאומי כבר בפברואר 2014.

המבקר טוען כי ה"זינוק" של האיום מדגיש את הפער בין האיום לבין המקום שהוקדש לו בסדר העדיפויות. "היעדרו של איום המנהרות מהצי"ח הלאומי פגע בהכרח בהקצאת המשאבים של קהילת המודיעין לטיפול באיום זה במשך השנים", כתב. "אי-הכנסתו של איום המנהרות לצי"ח הלאומי מגדיר ו'משדר' לכל העוסקים בנושא שהנושא בסדר עדיפות נמוך". המבקר טען כי ראש אמ"ן דאז כוכבי וראש השב"כ דאז כהן היו צריכים להשפיע על מיקום האיום: "היה ראוי שיעמדו על כך שיתועדף בהתאם לסכנה הנשקפת ממנו".

מנהרות חמאס ''דורגו כאיום נמוך''
מנהרות חמאס ''דורגו כאיום נמוך'' | צילום: אלעאלם

גם הדרג המדיני לא יוצא נקי בסוגיה זו: "על הדרג המדיני - ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז, מר משה (בוגי) יעלון - ועל הרמטכ"ל דאז, רא"ל בנימין (בני) גנץ, היה לפקח על גיבוש הצי"ח הלאומי, לבקר אותו ולהשפיע עליו, ובכך לסייע לכוון את המאמצים המודיעיניים בהתאם לחומרת האיום כדי לאפשר פעילות מיטבית יותר של צה"ל לאיתור מנהרות החוצות לשטחנו, ולפעילותו המבצעית במבצע 'צוק איתן'".

המבקר הוסיף כי "על הדרג המדיני והרמטכ"ל מוטלת האחריות להכוונת גיבוש הצי"ח הלאומי - המצב בו האיום לא הוכנס או הוסף לצי"ח, והדבר אושר לבסוף על ידי קהילת המודיעין ולבסוף גם על ידי ראש הממשלה, הוא תהליך לקוי המחייב בדק בית מעמיק".

התחקיר קבע: "חוסר המידע האריך את שהות החיילים בשטח אויב"

"אף שעוצמת האיום גברה, ובשנת 2013 הוא אף הוכרז כאיום אסטרטגי, היו ליקויים בכל מרכיבי ההתמודדות של צה"ל ומערכת הביטחון עם האיום בתחומים שנבחנו, לא נעשה מאמץ מספק לגבי האיום, וגם כשנעשה מאמץ הוא היה מאוחר ולא נתן מענה, שייתכן כי ניתן היה להשיגו לפני מבצע 'צוק איתן' אילו התקיימו מאמצים מוקדמים יותר", כתב שפירא.

עוד נקבע בדוח כי "איום המנהרות הוגדר כאסטרטגי לאורך השנים על ידי קברניטים שונים – ולמרות זאת לא חל שינוי בהתייחסות לאיום זה, שהלך והפך למשמעותי. היעדר מידע מודיעיני הקשה על הכוחות בשטח לממש את יעד ההשמדה והנטרול של כלל המנהרות ההתקפיות והאריך את הזמן שנדרש להם לעשות זאת - על כל המשתמע מכך בשטח אויב". שפירא ציין כי היעדר מודיעין רלוונטי מנע את היכולת לסכל התקפות.

המבקר ציין כי הושקעו מאמצי איסוף מודיעין רבים בנושא המנהרות, אך הם לא היו מתואמים ולא ניכר "מאמץ כולל ומשולב" באמ"ן. רק ב-2013, לאחר שנחשפו שלוש מנהרות מהרצועה, הגבירו אמ"ן ושב"כ את ההתמודדות עם איום המנהרות. עם זאת, אמ"ן ושב"כ לא היו מת

מה ידע הקבינט?
מה ידע הקבינט? | צילום: Marc Israel Sellem/Flash90

"אין לפטור את המטכ"ל והעומד בראשו מאחריות"

אחד הליקויים המשמעותיים בדוח הוא חלוקת האחריות המודיעינית בנושא בין אמ"ן לשב"כ: גם לאחר ההתנתקות לא הוגדרה עזה כ"מדינת יעד", והשב"כ נותר אחראי על איסוף המידע, "על אף הקושי שהיה לשב"כ במימוש תפקידו ברצועה במצב זה". ראש השב"כ לשעבר יורם כהן אמר לאחר המבצע לנציגי משרד מבקר המדינה כי "שב"כ אינו נמצא פיזית בשטח ולכן קשה לו לפתח יכולות כפי שיש במקומות בהם יש גישה לשטח".

