קצין בכיר על הטבח בבארי: "כשלנו בהגנה, המחבלים התחפשו לחיילים"

"כשלנו במשימת ההגנה ברצועת עזה. השבנו את המצב לקדמותו, הרגנו את האויב ויישרנו קו על הגבולות. התאוששנו ואנחנו ומוכנים למשימות להמשך. חובתנו להשיב את האמון והביטחון לעם ישראל". כך אמר היום (רביעי) מפקד אוגדה 99, תא"ל ברק חירם, שביום שבת בבוקר קיבל את הפיקוד על שחרור היישובים סעד, עלומים, רעים ובארי - שם התרחש מרחץ הדמים שהביא למלחמה מול חמאס. לדבריו, "המחבלים לבשו מדי צה"ל".

"ראיתי בטלפון שיש נפילות בדרום. מההקשר ומזה שלא מסתדר לי, אני מבין שיש משהו חריג ומחליט לנסוע על דעת עצמי לפיקוד. בכלל לא הבנתי שאני נוסע לעזור", סיפר. "במהלך הנסיעה, אני מבין שהאירוע חמור יותר. כשהייתי בכביש 6 התקשר אלי ראש חטיבת המבצעים ואמר שהאירוע חמור ורחב, שכל מפקדי האוגדות מקבלים גיזרה, ונתן לי משימה לנסוע לנתיבות, שם יש מחבלים, כדי להחזיר מצב לקדמותו".

"הקפצתי את כל האוגדה, קבעתי איתם נקודת כינוס בבית קמה. בבית קמה אספתי שני צוערים מבה"ד 1, ראיתי שהם עם נשקים, והגדרתי אחד מהם כקמב"צ והשני קשר. בכניסה לנתיבות, בצומת של נתיבות, חברתי למפקד תחנת המשטרה. אני מבין ממפקד תחנת המשטרה מה קרה ואיפה היו מחבלים. על מפת העיר אני פורס את כוחות המשטרה שלו להגנה, מסמן לו עמדות לפרוס את כוחות המשטרה כדי למנוע הגעה של מחבלים לעיר. הבנתי שהמחבלים נמצאים בין הגדר לבין נתיבות, שהאירוע רחב כמו שמסבירים, והודעתי לפיקוד דרום ולאוגדת עזה שאני לוקח אחריות על היישובים סעד, בארי, עלומים ורעים.

"בשלב זה, אני צובר הרבה סד"כ - משטרה, יחידות מיוחדות, מטכ"ל, שלדג, קומנדו, אגוז. אני שם נפ"ק (נקודת פיקוד) בצומת סעד כדי שאנשים לא יכנסו סתם לאירוע. כל כוח שקיבל משימה מהאוגדה - אני מאפשר לו לעבור, כל סד"כ שאין לו משימה אני מפנה אותו ליישוב שבאחריותי. אחרי ששמתי לפחות צוות בכל אחד מהיישובים, אני משאיר כוח שלי שימשיך בהזרמת הכוחות ומגיע בעצמי ליישובים".

"לעלומים הגעתי באופן אישי בשעה 11:00. עם החפ"ק שלי הרגנו שלושה מחבלים, אבל האירוע בעלומים היה נראה לי בשליטה. המזל שם הוא שצוות הכוננות של היישוב הצליח להגן על בתי התושבים, המחבלים לא הצליחו להיכנס לבתים ובזכות זה נמנע אסון גדול".

10 דקות לאחר מכן היה תא"ל חירם כבר בדרכו לבארי. "בתוך בארי חבר אליי כוח של מעל 13 יחידות: שייטת, שלדג, מטכ"ל, 2 פלוגות מ-890, לוט"ר, היחידה הרב מימדית, 504, כוח מאיו"ש של חטיבה 900 שמצליח להשתחרר ולהגיע, טנק פגוע, כוח מהימ"מ, כוח מצדה וכוח משב"ס. זה קיבוץ בגודל בינוני, אבל כולם עבדו שם, כולם בהיתקלויות והורגים מחבלים. אני מוודא שכולם יודעים איפה כוחותינו. אנחנו הורגים את המחבלים וכובשים עוד שטח ועוד שטח. כל פעם שקו בתים נכבש, אני מכניס כוח מאחורה כדי שיתחילו לפנות את הנפגעים הישראלים".

והוא ממשיך: "המחבלים התייצבו על הצירים, הצמתים, כדי לפגוע בכוחות. הציבו מארב גם בכניסה ליישובים. יש כוחות שהכנסתי דרך המטעים כדי שיצליחו להיכנס ליישוב, למרות שרגלית זה לוקח יותר זמן. בפועל, רק ביום שני לפנות בוקר סיימנו להרוג את כל המחבלים שהיו בתוך היישוב, 108 במספר. ביום ראשון בערב היינו בשליטה מבצעית מלאה על היישוב, יכולים לנוע. אבל רק בשני לפנות בוקר סיימנו להרוג את כל המחבלים. אולי אפילו יום שני בצהריים".

