ההתרעה שלא הייתה - ושאלת הכסף הקטרי: תחקיר המוסד נחשף
המוסד עמד מאחורי מבצע הביפרים ומאחורי חיסול הנייה - אבל הוא גם הגוף שמאחורי שנים של העברת מזוודות עם כסף קטרי היישר לחמאס. בתחקיר של הארגון נבדק האם הוא יכול היה לתת התרעה לפני 7 באוקטובר וכיצד תפקד מאז תחילת המלחמה - אך מתבקש לשאול האם הוא לא יכול היה לעשות יותר כדי לעצור את מזוודות הכסף שהגיעו מקטר לחמאס
יחד עם כל ארגוני הביטחון והמודיעין, גם המוסד הופתע ב-7 באוקטובר. זה הגוף שמאחורי מבצע הביפרים ומאחורי חיסול אסמאעיל הנייה - אבל גם הגוף שמאחורי שנים של העברת מזוודות עם כסף קטרי היישר לחמאס. הערב (רביעי) במהדורה המרכזית נחשף תחקיר 7 באוקטובר של המוסד - הגוף הביטחוני הראשון שהשלים את התחקיר שלו על 7 באוקטובר, וגם השלים ביקורת של מבקר המדינה, אולי גם מתוך תחושה שהוא יכול להסיר מעליו אחריות לאסון וכדאי להזדרז לפני שמשהו ידבק בו.
שלושה ראשי פרקים לתחקיר המוסד: הראשון - המודיעין לפני 7 באוקטובר - האם המוסד יכול היה לתת התרעה? התחקיר קובע שלא, מאחר שהמוסד לא עוסק באיסוף על עזה, ומאחר שחמאס לא שיתף את חיזבאללה ואיראן בתוכנית המתקפה.
גורמים אחרים בקהיליית המודיעין אומרים שזו תשובה קלה מדי לשאלה מורכבת יותר, מאחר שהמוסד כן עוסק בהנהגת חמאס בחו"ל. ארגון ביון מרכזי כמו המוסד חייב לשאול את עצמו איך הוא פספס את זה.
הפרק השני עוסק בתפקוד המוסד מאז 7 באוקטובר. כאן המוסד מחלק לעצמו ציון גבוה על ההצלחות בלבנון - במבצע הביפרים ובחיסולים, אם כי הנהגת חמאס בחו"ל, שגם היא תחת אחריותו, עדיין חיה ונושמת, למעט הנייה.
הפרק השלישי הוא הבעייתי מכולם: שאלת המדיניות הישראלית ומזוודות הכסף. התחקיר מציג את המוסד כקבלן ביצוע של החלטות ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר כסף קטרי לעזה, ומציין את ההסתייגות שהביעו שני ראשי המוסד האחרונים מאז שנת 2021 מהמדיניות של נתניהו.
ועדיין, כגוף שהוביל את אספקת הכסף לחמאס, בידיעה שהכסף הזה הולך להתעצמות - מתבקש לשאול האם המוסד לא יכול היה לעשות יותר כדי לעצור את המזוודות.
