תוך שנתיים: ישראל מכרה נשק למדינות ערב בכ-3 מיליארד דולר

שר הביטחון בני גנץ חשף היום (חמישי) את עומק מכירות הנשק הישראליות למדינות ערביות סוניות מתונות במזרח התיכון ומתברר כי מאז חתימת הסכמי אברהם לפני כשנתיים נחתמו עסקאות של רכש ביטחוני מישראל עבור מדינות האזור ביותר משלושה מיליארד דולר.

בשיחה עם כתבים צבאיים לקראת ביקורו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישראל סיפר גנץ כי מאז חתימת ההסכמים נערכו לא פחות מ-150 מפגשים של גורמי מערכת הביטחון וצה"ל עם עמיתיהם במדינות המזרח התיכון, לא כולל מדינות ירדן ומצרים, ונחתמו עסקאות של רכש ביטחוני מישראל עבור מדינות האזור כאמור ביותר משלושה מיליארד דולרים.

במערכת הביטחון מסרבים לפרט איזה נשק נמכר למדינות ערב בסכום זה, אולם שני הקריטריונים הינם הצורך של המדינות הסוניות, מול השאלה מה לא יפגע ביטחונית בישראל במקרה של נפילת משטר ושינוי שלטון במדינות אלה.

גנץ ובכירי משרד הביטחון וחיל האוויר יציגו לביידן בבסיס חיל האוויר פלמחים את משגר הלייזר "מגן אור", המערכת הישראלית החדשה של מפאת רפאל ואלביט ליירוט רקטות וטילים באמצעות לייזר, שהוכחה השנה כמבצעית, לראשונה בעולם. לא מן הנמנע שישראל תבקש מארה"ב סיוע כספי במימון ייצור והצטיידות המערכת, לאחר שמערכת הביטחון השקיעה מיליארדים בפיתוח ומחקר הפרויקט, שיאפשר יירוט כמעט בלתי מוגבל ובעלות נמוכה גם של מלטים ואיומים נוספים.

החשש במערכת הביטחון הוא שהמשבר הפוליטי שיוביל לתקציב המשכי גם ב-2023, יביא לעיכוב בפרויקט הדגל האסטרטגי. "בכוונתי להביא בקרוב לתוספת תקציבית של למעלה מחצי מיליארד שקלים להמשך הפרויקט", אמר גנץ. לפי הערכות, המערכת תוכרז מבצעית בחיל האוויר בתוך כשנתיים, במקרה הטוב. בנוסף, במערכת הביטחון מעריכים כי המלחמה באוקראינה תוביל להגדלת הייצור הביטחוני בישראל לטובת צבאות באירופה, בעשרות אחוזים.

עוד אמר גנץ בתדרוך כי שלושת הכטב"מים שחיזבאללה ניסה לשגר לאסדת הגז הישראלית כריש ביום שבת היו תקניים מתוצרת איראן. צמצום כוחה והשפעתה של איראן באזור, וכן שיפור הסכם הגרעין שנדון בין המעצמות לרפובליקה האיסלמית, יהיו במוקד המפגש עם ביידן, שימשיך מכאן לביקור גם ברשות הפלסטינית ובסעודיה.

גורם ביטחוני בכיר ציין כי "ישראל תפעל לחזק את שיתופי הפעולה באזור נגד איראן, בהגנה האווירית, הימית וגם בשיתופי פעולה נוספים. אנו נערכים לכך שלא יהיה הסכם גרעין עם איראן או שיהיה הסכם רע גם בהיבט האופרטיבי". בכוונת גנץ ללחוץ על המעצמות ולשכנע את ארה"ב להגיע להסכם ארוך וחזק ככל הניתן בהיקף מניעת התגרענותה הצבאית של איראן.

באשר לסוגיה הפלסטינית, אמר שר הביטחון: "גם הרשות הפלסטינית צריכה לעשות צעדים בוני אמון, ואנו דורשים מהם להרחיב את הפעילות הביטחונית שלה בשטחי איי, ולבלום את סוגיית הפנייה לבית הדין הבינ"ל בהאג. צריך לזכור איפה היינו לפני שנה וחצי מול הפלסטינים, ואנו משפרים את מצבם הכלכלי גם של תושבי רצועת עזה, ישירות מולם". בכוונת גנץ להגדיל את מכסת היתרי העבודה בישראל לתושבי עזה לכ-20 אלף, ובכל מקרה להתנות פרויקטי פיתוח אזרחיים גדולים בעזה בעסקת להחזרת השבויים והנעדרים משבי חמאס.

בנוסף, שר הביטחון נחוש למנות רמטכ"ל בממשלת המעבר כבר בשבועות הקרובים. הוא מסר בהקשר לכך כי יכבד כל החלטה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, באשר למינוי הרמטכ"ל הבא, לאחר שבליכוד דרשו לדחות את המינוי עד להקמת ממשלה קבועה. גנץ עדיין לא קיבל החלטה בעניין הבחירה במחליפו של רא"ל אביב כוכבי, ובכל מקרה צפוי לקבל בנושא חוות דעת נוספות ולערוך סבב ריאיונות נוסף. לדבריו, "מדובר בסוגיה חשובה באופן קריטי לביטחון המדינה, וממלכתית. צר לי שגוררים זאת לוויכוח פוליטי".