"בן גוריון הצטער": ההודעה ברדיו שהקפיצה מדינה שלמה

אחד באפריל ידוע ברחבי העולם כיום שבו מותחים אחד את השני. אחד באפריל 1959 מהווה דוגמא לתרחיש שבו פרסום מידע לא מדויק, עשוי להוביל לנזק משמעותי. פרויקט 70/70 חוזר לאחת הפרשיות המביכות בתולדות צבא ההגנה לישראל.

"ליל הברווזים" הוא כינוי לפרשה סביב תרגיל גיוס מילואים, שארע ב-1959. ב"קול ישראל" הוכרז כי בערב תתפרסם הודעה חשובה מאוד, דבר שגרם לדריכות רבה בקרב הציבור בכלל וחברי כנסת בפרט. בהתאם לכך, ב-21:00 של אותו יום שודרו סיסמאות לגיוס שלוש יחידות מילואים, "ברווזי מים", "להקת אומנים", ו"ארשת חשיבות".

הסיסמאות שודרו בעברית ושמונה שפות שונות, ללא הודעה על כך שמדובר בתרגיל. הדבר גרם לכך שבישראל היו בטוחים שעומדת לפרוץ מלחמה. בצבאות מצרים וסוריה בוצע גיוס חרום, וצבא ירדן נכנס לכוננות. לאחר מכן, הבהיר דובר צה"ל שהודעת הגיוס הייתה קריאה לאימונים שגרתיים ומטרתה הייתה לבחון את הגיוס המהיר של יחידות המילואים.

"ביקורת חריפה בכנסת על צורת פרסום הצו ברדיו", נכתב בדיווח של עיתון "דבר" בשני באפריל 1959, "אשכול מודיע: 'בן גוריון מתפלא ומצטער'". יום לאחר מכן העביר דיווח "סופר דבר לעניינים ערבייים" כי בוצע גיוס בסוריה ומצרים ושננקטו אמצעי זהירות בירדן".

בעקבות התקרית, הורה ראש הממשלה ושר הביטחון דאז דוד בן-גוריון על הקמת ועדת חקירה בראשות עו"ד שמשון שפירא.​ בעקבות מסקנות ועדת החקירה הודחו מתפקידם ראש אג"ם דאז, האלוף מאיר זורע וראש אמ"ן דאז, האלוף יהושפט כוכבי.