הפחד מהאזעקות, החשש לילדים – והאבדות בנפש: 20 שנות קסאמים
שני עשורים עברו מאז נורה הקסאם הראשון בשנת 2001. כיום, תושבי שדרות כבר רגילים לאתגר שהפך לחלק בלתי נפרד מחייהם - לגדל את ילדיהם לצד ירי הרקטות. "המציאות השתנתה מהקצה אל הקצה"
על אף שקשה להאמין, היום (רביעי) מציינים בשדרות עשרים שנים מאז שוגרה הרקטה הראשונה לעבר העיר. את הרקטה הבאה ששוגרה לכיוון העיר ופגעה בפעם הראשונה בבית מגורים, המקומון בשדרות כינה כ"חלום בלהות", ולאחריה כבר החלו בעיר הדרומית לספור את ההרוגים. אולם, כעבור עשור בדיוק מהשיגור הראשון, הדימיון הפך למציאות, ומערכת כיפת ברזל הפכה למבצעית ויירטה את הרקטות מעל שמי העיר. להצלחת הפרויקט הזה היה רק אבא אחד, תושב שדרות שגידל את ילדיו תחת האש והיה לשר הביטחון של מדינת ישראל - עמיר פרץ.
לפני 15 שנים, מאור פרץ, שהיה מאבטחו של שר הביטחון, יצא לסיור סמוך לביתו כפי שהיה עושה מדי בוקר, אלא שלאחר שהספיק לצעוד כ-200 מטרים, נשמעה אזעקת צבע אדום במהלכה הוא נפצע ואיבד את רגליו. היום, בצעדים איטיים ועל שתי רגלים תותבות, הוא העז לחזור למקום שבו כמעט איבד את חייו. "לא הייתי פה מאז הפציעה אני חושב. קשה לי קצת להיות פה. חשבתי שאני אהיה האחרון", אמר פרץ.
כתבות נוספות בחדשות 13 >>
"ביקשתי נשיקה אחרונה": אלמנת הטייס שנפל על האהבה שנגדעה
ישראל התייחדה עם נפגעי פעולות האיבה: "חלק מסיפור תקומתנו"
ברני מיידוף, שהורשע בהונאה הגדולה בהיסטוריה, מת בתאו בכלא
אלא שלמקום בו כמעט קיפח את חייו הגיעה גם האישה שבאותו יום הצילה את חייו, אותה פרץ לא פגש מאז. "אני לא אשכח את התמונה הזאת, הוא הושיט לי את ידיו ואמר לי, 'תעזרי לי'. הוא ביקש ממני שאני פשוט אעזור לו. חיבקתי אותו, ניסיתי לתת לו הרגשה שיש לו מישהו, שאני איתו".
"הגענו לתקופות שבהן אין יום בלי 'צבע אדום'", סיפר שר הביטחון לשעבר פרץ, והוסיף: "אנשים קיבלו החלטות לעזוב את היישוב. מחירי הדיור פה צנחו באופן בלתי הגיוני לחלוטין". כשנשאל פרץ האם בשלב מסוים חש כי הוא מאבד את שדרות, ענה: "כל החוכמה היא להצליח להיות מספיק חזק. לנתק בין מה שאתה צריך לעשות לבין הדרך להתמודד עם התחושה של האזרחים שהם מופקרים. כי עד שאין פתרון, זה לא מעניין אותם מה אתה עושה מסביב".
כאשר פרץ קיים את ישיבת המטכ"ל הראשונה שלו, הוא ביקש לקבל החלטה שתשים את האיום המוראלי במעמד של איום אסטרטגי, וכך נולדה מערכת 'כיפת ברזל'. "בהתחלה ניסו להלעיג את ההחלטה. אמרו שהיא מנותקת מהמציאות ושאין לה סיכוי", סיפר יו"ר העבודה לשעבר והוסיף: "אמרו לי 'לא ייתכן שתהיה מערכת שתוך שלושים שניות תזהה את היציאה של הרקטה, את המסלול שלה, שתצליח לכוון וליירט. אין דבר כזה. זה דמיוני'". אלא שהמציאות הוכיחה אחרת וההצלחה הייתה מוחלטת.
כשנשאל פרץ האם מערכת 'כיפת ברזל' בעצם עצרה את הפתרון האמיתי שתושבי הדרום חיפשו וזה שקט תמידי, ולא רק הגנה כשיש ירי רקטי? "המציאות השתנתנה מקצה אל קצה", ענה פרץ, והמשיך: "אנשים קובעים כאן את מקום חייהם, בעוד שהירי מטופל. יש פה שילוב נכון של הגנה פסיבית, מרחבים מוגנים ליד הבית, והגנה אקטיבית שמנטרלת את האיום".