המבקר הסביר כי במחלוקת בין אמ"ן לשב"כ, שנמשכת שנים רבות וגם הפכה לפומבית לאחר המבצע, ראש הממשלה ושר הביטחון היו אמורים להתערב. "היו ליקויים בשיתוף הפעולה בין אמ"ן ובין השב"כ, שהייתה להם השלכה גם על מיצוי המודיעין בתחום המנהרות". המחלוקות לא הוצגו בפני השר לענייני מודיעין בניגוד לנוהל: המבקר, שכאמור מתח ביקורת רבה על תפקוד אמ"ן והאלוף אביב כוכבי שעמד בראשו באותה תקופה, דווקא שיבח את מאמצי כוכבי לפתור את המחלוקת בין אמ"ן לשב"כ.

גם בנושאי בניין הכוח והכנת התכניות המבצעיות לפעילות נגד מנהרות "נמצאו ליקויים מהותיים במוכנות של צה"ל". המבקר מתח ביקורת חריפה על גנץ ועל צה"ל: "אין לפטור את המטכ"ל והעומדים בראשו מאחריות למצב שבו הגיע צה"ל בהיבטי בניין הכוח והפעלתו למבצע 'צוק איתן'. בין השאר ציין המבקר כי כוח האדם שהוקצה לנושא בזרוע היבשה "היה מצומצם ביותר ובדרג זוטר".

המאמץ המודיעיני היה לא מתואם. כוכבי
המאמץ המודיעיני היה לא מתואם. כוכבי | צילום: פלאס 90

בסוף המבצע נותרו מנהרות התקפיות

שפירא ציין את "היעדרן של תפיסות מבצעיות מטכ"ליות לפני 'צוק איתן', בשל הכשרה לקויה ובשל הצטיידות חסרה באמל"ח שנדרש לצורך ההתמודדות עם המנהרות". כמו כן, לא הוכנו תכניות ללחימה במרחב "רווי מנהרות" וגם מוכנותו של חיל האוויר לטפל באיום הייתה "נמוכה". המבקר קבע כי "כל אלה הביאו לכך שכוחות היבשה והאוויר נאלצו להתמודד עם איום המנהרות במהלך מבצע 'צוק איתן' בלא שהוכנו כראוי לכך", וציין כי הפיקוח של אמ"ן על פעילות פיקוד דרום בנושא הייתה לקויה.

מהתחקיר המטכ"לי עולה כי לכוחות היבשה שלחמו ברצועת עזה במבצע "צוק איתן" היה פער מודיעיני משמעותי לגבי המנהרות ההגנתיות ברצועה. "תמונת המודיעין לקתה בחסר בכול הקשור למנהור המגננתי. לכוחות הלוחמים מידע זה היה חסר מאוד ויותר מכך - הוחמצה הזדמנות לתקוף מתחמים אלה, לפגוע בהיערכות המגננתית ואולי גם במנהור ההתקפי... גם פריסת המנהרות וההיערכות הדרמטית של האויב למבצעי חטיפה באמצעות המנהרות הייתה בחזקת נעלם עבור הכוחות הלוחמים".

so

עוד עולה מהדוח כי אגף המבצעים לא כתב, עד תחילת המבצע, תורת יסוד לנושא המנהרות – ורק בדצמבר 2014 פורסמו הנחיות בנושא: "למרות התכנית הרב-שנתית, ההתייחסות בתחום תורת הלחימה הייתה שולית". כתוצאה מכך, כוחות ההנדסה שנדרשו להשמיד מנהרות התקפיות עשו זאת "תוך גיבוש טכניקה אד-הוק" או בהסתמכות על טכניקות ישנות "שלא התאימו לצרכים התקפיים שנדרשו ב'צוק איתן'".

oo9

כמו כן קבע המבקר כי חיל האוויר התכונן לסוג שונה של מנהרות מאלו הקיימות בעזה – וכשנדרש לפעול בצוק איתן "מצא עצמו עם יכולת התמודדות מצומצמת ביותר, כשחסרים לו ידע, מודיעין, תכניות מבצעיות מתאימות, כשירויות ויכולות רלוונטיות".

