פרצה קוראת למחבל: האם גדר ההפרדה עדיין מסוגלת למנוע פיגועים?

שני המחבלים שביצעו את הפיגוע הרצחני באלעד נתפסו היום (ראשון), וכמו בשני הפיגועים שקדמו לו - גם הפעם המרצחים הגיעו מיהודה ושומרון לשטח ישראל דרך פרצה בגדר ההפרדה. 11 ישראלים נרצחו בחודש האחרון על ידי מחבלים שחצו לישראל דרך הגדר, אשר שנים של התעלמות והזנחה מודעת שחקו אותה לגמרי.

את הגדר התחילו להקים לפני 20 שנה, כמכשול נגד הטרור. מאז נבנו כ-600 קילומטרים של מכשול על קו התפר, מתוך 700 קילומטרים שתוכננו. בחלקים מהגדר - 134 קילומטרים - היא חומת בטון גבוהה, כמו בירושלים, בטול כרם ובקלקיליה, ובשאר החלקים המכשול הוא למעשה גדר תיל פשוטה, לא בגודל ולא בסטנדרט שבו נבנתה הגדר בגבול מצרים או ברמת הגולן.

יש מקטעים שנקראים "גדר חכמה", ובהם יש אמצעי חישה אשר מתריעים על התקרבות לגדר, ומותקנות שם מצלמות ואמצעי תצפית. כשהוקמה הגדר לפני קצת פחות מ-20 שנה, ישראל השאירה במודע כמה פרצות, מסיבות פוליטיות בעיקר, בגוש עציון, באריאל, מצפון לירושלים, ובמדבר יהודה, שם תוואי השטח קשה למעבר.

אל הפרצות האלה הצטרפו עם השנים מאות פתחים חדשים. פלסטינים מחפשי עבודה פרצו את הגדר בשיטתיות לכל האורך שלה, במאמץ להגיע לעבודה הנכספת. בהתחלה צה"ל עוד ניסה לחסום את הפרצות, אך בשנים האחרונות התחילו פשוט להתעלם מהם, ולתת ל-40 אלף פלסטינים לעבור מדי יום לעבודה בישראל.

המדיניות הזאת של ישראל התבססה על ההנחה, שהייתה נכונה לשעתה, שפלסטינים שמתפרנסים בישראל, גם אם באופן לא חוקי, תורמים לרגיעה בשטח. בשבועות האחרונים מנסים במערכת הביטחון לתקן את הפרצות באופן מקומי, אך הפלסטינים ממשיכים לעבור ואפילו מפעילים רחפנים כדי לאתר פתח בגדר שלא שומרים עליו.

בחודש הבא יתחילו בעבודות להקמת חומה חדשה במקום הגדר הפשוטה, בשלב הראשון ב-40 הקילומטרים שבין סאלם לבין בת חפר, האזור ממנו מגיעים רוב המחבלים, אך עד שזה יושלם - אנחנו נשארים בינתיים בלי גדר.