"תהיה נוכח בכל שנייה בחיי": רב"ט ליהוא בן-בסה הובא למנוחות
חניך קורס הטיס, שנהרג אתמול יחד עם מדריכו בצפון הנגב, נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין בראשון לציון. אביו ספד לו: "אתה בכל דמעה שלי, תמשיך לחיות בכל תא בגופי"
הערב (רביעי) הובא למנוחות רב טוראי ליהוא בן-בסה, פרח הטיס שנהרג יחד עם מדריכו, רב סרן איתי זיידן בהתרסקות מטוסם בנגב. טקס ההלוויה נערך בחלקקה הצבאית בבתי הקברות בראשון לציון. רב סרן זיידן נטמן מוקדם יותר היום בקיבוץ שובל.
שלמה בן-בסה, אביו של ליהוא, ספד לו: "בפעם הזאת ביום שלישי, על מה חשבת בשניות האחרונות? האם סבלת? האם זה היה מהיר? סלח לי בני, אתה נמצא עכשיו בכל דמעה שלי ותמשיך לחיות בכל תא בגופי. סלח לי בני, עשיתי כמיטב יכולתי כאבא, אני מתנצל ומכה על חטא שלא עשיתי יותר, שלא צלצלת אליך כל יום".
כתבות נוספות בחדשות 13 >>
בנט: "אין יותר גוש ימין – נתניהו והחרדים פירקו אותו"
בדיקות קורונה ורישום מקדים: מתווה החתונות שיוגש לקבינט
חשד לניסיון פיגוע דריסה סמוך לירושלים: החשוד נוטרל
עוד המשיך האב: "היית החור השקט, ממעט לשתף. לפעמים הייתי מדמיין אותך בדרך לבית הספר והייתי שואל את עצמי מה מעסיק אותך ברגעים האלה. תהיה נוכח בכל שנייה בחיי, נכנסת לחיי לעד".
גם סבתו, יעל, ספדה לו: "ראיתי בטלויזיה תמונה ולרגע לא חשבתי שזה הנכד שלי. מדוע דברים נוראים קורים בגיל צעיר כל כך. אני המומה. ליהוא איננו איתנו עוד ואיך ננחם אותך שיבולת שלי כשאין מילה שיכולה לנחם אותך. אנו כאן כדי להיות איתך".
דותן, דודו של ליהוא, גם נשא דברים: "אנחנו עומדים כאן ליד הדודים ובני הדודים. לא באנו כדי להפרד, אלא כדי להתאחד. כדי שתדע וגם הם ידעו שאנחנו תמיד אתכם. נעמוד לצדכם לתמיד. ליהוא, שקט, צנוע, יפה, בן ואח למופת. כולנו היינו גאים ועקבנו אחריך כיצד אתה מתקדם למרות הקושי. אתמול כמו פרפר נגדעו חיך הקצרים".
שקד, דוד נוסף, אמר את דבריה של בתו עדן, שכתבה לו: "ליהוא, למה דווקא אתה מכולם נהרגת? היית בן אדם כל כך טוב וצנוע. אני מתחרפנת פה ולא יודעת מה לעשות. כל החיים היו לפניך וככה נעלמת פתאום. היית הבן דוד הכי טוב, ודווקא אתה נהרגת. היית רק שלושה חודשים בחיל, זה לא מגיע לך". עוד כתבה לו: "טיס זה אחד הדברים שמספרים לילדים, לנכדים ולנינים. עכשיו, בכל פעם שסבתא תגיד 'אתם יודעים כמה ילדים יש לי?' אז היא תגיד 14. תמיד אזכור אותך. כשיהיה לי ילד אקרא לו בשמך".
מוקדם יותר ספדה לו אמו, שיבולת בן-בסה: "ליהוא שלי, הייתי שמחה ומלאת תקווה כשלכת לשירות. התאפקתי לא לדבר איתך על הפחדים שלי - לא רציתי לעצור את התנופה והמחויבות שלך". עוד הוסיפה האם: "אלוהים - למה? למה אותך? אני לא מבינה. ילד עדין, שקט, אבל יש בך כל כך הרבה כישרונות וחוכמה בכל תחום". "בשלוש השנים האחרונות לקחת אחריות על עצמך וגם עלינו, עם אבא שלך, אחיך התאום ואיתי. אפשר היה תמיד לסמוך עליך, להישען, לדבר. בשיחות, על כל נושא, ידעת תמיד לסדר את הדברים נכון - למדתי ממך כל כך הרבה".