המבקר על יעלון: ''היה צריך להתערב''
המבקר על יעלון: ''היה צריך להתערב'' | צילום: רויטרס

כיצד השפיעו בפועל פערי המידע וההיערכות על תוצאות המבצע?

גם הפעילות של פיקוד דרום מול המנהרות בשנים שקדמו למבצע בוצעה "ללא תכנית מוגדרת וסדורה", ורק ב-2013 גובשה תכנית – שמימושה לא הסתיים עד המבצע. למרות המאמצים בפיקוד דרום באמצעות "אמצעים מכניים מסוימים", ציין המבקר כי "לא גילה הפיקוד בעזרתם ולו מנהרה התקפית אחת. כל המנהרות ההתקפיות שנחשפו בשטחנו עד למבצע 'צוק איתן' ובמהלכו התגלו באקראי או כתוצאה מפח"ע שהופעלה דרכן, למעט מנהרה אחת".

הליקויים הרבים הובילו לכך שצה"ל לא הצליח להשמיד, כאמור, את כל המנהרות. מהתחקיר הצבאי עליו התבסס המבקר עולה כי "השימוש הנרחב והיעיל שעשה האויב במנהרות הלחימה במערכי ההגנה שלו הפתיעו את צה"ל, וחידדו את ההבנה שמדובר במרכיב שיאפיין את המערכות הבאות ביתר שאת".

נתניהו ובנט, ארכיון
נתניהו ובנט, ארכיון | צילום: מארק ישראל שלם, פלאש 90

חלק נוסף בדוח הקדיש המבקר לטיפול הביטחוני ביישובים הקרובים לגבול. "מערכת הביטחון לא נתנה מענה מספק לצורכי הביטחון של תושבי עוטף עזה, המגלים תעצומות נפש במשך שנים אל מול התקפות מרצועת עזה", כתב. "לא רק שמרכיבי הביטחון ביישובי עוטף עזה לא חוזקו בתקופה שלפני מבצע 'צוק איתן', אלא הם אף קוצצו, לרבות היקף הכוחות להגנת היישובים. הדבר חמור בעיקר נוכח היכולת המוגבלת שהייתה לצה"ל לפני המבצע לאתר את המנהרות ההתקפיות שחדרו מגזרת עזה לשטח ישראל. הדבר פגע קשות בתחושת הביטחון של תושבי היישובים באזור עוטף עזה".

''ליקויים במוכנות של צה''ל''. גנץ
''ליקויים במוכנות של צה''ל''. גנץ | צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

עוד נמצא בביקורת כי ההתמודדות הטכנולוגית עם האיום הייתה חלקית: עד 2010 ניסו בצה"ל להשקיע במערכת מרכזית אחת, ולאחר שנכשלה ניסו לאתר פתרון אחר, אך "בקצב שלא תאם את התפתחות האיום". שפירא ציין כי בנושא זה הייתה "בקרה לקויה של המטכ"ל", והיעדר המענה הטכנולוגי הוביל לכך שיחידות בצה"ל יזמו באופן עצמאי פעולות בנושא.

"תגובת מערכת הביטחון להתפתחות איום המנהרות ברצועת עזה ובלבנון הייתה חסרה ואיטית, ולא צלחה במבחן התוצאה", הסביר המבקר. "עיכובים אלה חשפו גם בקרה לקויה של המטכ"ל, בראשות הרמטכ"ל וסגנו, אחר מימוש ההנחיות שניתנו בנוגע לפריסת מערכות אלה". מאז המבצע, הדגיש המבקר, חל שיפור משמעותי בנושא.

