"מחקר החוסן" בעוטף עזה מגלה: כל תושב שני סובל מטראומה מתמשכת

מנתוני מרכז החוסן ואוניברסיטת בן גוריון עולה כי 48% מהתושבים חווים עייפות נפשית, עד כדי חוסר יכולת להתמודד עם החיים. לשם כך, הוקם במועצה האזורית אשכול בי"ס המותאם לצרכי ילדי האזור

זמן צפייה: 03:55

מחקר חדש ופורץ דרך שנחשף היום (ראשון) חושף נתונים מדאיגים לגבי מצבם הנפשי של תושבי עוטף עזה. מן המחקר עולה כי תושבי העוטף אינם סובלים מפוסט טראומה – אלא מחשיפה ממושכת לאירועים טראומטיים. כ-42 אחוזים ממשתפי המחקר, של כמעט כל בן אדם שני, נמצאו סובלים מתסמינים אלה.

המחקר נעשה במשותף על ידי של מרכז החוסן ושל אוניברסיטת בן גוריון שאותו הובילה ד"ר סתיו שפירא, וכשצוללים פנימה לתוך התסמינים מגלים את עומק ההשפעה שלה על התושבים ובעיקר על ההורים הצעירים. מהמחקר עולים הנתונים הבאים: 52 אחוזים מהנחקרים חשים שחיי משפחתם בסכנה. 37 אחוזים חוששים כי אין ביכולתם להגן על משפחתם. 33 אחוזים חווים התפרצויות זעם. 31 אחוזים סובלים מחוסר תיאבון או תיאבון יתר. 48 אחוזים חווים עייפות נפשית, עד כדי חוסר יכולת להתמודד עם מה שהחיים מזמנים להם.

לכתבות נוספות בנושא:

המתיחות בדרום: ראשי הרשויות בעוטף עזה יוצאים למאבק

"לא ינצחו אותנו": בילוי תחת רקטות במועדון "הפורום" • תיעוד

450 רקטות ב-50 שעות ו-25 מחבלים הרוגים: מספרי "חגורה שחורה"

עוטף עזה, שדרות
עוטף עזה, שדרות | צילום: חדשות 13

מרב וידל, מנהלת מרכז "חוסן" במועצה האזורית אשכול, הסבירה על התופעה של טראומה מתמשכת: "כשמדברים על פוסט טראומה אומרים כי מישהו חווה אירוע, הוא נסתיים ועכשיו הוא חווה את המציאות כאילו האירוע ממשיך להתקיים. אבל פה בעוטף המציאות ממשיכה להתקיים".

אחת הדרכים שבהן מנסים תושבי אשכול להתמודד עם המטען הרגשי הוא בית הספר החדש, בקריית חינוך, שנבנה השנה במועצה, ומספק חללים פתוחים עם מגוון עשיר של מרחבי למידה שמותאמים לצרכים של ילדי העוטף. דנה פרץ, מנהלת בית הספר סיפרה על מיזם החינוך הייחודי: "אנחנו מתאימים בעצם את כל ההוראה שלנו ואת כל העשייה החינוכית שלנו. אל הייחודי שכל ילד צריך".

למרות הנתונים, 81 אחוזים מסבירים כי הם נשארים לגור באשכול בגלל איכות החיים שהאזור מציע להם ובגלל החוסן הקהילתי. עוד נתון מדאיג שעולה מראה כי למרות האירועים הקשים של צוק איתן – הממצאים במחקר קשים יותר מהתקופה שלאחר המבצע שהתרחש שב-2014. החשש הגדול ביישובי העוטף הוא אם הסבבים יימשכו – גם הטיפול של מרכזי החוסן לא יעזור.