סמ"ר דנילו מוקנו, בן 20 מחולון, נהרג בקריסת מבנה בח'אן יונס

צה"ל התיר הבוקר (רביעי) לפרסום את שמו של חלל צה"ל שנפל בקרבות בעזה: סמל-ראשון דנילו מוקנו, בן 20 מחולון, לוחם פחת"ק (פלוגת חשיפה-תקיפה) 51 בגדוד 82 של חיל השריון, עוצבת "סער מגולן", שנפל בח'אן יונס שבדרום הרצועה.

התקרית הקשה התרחשה אמש, אז נכנס כוח צה"ל לסרוק מבנה במזרח ח'אן יונס. מטען חבלה שהטמינו מחבלים התפוצץ - והמבנה קרס על הכוח. סמ"ר מוקנו נלכד, וחולץ בשעת לילה מאוחרת - אז נקבע מותו. לוחם נוסף נפצע קל.

מתחילת המלחמה פורסמו שמותיהם של 858 חללי צה"ל, בהם 416 לוחמים שנפלו בקרבות ברצועת עזה ו-50 לוחמים שנפלו בקרבות בדרום לבנון. אלו שמותיהם וסיפוריהם.

סמ"ר מוקנו הוא החלל השני של צה"ל במבצע "מרכבות גדעון". אתמול פרסם צה"ל את התחקיר הראשוני על נפילתו של לוחם ההנדסה סמל יוסף יהודה חיראק, שנפל שלשום בצפון הרצועה. מהממצאים עלה כי הוא נהרג מאש צה"ל, בזמן שלקח חלק בפעילות בפיר מנהרה.

במסגרת פעילות צוות הקרב של חטיבה 401 בצפון הרצועה, הכוח של סמל חיראק איתר פיר ונכנס אליו לצורך ביצוע פעולות חקר שמטרתן לאחר חיבור למנהרה - ולהשמידה. באותו הזמן פעלה פלוגה נוספת שאיבטחה את הכוח. לפי ממצאי התחקיר, בשלב מסוים בהמשך בוצע ירי דו-צדדי קטלני שפגע בסמל חיראק.

אתמול נחשפו הדברים שסמל חיראק כתב למשפחתו ביום השואה האחרון מתוך רצועת עזה - בסופם כתב את המסר המרגש: "שתדעו שיש לנו עם וצבא מדהים וחזק! תודה לאל על הזכות להיות חלק מחוד החנית של העם הזה!".

"היום יום השואה", כתב, "היום שבו אנחנו עוצרים ל2 דק' וחושבים על השורשים והעבר שלנו כי רק בזכות זה נדע להעריך את ההווה ולהמשיך בכל הכח אל העתיד ואל הגאולה שמתקדמת בצעדי ענק ברוך ה'! רציתי קצת לשתף אתכם בחוויה המטורפת שזכיתי לה היום: בזמן הצפירה זכיתי לעמוד על הנמר מעבר לגדר רצועת עזה עם מדים ונשק בהצלב ולראות מצד אחד את שכונת דארג' תופח משוטחת לחלוטין אחרי שבועיים שהיינו בה ופירקנו אותה ומצד שני את השדות של נחל עוז וכפר עזה פורחים ביופי שיא!".

"לא יודע מה איתכם - אבל אני הייתי עם דמעות בעניים ומלא בהתרגשות", הוסיף, "ומה שעובר לי בראש זה הלוואי שסבא וסבתא והדור שלפני היו יכולים לראות אותי עכשיו ולהתרגש ביחד איתי". הלווייתו של סמל חיראק תתקיים הבוקר ב-11:30 בחלקה הצבאית בהר הרצל שבירושלים.

סמל חיראק, בן 22 מהיישוב חרשה שבבנימין, הותיר אחריו אלמנה, אמונה, שלה נישא לפני 7 חודשים בלבד. הוא הותיר אחריו גם הורים ושלוש אחיות, והוא חתנו של יהודה אליהו, מנכ"ל מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון. הוא היה בוגר ישיבת ההסדר "מדברה כעדן" במצפה רמון, שם למד במשך 3 שנים טרם גיוסו לצה"ל.

חברו הקרוב מהישיבה, הושעיה חג'בי, סיפר: "יוסף יהודה היה אדם שלא חשב על עצמו אלא על מי שמולו. גם בצבא, בישיבה ובטיולים היה חושב איך יהיה למי שסביבו טוב. הוא היה שמח ומצחיק, מלא אנרגיה. היה מאיר את החדר עם האור שלו, היה מרים אנשים ומצחיק אותם, משמח אותם. תמיד היה מנגן בחתונה עם הג'מבה שלו. יוסף היה יודע לקרוא אנשים. הייתה לו יכולת להסתכל עלייך ולהבין מה קורה ומה עובר עלייך, להגיע לעומק. מעולם לא ראיתי אדם עם כזה מוסר עבודה ורצון להתקדם. שום דבר לא מנע ממנו להתקדם, היה לוחם רציני, גם בצבא. הוא היה מקצוען והיה החייל הכי טוב, בלי להתלונן ובהשקעה עצומה. למרות שהתחתן רק לפני 7 חודשים הוא התגייס, הלך להיות לוחם, היה בחפ"ק סמג"ד, הכי מקדימה, לעשות כמה שיותר. הוא האיר לעולם כולו ולצערנו האור הזה כבה. אנחנו נשתדל, המשפחה והחברים להאיר את האור שלו הלאה".

רבו בישיבה, הרב אמיר כץ, ספד לו: "יוסף יהודה היה שמח ומשמח. לפגוש אותו היה לפגוש אור של שמחה. הוא תמיד היה מלא שמחה ואמונה ומשרה סביבו אווירה שהכל לטובה. כשהייתי נפגש איתו הייתי מתמלא באמונה שה' אוהב כל אחד ואחד, שה' מוליך כל אחד לתפקידו וייעודו באהבה ובחסדים, ואמונה בעם ישראל ובגאולה שהס מוליך אותנו אליה. אני שומע אותו מדבר בלוויה היום וצועק בשמחה שהכל לטובה גם אם המהלך הוא כואב. שאסור לשכוח הקב"ה הוא בעל המלחמות והוא מצמיח את הישועות מתוך כל הכאבים והמשברים הללו. היה לו חשוב לבוא לישיבה שכה אהב ולהתחזק בה, גם לאחר החתונה כשלא היה בבית תמיד, היה מגיע עם אשתו לשבתות. לא ידענו שהוא בא בעצם להיפרד. הוא שמח כל כך, זה היה יוסף".