עם הכורדים ו"החבר" אחמדינג'אד: המבצע להפלת המשטר נחשף

בישראל כינו את נשיא איראן לשעבר בשם הקוד "החבר", ובמוסד אימנו אלפי לוחמים כורדים בארץ כדי להכניס אותם לאיראן - מה שאמור היה להצית גל מחאות של מיליונים ולהביא להפלת המשטר. 3 ימים אחרי שהמהלך יצא לדרך - טראמפ בלם אותו: "קיבלנו Don't". מבצע "חתול במגפיים", פרטים חדשים

זמן צפייה: 09:39

בסוף יוני 2025, עם סיום מבצע "עם כלביא", הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "לדורי דורות סיימנו עם איראן". אולם מאחורי הקלעים, החלה להתגבש במוסד תוכנית שאפתנית להפלת המשטר האיראני, שזכתה לשם הקוד "החתול במגפיים". ראש המוסד דאז דדי ברנע דחף את התוכנית והבהיר לדרגים המדיניים כי מדובר ביעד בר השגה. הדמות שסומנה כמנהיג העתידי הייתה הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, שזכה בשיחות הסגורות לכינוי "החבר".

התוכנית, שחלקים ממנה פורסמו היום (שני) בניו יורק טיימס, כללה מתקפה רחבת היקף של חיל האוויר באזור החבל הכורדי כדי לפתוח ציר כניסה לכוחות כורדיים לשטח איראן, מתוך הערכה שהצלחה ראשונית תצית גל מחאות של מיליונים. כחלק מההכנות הגיעו אלפי לוחמים כורדים לישראל, תרגלו תרחישים מבצעיים ותודרכו כי פגיעה באזרחים תוביל להפסקת הסיוע הישראלי.

בינואר 2026 עלתה האפשרות להקדים את המבצע בעקבות מחאות ענק באיראן, אך ישראל ביקשה דחייה מחשש שהכוחות אינם ערוכים. בפגישתם בבית הלבן בפברואר, שאל הנשיא דונלד טראמפ את נתניהו: "מתי אתם רוצים את זה? מתי תהיו מוכנים?". ברנע העריך כי הפלת המשטר תארך כשנה, וזמיר העריך שזה עלול לקחת עד שלוש שנים. בסופו של דבר נתן טראמפ אור ירוק, וישראל יצאה למערכה.

אלא שכעבור ימים ספורים חל מפנה: מסר שהגיע מהבית הלבן הורה לעצור את כניסת הכורדים - ובכיר ישראלי אמר: "שלושה ימים אחרי תחילת המערכה קיבלנו Don't". בירושלים ייחסו את השינוי להתנגדות נשיא טורקיה ארדואן וללחצים מצד סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס.

ניסיונות הדרג המדיני והמוסד לשנות את ההחלטה כשלו. ברנע הציג תוכנית חלופית, אך גורמים במערכת הביטחון מציינים כי היא הייתה נחותה מול התוכנית המקורית. התוכנית החלופית נכשלה, וכיום יש מי שמגדירים את הניסיון לבנות אותה תוך כדי מלחמה כטעות, שכן היא לא הגיעה לרמת הבשלות של התוכנית המקורית ולא הניבה את התוצאות המקוות.

ראש המוסד לשעבר, דדי ברנע
ראש המוסד לשעבר, דדי ברנע | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

נזכיר כי כבר לפני כחודשיים דווח בניו יורק טיימס כי ישראל וארה"ב בחנו לכאורה אפשרות לקדם שינוי משטר בטהרן - ואף ראו באחמדינג'אד מועמד אפשרי להנהגה חדשה, למרות עברו האנטי-ישראלי והאנטי-אמריקני. לפי גורמים אמריקנים שתודרכו בנושא, תקיפה ישראלית בביתו בטהרן ביום הראשון למלחמה נועדה לשחרר את אחמדינג'אד ממעצר בית, אך הוא נפצע, התאכזב מהתוכנית ומאז נעלם מהעין הציבורית.

כעת, לפי ניו יורק טיימס, במסגרת התוכנית, פנה בתחילת שנת 2024 גורם ממשלתי בכיר בהונגריה לרקטור אוניברסיטת "לודוביקה" בבודפשט, פרופ' גרגיי דלי, בבקשה יוצאת דופן: להזמין את נשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדינג'אד, לוועידת אקלים. על-פי הדיווח, הוועידה שימשה כיסוי למפגשים חשאיים בין אחמדינג'אד לבין אנשי מודיעין ישראלים. לאחר שהאחרון אישר את השתתפות. ורמים איראנים ציינו כי החשד כלפי אחמדינג'אד התעורר כבר בשנת 2017, בעקבות מכתבים פתוחים ששלח לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

שיא המבצע התרחש בסוף פברואר השנה, בימיה הראשונים של המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן: לאחר תקיפה אווירית ישראלית שפגעה במתחם שבו שהה אחמדינג'אד בטהרן, חולץ הנשיא לשעבר על-ידי אנשי מוסד שהסיעו אותו ברכב מילוט לדירת מסתור. עם זאת, המבצע כשל. אחמדינג'אד, לפי ארבעה גורמים ששוחחו עם "ניו יורק טיימס", הביע אכזבה מהמבצע והסתייג מהתוכנית הישראלית.

לאחר היעלמות של מספר חודשים, הופיע אחמדינג'אד ביום שני שעבר בהלווייתו של עלי חמינאי. עם זאת, לפי גורמים בכירים בטהרן, הוא נלקח לאחר מכן למעצר בית ונמצא פיקוח של משמרות המהפכה.