קרבות המפרץ: המדינות שבעד חידוש הלחימה באיראן - והמתנגדות
ארה"ב משהה בינתיים הנחתה של מהלומה צבאית על הרפובליקה האיסלאמית, אך נשאלת השאלה היכן ההחלטה הזו פוגשת את מדינות האזור. האמירויות ובחריין ניצבות לצד ישראל בתמיכה בחידוש הלחימה, ובין לבין נמצאות ירדן וכווית. מנגד - סעודיה לא מתלהבת, ואילו קטר ועומאן מנסות בכל העת למצוא את הדרך לתווך ולמנוע את חידוש המלחמה
לפי שעה, ארצות הברית משהה הנחתה של מהלומה צבאית כמו זו שהנשיא דונלד טראמפ איים בה על איראן, אך נשאלת השאלה היכן ההחלטה הזו פוגשת הערב (ראשון) את מדינות האזור.
בראש הרשימה ניצבת כמובן ישראל. האיום הגרעיני שמציבה איראן בעינו עומד, כמו גם יכולותיה בתחום הטילים, וראש הממשלה בנימין נתניהו יאמר דברים ברוח זו לנשיא טראמפ בפגישתם בבית הלבן מחרתיים.
קרובות מאוד לעמדת ישראל הן שתי המדינות שחתומות איתנו על הסכמי אברהם - איחוד האמירויות ובחריין. בחריין מוצאת את עצמה יעד כמעט יומיומי להתקפות הטילים של איראן, בשל העובדה שהיא מארחת בסיסים וחיילים אמריקנים. גם איחוד האמירויות רואה באיראן איום ישיר עליה.
בטווח שבין לבין נמצאות ירדן וכווית. הבעיה העיקרית שלהן היא שהן מטרה להתקפות הנגד של איראן. הן לא ששות לחידוש המלחמה, כל מה שהן רוצות זה שקט ושיפסיקו לירות עליהן.
עמדה פשרנית בהרבה מציגה סעודיה, שמלכתחילה לא התלהבה ממלחמת "שאגת הארי", ודאגה להפנות כתף קרה אפילו לארה"ב. סעודיה מוטרדת בעיקר מהעימות שלה עם החות'ים בתימן, ומסגירת מצר באב-אל מנדב.
בקצה הרצף - שתי מדינות שממש מתנגדות לחידוש המלחמה - קטר ועומאן: לא פלא שהן גם מנסות כל העת לתווך בין ארה"ב לאיראן ולמצוא כל דרך למנוע את חידוש המלחמה.
ועוד נקודה, מכיוון שמדינות האזור מוטרדות בטווח המיידי בעיקר מסגירת המצר ולא מהגרעין או מהטילים הבליסטיים של איראן, הן מחפשות כל דרך למצוא אפיקי ייצוא יבשתיים לנפט שלהן, כדי להפחית את התלות בנתיבי הים שאיראן ושלוחיה שולטים בהם.