הדרישות, המחלוקות והחשש מהחמצה היסטורית במו"מ עם איראן
בירושלים מציבים שורה של תנאים בתחומי הטילים הבליסטיים, הגרעין ומימון השלוחות, בעוד שבטהרן מבהירים כי התנאים הללו לא עומדים לדיון. מנגד, גוברות הקריאות להחלפת המשטר במקום חתימה על עסקה. ואולי הדיבורים על עסקה הם ביכלל הונאה אחת גדולה?
ישראל מציגה שורה של דרישות בתחומים שונים לקראת תחילת המשא ומתן עם איראן. בראש ובראשונה עומדת סוגיית הטילים הבליסטיים, נושא שמטריד מאוד את מערכת הביטחון לאחר הנזק האדיר שנגרם ממטחי הטילים האיראניים. ישראל דורשת הגבלות חמורות על ייצור הטילים והטווח שלהם במטרה לנטרל את האיום, אך האיראנים מבהירים כי תוכנית הטילים אינה עומדת לדיון וכי יסכימו לדבר על הגרעין בלבד. בארה"ב, לעומת זאת, לא הזכירו את הנושא בשבועות האחרונים.
עניין הגרעין הפך לסוגייה השנייה בדחיפותה עבור ישראל לאחר תקיפת המתקנים במבצע "עם כלביא". העמדה הישראלית בנושא ברורה: אפס העשרת אורניום בתוך איראן ומחוצה לה, ומסירת 400 הקילוגרמים שכבר הועשרו לרמה גבוהה המספיקה לייצור פצצה. כרגע לא ידוע איזו כמות מהם נפגעה בתקיפות ביוני. בעניין זה, האיראנים מביעים פתיחות לשיח בדרך להסכם.



הנושא השלישי שמעלה ישראל הוא הטלת הגבלות על מימון השלוחות האיראניות התוקפות את ישראל בכל החזיתות - מחיזבאללה בלבנון ועד החות'ים בתימן. לפי הצהרות של גורמים איראנים, טהרן לא צפויה להתפשר בנושא זה. ארה"ב, מצידה, מעוניינת בשלב ראשון בהסכם על הגרעין ודחיית הדיון בשאר הנושאים להמשך.
עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שדיפלומטיה מול משטרים אפלים היא לעתים קרובות מלכודת: אחרי האיומים הישירים של הנשיא טראמפ, המהלומה הצבאית שספגה טהרן והמחאות חסרות התקדים של מיליוני איראנים ברחובות - שוב נשמעים הקולות המוכרים הקוראים למשא ומתן ולעסקה חדשה. זו תהיה טעות היסטורית והחמצה איומה למזרח התיכון ולעולם כולו.
המשטר האיראני נמצא כיום בנקודת השפל העמוקה ביותר בתולדותיו. הוא חלש, מבודד, והכלכלה המקומית שלו הרוסה לחלוטין כשיוקר המחיה מרקיע שחקים. לאורך שנים הוכיח המשטר הזה את אופיו האמיתי: דיכוי גזעני, אלימות ברוטלית, טבח פנימי באזרחיו וירי חסר הבחנה לעבר מרכזי אוכלוסייה בטהרן ובישראל. כשהעולם הבטיח "לעולם לא עוד", הוא התכוון בדיוק לרגעים כאלה.
במקום לחפש עסקה קוסמטית שתעניק חמצן למשטר ותשמר אותו, העולם זקוק ל"פתרון של מבוגרים" ולא לרצון הילדותי למכה אחת שתסיים את האירוע. זה הזמן לפעולה רב-מערכתית נחושה: הקמת קואליציה בינלאומית רחבה, סגירה הרמטית של ייצוא הנפט, הטלת סנקציות כלכליות משתקות ופעולות צבאיות ממוקדות.
הנשיא טראמפ צריך להודיע בבירור: המשטר הזה סיים את דרכו. היעד חייב להיות החלפת השלטון, גם אם זה ידרוש זמן וסבלנות. זוהי התקווה האמיתית היחידה לאזרחי איראן המשוועים לחופש, וזו גם הדרך היחידה של טראמפ לזכות בצדק בפרס נובל לשלום. ואולי ייתכן שהדיבורים על עסקה הם בכלל הונאה אסטרטגית, שכן טראמפ כבר השתמש בשיטה הזו רק ביוני האחרון.



