צה"ל: 151 חללים נוספו ב-2025, מתוכם 21 בנסיבות של אובדנות

על רקע נתוני האובדנות והעלייה במצוקות הנפשיות בקרב המשרתים, צה"ל מגבש בימים אלו שורה של מנגנונים ומערכי מניעה מותאמים. התוכנית המטכ"לית לטיפול באובדנות עודכנה בשל אתגרי הלחימה, "מתוך הערכה כי בשנים הקרובות תחול עלייה במספר הסובלים מפוסט-טראומה. במסגרת זו, נכתבה פקודת מטכ"ל חדשה המסדירה את דרכי הזיהוי והטיפול בחיילים במצוקה, ומחייבת ביצוע תחקיר והפקת לקחים מערכתיים לאחר כל מקרה אובדנות ביחידות. ב-2025 נוספו 151 חללים, מתוכם 21 בנסיבות של אובדנות: 11 חיילי חובה, 9 חיילי מילואים וחייל בקבע.

כמענה למצוקה בשטח, נפרסה מתחילת המלחמה רשת של כאלף קציני בריאות נפש (קב"נים) בסדיר ובמילואים בכל גזרות הלחימה. לכל חטיבה הוצמד קב"ן אורגני, ועשרות מהם נכנסו לתוך שטחי הלחימה כדי לבצע עיבוד רגשי ללוחמים לאחר אירועים מורכבים. עד כה, למעלה מ-53 אלף חיילים עברו ימי עיבוד, מתוכם כ-40 אלף לוחמים, ובנוסף בוצעו עיבודים ל-300 אלף משרתים בעת סגירת משימות.

בצה"ל אמרו כי המערך הטיפולי הורחב גם עבור אנשי קבע ומשוחררים: היחידה לתגובות קרב של צה"ל ומשרד הביטחון, המעניקה סיוע לאזרחים שסובלים ממצוקה בעקבות שירותם, התרחבה לשלוחות בדרום ובצפון. במקביל, הוקמו מרכז "תעצומות" לטיפול בחיילי סדיר ו"מכון הקבע" למשרתים ומשפחותיהם. עבור מערך המילואים הושקה תוכנית "עמית", הכוללת סל של 12 מפגשים טיפוליים, ותוכנית "בין הזמנים" לחיזוק החוסן במעברים בין הסבבים, שיושמה בשנת 2025 ב-128 גדודים.

צה"ל הציג הבוקר את מסקנות ועדת אלמוז להכרה בחיילים חיילים משוחררים ובאנשי מילואים שאינם בשירות פעיל ששמו קץ לחייהם לאחר שירותם בצה"ל במהלך המלחמה. הוועדה פעלה לשנות את המצב הנוכחי, לפיו אם האדם מתאבד לאחר שירותו הצבאי אינו מקבל הכרה כלל, והוועדה ממליצה על הכרה כמי שנספו לאחר שירותם הצבאי - אך לצד זאת יישמר המעמד של "חלל צה"ל" כמעמד ייחודי.

ההחלטה הראשונה שקיבלה הוועדה, אלוף במילואים וראש אכ"א לשעבר, אלוף מוטי אלמוז, היא משך הזמן להכרה במתאבד - עד שנתיים מתום השירות, למשרתים במהלך המלחמה בלבד. ראש אכ"א יהיה זה שיחליט האם יהיו סממנים צבאיים בלוויה האזרחית - בהם הספד ממפקד הנפטר, נוכחות צבאית וזר מטעם צה"ל. במהלך השבעה תקבל המשפחה ליווי ממחלקת הנפגעים בצה"ל.

הדו"ח הוצג לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולרמטכ"ל אייל זמיר, אשר הנחו את צה"ל לפעול ליישום ההמלצות. בצה"ל מדברים כעת על 15 מתאבדים, אך נערכים לאפשרות שהמספרים יגדלו. משרד הביטחון יקבע האם ההתאבדות קשורה לשירות הצבאי. במסגרת הבחינה יישקלו משך השירות, אופי התפקיד, חשיפה לאירועים חריגים, סמיכות בין מועד השחרור לבין הפטירה, ונסיבות אישיות ייחודיות אחרות.

במקרים בהם ימצא כי נסיבות המוות עשויות להיות קשורות לשירות הצבאי, יקבלו בני המשפחה ליווי וקשר של נציג מטעם צה"ל לאורך כל תהליך ההכרה במשרד הביטחון, כולל מתן תמיכה והכוונה לצורך פנייה והגשת בקשה להכרה במשרד הביטחון. במקרים שבהם יימצא שנסיבות הפטירה הינן בהתאם לקבוע בחוק משפחות, המשפחה תקבל מעטפת בהתאם לקבוע בחוק ותהיה מלווה על ידי משרד הביטחון לאורך השנים.

מפורום יהלומי קרב נמסר בתגובה: "פורום יהלומי קרב מברך על הצעד החשוב שעליו ממליצה הוועדה, אנו רואים חשיבות גבוהה בהכרה של הצבא בחיילים במילואים ובסדיר ששמו קץ לחייהם בעקבות האירועים הטראומטים שחוו בשירות.כל הכרה היא חשובה, אך על המדינה והצבא להמשיך ולתמוך בהלומי הקרב ככל האפשר".

נדב וירש, יו"ר פורום יהלומי קרב, מסר: "המלצות הוועדה חשובות, ואנו רואים בברכה את קידומן. פורום יהלומי הקרב, ימשיך לתמוך ולסייע להלומי קרב ולמשפחותיהם, בשעה הזו אנו גם רוצים לזכור את החברים שלנו ששמו קץ לחייהם כי לא יכלו לעמוד עוד בנטל הנפשי ומבקשים מהמדינה להמשיך ולסייע להלומי הקרב".

בסוף חודש יולי, אחרי התאבדותו של רועי וסרשטיין, לוחם שריון במילואים בן 24 ששירת במשך יותר מ-300 ימים במלחמה, נמסר מצה"ל כי הרמטכ"ל אייל זמיר "הנחה לבחון את האפשרות לפעול לשינוי חקיקה, שיאפשר לצה"ל את הסמכות לאשר במקרים ייחודיים הכרה בחייל מילואים שנפטר שלא בעת שירותו הצבאי כחלל צה"ל. זאת במקרה שיימצא קשר ישיר בין פטירתו לשירותו הצבאי".

ראש אגף כוח האדם, אלוף דדו בר כליפא, בתיאום עם שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל, הורה על הקמת הוועדה, "וזאת לאור ייחודיות התקופה". עוד נמסר מצה"ל: "חברי הוועדה יכללו גורמי רפואה ובריאות הנפש בצה"ל, גורמי משפט, קציני מערך נפגעים, וגורמי משרד הביטחון ואגף משפחות הנצחה ומורשת. הוועדה תבחן היבטים מערכתיים, ערכיים וחברתיים-לאומיים הנוגעים להתמודדות משרתי צה”ל לאחר שחרורם, לרבות סוגיית ההכרה והסיוע למשרתים, כולל המשמעויות החוקיות שבעניין ההכרה בהם". בצה"ל אמרו כי "הוועדה נועדה להבטיח בחינה מעמיקה, אחראית, רגישה ושוויונית של המענים הניתנים למשרתים לאורך כל מעגל השירות ולאחריו".

אם אתם או אדם בסביבתכם נמצאים במשבר ועלולים להיות אובדניים - אל תישארו לבד. פנו לעזרה מקצועית. ניתן לפנות לער"ן (עזרה ראשונה נפשית) במספר 1201 או באתר ער"ן, ולסה"ר (סיוע והקשבה ברשת).