בשלב זה, מתאר תא"ל חירם, החל מאמץ איתור הניצולים. "מעבר מבית לבית, לפרוץ ממ"דים שאולי נעלו עצמם ולא רוצים לצאת. המחבלים - הייתה להם טכניקה - זה לא קרה פעם אחת, אלא בכל היישוב. הם הוציאו מהרכבים בחניה את הגלגלים הרזרבים, הבעירו אותם וגלגלו לבתים מה שאילץ את התושבים לצאת החוצה. בסיום הסריקות מצאנו בממדים אנשים שנחנקו למוות כי בחרו לא לצאת הממ"ד".

"סיימנו את הוצאת הגופות, את הזיהוי שלהם. רכז הביטחון של קיבוץ בארי נהרג ב-6:30 וכך גם רוב כיתת הכוננות. כוחות גדוד 13 ומשטרת ישראל שהגיעו ראשונים - נהרגו כולם. הכוח האפקטיבי שהצליח להשיב מצב לקדמותו הגיע בגל ב'". לדבריו, "במהלך הסריקות מצאנו אנשים כפותים וירויים, ילדים ירויים, תינוקות בעגלות. ללא רחמים. להכניס 108 מחבלים לקיבוץ זו לא משימת כיבוש, זו משימת שחיטה. זה לא כוח שמכניסים כדי לכבוש מקום. הוצאנו מעל 100 גופות אזרחים מהקיבוץ בסיום הלחימה".

במוצאי שבת התפתח ביישוב לכאורה אירוע של בני ערובה, במבנים הסמוכים לחדר האוכל. "כביכול בני ערובה", מציין תא"ל חירם, כי "לא ניהלו איתנו משא ומתן". "הייתה התבצרות של כ-20 מחבלים במתחם, אנו יודעים על הימצאותם של מעל 15 אזרחים. במהלך חילופי האש אחד המחבלים נכנע, מה שייצר כאילו איזו שהיא הבנה שאולי נוצרה הזדמנות למו"מ, אבל גם צוות מו"מ שהיה שם במרחב נענה בירי נ"ט".

"היו קרבות מאוד קשים בבארי, רובם של מספר מחבלים שמבוצרים ביחד. כוחות שניסו לפרוץ פנימה, לא היה מקום שבו היינו במגע ולא חטפנו פצועים והרוגים כחלק ממשימת הטיהור. באירוע מבנים ליד חדר האוכל, הוצאנו 20 מחבלים מהמתחם. זה אירוע שהובל על ידי הימ"מ בגבורה גדולה מאוד. היה לי אירוע של לחימה קשה לאורך לילה שלם עם שייטת 13, מתחם עם 17 מחבלים מתבצרים. מתחם של 890 עם עוד 12 מחבלים". "היינו צריכים לזכות את האמל"ח ופרשנו אותו ברחובות. הם הגיעו עם כמות משוגעת של אמל"ח - נשק אישי, מקלעים, RPG, מטענים, מטעני צד, מוקשים. הם מילכדו גופות, גם גופות של אזרחים".

בתשובה לטענות על הפקרת התושבים, אמר: "בתחילת האירוע הוקפצו כוחות הבט"ש של 13, משטרת ישראל, כוחות העתודה של גזרת עזה וחברי כיתת הכוננות. כולם הרוגים, כי תפיסת ההגנה היא שרצים מהר לאירוע למול הבנה שצריך לטפל בכמות של 3 עד 10 מחבלים. שום כוח לא דמיין שיפגוש סדר גודל של 100 איש. לכן בהמשך קודם צברנו סד"כים של לפחות צוותים, ונכנסנו חזקים. אזרחים היו נצורים בבתים שלהם ללא ישע, זה נכון, זו עובדה, אבל הם לא הופקרו, חצבנו את דרכנו אליהם. קיבלתי בווטסאפ האישי שלי פניות של חיילים שלי מהעבר שנבוא להציל אותם. הצלחנו להגיע מהר יותר".

בתשובה לשאלה מה הייתה תוכנית המחבלים, ציין: "אני יכול להעריך שהתכנית שלהם הייתה לכבוש את היישובים, לשחוט את תושביהם, לייצר מצב שכוחות צה"ל לא מצליחים להגיע כדי לסייע ליישובים או למאמץ פינוי השבויים שהם לוקחים איתם אחורה. אנחנו מבחינים בין משימות התאבדות להקרבה, הם היו פה בתכלית הקרבה. אבל בסדר גודל הזה - שהיישוב ולא המוצב הוא מושא ההתקפה, זה הפתיע אותי. כשחשבנו על יכולת להוציא פשיטה בהפתעה חשבנו שאחד מהתנאים יהיו סד"כים קטנים יותר".

לגבי ההמשך, ציין: "אנחנו כרגע נערכים למשימות ההמשך, שאני לא חשוף עדיין לכולן. אני מקווה שנייצר מצב ביטחוני אחר בתכלית, מציאות ביטחונית אחרת לכל תושבי מדינת ישראל להרבה שנים קדימה ולא נסתפק בתיקונים קוסמטיים של מפת הגבול. חמאס הוכיח שהקלישאות שהם אוהבים יותר רצח יהודים מאשר את ילדיהם נכונות".