לא הוכנו תכניות לחימה מתאימות. ארכיון
לא הוכנו תכניות לחימה מתאימות. ארכיון | צילום: רויטרס

תגובת ראש הממשלה נתניהו לעיקרי הדוח: "ראש הממשלה בנימין נתניהו מגבה את מפקדי ולוחמי צה"ל, על הצלחה גדולה במבצע צוק איתן. צה"ל הנחית על החמאס את המכה הקשה בתולדותיו: ישראל חיסלה כאלף מחבלים והשמידה אלפי רקטות. ישראל סיכלה פגיעה בעריה הודות להנחיית רה"מ נתניהו להצטייד באלפי מיירטים לסוללות כיפת ברזל. ישראל מנעה את תכנית החמאס לחדור ליישוב דרך המנהרות ולחטוף אזרחים. השקט חסר התקדים ששורר בעוטף עזה מאז צוק איתן הוא מבחן התוצאה. זהו שקט חסר תקדים באזור מאז מלחמת ששת הימים. היישובים בעוטף עזה נמצאים בפריחה ואלפי ישראלים עוברים לגור בהם. איום המנהרות הוצג בפירוט בפני שרי הקבינט ב-13 ישיבות נפרדות. הוא נידון בכל חומרתו, תוך בחינת כלל התרחישים האסטרטגיים והמבצעיים. הלקחים המשמעותיים והאמיתיים ממבצע צוק איתן כבר מיושמים בפועל - ביסודיות, באחריות ובשקט. לקחים אלו אינם מופיעים בדוח המבקר".

מבקר המדינה יוסף שפירא
מבקר המדינה יוסף שפירא | צילום: פלאש 90

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לדוח: "מפא''ת תעדפה את הנושא באופן משמעותי, ביחס לנושאי מו''פ אחרים, בהיבטי כ''א ותקציב. במסגרת זו הונבטו תהליכי מחקר רבים, הוקמו מוקדי מחקר אקדמאיים ואתרי תשתית לניסויים, במטרה לקדם תהליכי מו''פ מהר ככל שניתן וליצור הלכה למעשה יכולות טכנולוגיות להתמודדות עם איום המנהרות. כחלק ממדיניות מפא"ת ומשרד הביטחון לבחון כל כיוון טכנולוגי רלוונטי בתחום ההתמודדות עם אתגרי המנהרות, בחנה מפא''ת מאות הצעות שהגישו גורמים שונים מהארץ ומהעולם.

"היקף המשאבים והישגי המו''פ הוצגו במהלך הביקורת למבקר המדינה, שראה לנכון להביע את הערכתו ולציין כי ''משרד מבקר המדינה מודע למאמץ הרב ולעבודה הקשה שמשקיעים גורמי המו''פ השונים והגורמים המבצעיים, בהתמודדות עם איום המנהרות בתחום הטכנולוגי".

לא התייחסו לאיום המנהרות ברצינות
לא התייחסו לאיום המנהרות ברצינות

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "ערב מערכת "צוק איתן" היה בידי צה"ל מידע משמעותי על מרבית המנהרות והתווך התת-קרקעי. השנתיים וחצי שחלפו מאז 'צוק איתן' היו מהשקטות ביותר מאז 1967 בגבול רצועת עזה. לאורך תקופה זו צה"ל קיים עבודה סדורה והשקיע למעלה משני מיליארד שקלים בסוגיית התת-קרקע ומציאת פתרון טכנולוגי.

"צה"ל שיקף את חומרת איום המנהרות לממונים עליו, העניק לו פרשנויות, הבהיר את המשמעויות המבצעיות ובדיוני הקבינט הגדיר את האיום כאחד מחמשת האיומים המרכזיים. בין היתר, דאג צה"ל לעדכן גם את חברי ועדת חוץ וביטחון בתמונת המצב ואלה אף ביקרו במנהרה שנחשפה וקיבלו את הסקירה הרלוונטית על התופעה כפי שהייתה ידועה לצה"ל באותם ימים.

"יודגש כי נושא תת הקרקע מטופל בצורה מקיפה ויסודית, וצה"ל מיישם הלכה למעשה את רוב ההערות המופיעות בדוח, כחלק מתוכנית עבודה סדורה ומתהליך מתמשך של נקיטת צעדים חסרי תקדים בהתמודדות עם איום המנהרות. צה"ל נושא באחריות על ביטחון מדינת ישראל ובמומחיות הנדרשת לשם מימוש אחריות זו וימשיך לעמוד במשימה זו על כל ההשלכות הנגזרות ממנה".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

''נחלשה תחושת הביטחון בעורף''
''נחלשה תחושת הביטחון בעורף'' | צילום: הדס פרוש, פלאש 90