"השרים דאגו, שכנעתי לצאת למלחמה"

ב-1967 יצא צה"ל למבצע שאפתני מול צבאות המדינות השכנות - מערכה שהפכה ל"מלחמת ששת הימים". השנה, לציון 50 שנים לאותם שישה ימים בהם ישראל ניצחה בקרבות רבים וכבשה שטחים עצומים, נחשפים עוד ועוד מסמכים ששופכים אור על אותם ימים דרמטיים. היום (שלישי) פרסם ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את עדותו הדרמטית של ראש אמ"ן באותם ימים, האלוף אהרון יריב, שנמסרה לאחר המלחמה: יריב סיפר - בעדות כתובה ובקולו - כיצד שכנע את צמרת המדינה בנחיצות המלחמה והודה כי רוב השיקולים באותה תקופה היו "פוליטיים ולא צבאיים".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בפרויקט מיוחד הותרו לפרסום מסמכים נדירים ועדויות - בהם ההקלטה הנדירה של יריב, שאותרה לאחרונה בארכיון צה"ל במשרד הביטחון. בעדות בפני יחידת ההיסטוריה הציג יריב את ההתלבטויות מתי לתקוף, כיצד התקבלה ההחלטה לכבוש את העיר העתיקה ורמת הגולן - וגם פירט את היחסים המורכבים בין הדרג המדיני והצבאי בתקופת המלחמה.

לקריאת קטעים מעדותו של האלוף יריב לחצו כאן

"הערכת אמ"ן הייתה שלא תהיה מלחמה לפני שנת ה-70. הערכה זו השתנתה כאשר צה"ל מבין שהמצרים מוכנים להתקפה", הבהיר יריב. תוך זמן קצר החלו לחשוב על תכנית הונאה מצרית ועל מערך הגנה מפני מתקפה נרחבת: "קיבלנו ידיעות שיש להם כוונות לניתוק הנגב. אמרנו: 'מה שבטוח בטוח. שיהיה כוח באילת'". יריב גם סיפק משפט מסקרן ומעט עלום, כשאמר כי "מבחינה צבאית לא היו שיקולים צבאיים. רק פוליטיים".

"הח"כים היו מודאגים איפה האמריקנים"

יריב החל את עדותו בהתייחסות להתלבטויות של הרמטכ"ל יצחק רבין ב"תקופת ההמתנה" שקדמה למלחמה, בה הכניס נשיא מצרים נאצר כוחות לסיני: "ליצחק כל הזמן הפריע דבר אחד - בהיגיון המתודי שלו לא הסתדר לו המהלך של נאצר, זה הכל... אף אחד לא נתן תשובה מה דחף את נאצר להחלטה". בתקופה שקדמה למלחמה נרשמו חילוקי דעות בין ישראל לארצות הברית, ויריב אמר כי האמריקנים "לא קיבלו את ההערכה" של אמ"ן לפיה מדינות ערב יכולות לפתוח בהתקפת פתע.

ראש אמ"ן נשלח באותם ימים למסע שכנועים בנחיצות המלחמה: "היו ענייני פעילות עם המפלגות, עם העיתונים, כדי לשכנע אותם שצריך לצאת למלחמה. אני לא זוכר כבר הכול". בעדותו סיפר על פגישותיו עם השר ישראל גלילי בנוגע למתקפה המקדימה של חיל האוויר וגם עם שר המשפטים יעקב שפירא: "הלכתי להסביר לו והוא אמר 'אבל אין אספקה'".

יריב גייס לטובת המהלך את הרב הראשי שלמה גורן "שיעבוד על הדתיים" ונפגש גם עם איש המפד"ל ישראל בן-מאיר ואנשי מפ"ם: "היו מודאגים איפה האמריקנים, אז לקחתי אותם למשרד והסברנו... זו הייתה התעסקות". יריב גם סיפר על ישיבה בפורום מפלגתי בה נכחו שרים רבים וגם הרמטכ"ל רבין: "יצחק היה שם, שם נתקבלה ההחלטה".

"לקחת בחשבון אפשרות של מתקפת פתע"

לוח הזמנים באותה תקופה הלך והתקצר בשל הלחץ הציבורי והפוליטי, אך יריב התריע בפני רבין: "אני אמרתי אז ליצחק 'אי אפשר להנחית עלינו מלחמה' ואז הוא אמר 'עוד שבועיים', אז בשבועיים האלו מוכרחים לעבוד. אמרתי ליצחק 'אין לנו זמן'". גם ראש הממשלה לוי אשכול האיץ באמ"ן ויריב הנחה את אנשיו להכין הערכת מצב בהקדם.

ראש אמ"ן דאז הוסיף: "יצחק סיפר לי הרבה מאד, בתקופה של השבועיים, היה שיגעון. הוא הכין את הדוח התקופתי שלו ולא נתן לי לקרוא, הוא הסביר לי בעיקר את ההבדל העצום בין התקופה של קדש לבין התקופה הזו ועד כמה הדבר הזה השפיע עליו".

גם רבין לימים סיפר על הלחץ הרב שחש בתקופה שקדמה למלחמה, כאשר אפילו בן-גוריון נזף בו על כך שהחריף את העימות, ודברי יריב מהווים הוכחה נוספת לכך. "אמרנו לממשלה, לרמטכ"ל, לשר הביטחון, חזרתי על זה שלוש פעמים: אנחנו צריכים לקחת בחשבון אפשרות של מתקפת פתע עלינו רק בגלל חיל האוויר", הדגיש יריב - שחיזק בכך את הצורך להיערך ללחימה.

"ניצחון ועוד איזה ניצחון"

חלק בעדותו של יריב הוקדש לרגעי המפתח בהם תמונת הקרבות השתנתה תוך זמן קצר: על כיבוש העיר העתיקה סיפר כי "שר הביטחון (דיין) אמר 'העיר העתיקה, בואו נסגור אותה סביב' כי היו בתוכה מקומות קדושים, בעיה עם העולם וכולי". כשנשאל יריב מה הביא לשינוי בעמדה השיב: "אני חושב פשוט התפתחות בשטח".

בתשובה לשאלה האם הלחץ בממשלה והדיונים על הפסקת האש תרמו לכך, השיב: "גם זה יכול להיות, אתה צודק". עוד הזכיר יריב את הרגע בו התגלה שמערך ההגנה המצרי קורס והוסיף כי דיין הנחה את הכוחות "לא להגיע עד התעלה - להיעצר לפניה. למה? לא רוצה".

כמו כן מפרסם ארכיון צה"ל במשרד הביטחון עדויות נוספות של קציני מודיעין, שסיפרו אחרי המלחמה על הקרבות בהם השתתפו וגם על המחסור בחומרים מודיעיניים: הקצינים השונים, בהם חלק מבכירי המערך, שיבחו את גבורתם של הלוחמים. האלוף יריב אמר באותו מפגש: "ניצחנו ועוד איזה ניצחון" והבהיר כי "חיל המודיעין תמיד צריך להיות במצב מלחמה - יש לנו אינטרסים בהחזקת השבויים של האויב".

לקריאת עדויות קציני המודיעין לחצו כאן

קמ"ן פיקוד דרום, סא"ל יהושע שגיא, קרא להפקת לקחים ולמנוע מצב בו "יותר משבוע אדם ללא אפשרות רחצה, מזון טרי או מים - זה לא הולך". שגיא הצביע על כישלון אחד לדבריו - אי העלאת פייפר לאוויר ב-36 השעות הראשונות ללחימה, למרות ההרוגים הרבים. קמ"ן אוגדה 84, סא"ל נפתלי רבין, סיפר כי לאוגדה שכבשה את חאן יונס ורפיח היה מחסור במפות - אך הוא שיבח את היעילות של חוליית ההאזנה וחוליית חוקרי השבויים. "יש צורך בקצינים מנוסים יותר", סיכם.

הביקורת מהשטח: "חסר ציוד מודיעין"

גם נציג חטיבה 7 התריע כי "לא היו מספיק מפות ליחידות" אך אמר כי נתוני המודיעין היו ברובם טובים. קמ"ן חטיבה 35, רס"ן שמואל שחם, הדגיש כי החטיבה לא קיבלה חומרים מודיעניים מהמטכ"ל. מנגד, קמ"ן חטיבה 11 יהושע בר מסדה שיבח את המודיעין: "ידעו על כוחות האויב ועל כמות גדולה של טילי נ"ט, אך לא את מיקומם של שדות המוקשים". גם הוא הצביע על המחסור בתצלומי אוויר (תצ"א), וגם קמ"ן חטיבה 14 (רס"ן שלמה רון) התריע על מחסור בציוד ובעיקר בתצ"אות.

מהעדויות עולה גם חוסר תיאום: קמ"ן חטיבה 80, רס"ן יגאל תלמי, התריע כי במערכות הבאות "היחידות המוצנחות/מונחתות צריכות מודיעין עדכני". תלמי הסביר כי כיון היחידות הללו אינן כפופות ליחידה ספציפית ולכן הן אינן מקבלות מידע מודיעני רלוונטי. קמ"ן פיקוד מרכז יצחק אשכנזי, שסקר את הקרבות באזור העיר העתיקה והרי ירושלים, אמר כי מבחינתו המסקנה העיקרית נוגעת ליעדי הלחימה: "הפיקוד חשב שהמלחמה לא תכלול את אזור פיקוד מרכז, אך המציאות הוכיחה אחרת".

חטיבה 55 השתתפה בחלק מהקרבות המכריעים בגזרת ירושלים - ובראשם הקרב בגבעת התחמושת. קמ"ן החטיבה, רס"ן אוריה אכמון, אמר כי "התצ"אות לא מעודכנות. אני ומוטה גור מקבלים מידע, המפות לא מספיק חיוניות, לא הייתה תצפית, לא היה חומר מודיעיני". לדבריו, התכנון היה "כללי ביותר" והוא הסתמך על תצלומי אוויר בלבד ללא הכרת השטח. הוא ביקש להדגיש את הלקח העיקרי מבחינתו: "לא הייתה רשת מודיעין בשימוש, וגם לא נעשתה מספיק עבודה מודיעינית".

גם אנשי המודיעין מהגזרה הצפונית סיפרה על תפקיד המודיעין שנאסף בלחימה: קמ"ן חטיבה 1, אורי שמחוני , סיפר כי הכוחות של "גולני" נתקלו במוצבים מוקפים במוקשים באזור תל פאחר. לסיכום המלחמה אמר שמחוני כי חטיבת המודיעין "חייבת לאסוף ולהפיץ ידיעות בצורה מהירה ויעילה יותר".

לעומת זאת, קמ"ן חטיבה 8 אביעזר יערי שיבח את המודיעין ותצלומי האוויר שהיו ברשות הכוחות בפיקוד הצפון: "מפות, תצ"אות ועוד היו ובשפע. העמידו לרשותם קצין שדה שמכיר את השטח". יערי הוסיף כי "חומר ההאזנה היה נהדר, אבל יותר מדי טוב מכדי להעריך הערכה נכונה על מה שקורה.