יועמ"שית הוועדה בשיחות סגורות: "נוסח חוק הגיוס לא עובר בג"ץ"

פרסום ראשון: היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון, עורכת הדין מירי פרנקל-שור, אמרה בשיחות סגורות עם גורמים ששוחחו היום (שישי) עם חדשות 13 כי טיוטת הצעת חוק הפטור מגיוס שהגיש יו"ר הוועדה בועז ביסמוט "אינו חוק גיוס" והוסיפה: "זהו לא נוסח שיכול לעבור אותי או את בג"ץ. יהיו לי הערות על כמה וכמה סעיפים".

הנוסח שהציע ביסמוט כולל גם מספר סעיפים שיוחמרו תוך כדי חקיקה - בתיאום עם בתי הרבנים, אך גם לאחר ההחמרות החוק לא צפוי לענות על דרישות הייעוץ המשפטי, הצבא ובג"ץ. במידה והחוק לא יעבור את בג"ץ, או שהאחרון יפסול את הנוסח מכיוון שלא יעבור את הייעוץ המשפטי, מצבם המשפטי הבעייתי של החרדים, שמונע מהם תקציבים בין היתר, עלול להימשך.

בינתיים, בצמרת צה"ל טרם קיבלו את טיוטת החוק. כיום הצבא זקוק ל-12 אלף חיילים נוספים, מתוכם 7,000 לוחמים. הרמטכ"ל אינו צפוי לתת יד לנוסח הזה, במיוחד לאחר שהשבוע סיכמו בצה"ל את גרף התעסוקה של 2026 - לפיו המילואימניקים ימשיכו לשאת בנטל גם בשנה הבאה.

הנוסח שהפיץ ביסמוט קיבל אור ירוק מראש הממשלה בנימין נתניהו ומהרבנים החרדים. כמעט מיד ברגע שבו הופץ, נרשמה שורה ארוכה של גינויים חריפים באופוזיציה, אך לא רק שם. גם בכירים בצה"ל אמרו כי החוק לא עונה על צרכי הצבא והדגישו כי ישנם מסלולים פתוחים לגיוס חרדים.

בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו אמרו כי "חוק הגיוס שהובא היום הוא דבר שלא נעשה מאז קום המדינה. החוק יביא לגיוס של כ-23 אלף חרדים בתוך 3 וחצי שנים; פי 4 מהממוצע עד היום ומהיעדים שנקבעו בחוק ליברמן-גנץ המקורי. החוק משלב סנקציות והגבלות נוקשות באי-עמידה ביעדים. זהו חוק מצוין, והחוק הזה יעבור".

לפי הטיוטה, שירות במשטרה או בשב"ס ייחשב במכסות הגיוס, אך לא בזק"א. הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנה הראשונה לא יפחת מ-8,160; בשנה השנייה הוא יעמוד על לא פחות מ-6,840; בשניה השלישית - לא פחות מ-7,920; בשנה הרביעית - לא פחות מ-8,500 ובשנה החמישית - לא פחות מ-50% ממחזור הגיוס השנתי של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים.

כמו כן, שנת הגיוס הראשונה תוארך ליותר משנה - עד יוני 2027; הסנקציות האישיות יהיו מיידיות והסנקציות המוסדיות יחולו מסוף השנה ראשונה לחקיקת החוק.  עוד לפי החוק - שר הבטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת המוסדות המוכרים, אם מנהל הישיבה הורה לתלמידים לא להתייצב בצה"ל.

עוד נכתב: "לאחר שנת הגיוס החמישית יקבע שר הביטחון בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, את הרף המינימלי לגיוס שלא יפחת מהרף המינימלי לגיוס, באופן שיביא בחשבון את הגידול בהיקף הגיוס של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים בשנות הגיוס הקודמות".

ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר, אמר: "כמי שהוביל במשך השנתיים האחרונות את המאמצים להרחיב את בסיס הגיוס לצה"ל - אני אומר בצער רב שזהו איננו חוק גיוס. אחרי המחדל הנורא של 7 באוקטובר, הבטחנו לציבור כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה. בניגוד לנוסח שהצעתי, החוק המוצע לא עונה על צרכי צה״ל בשום צורה. זהו עוד פלסטר פוליטי במקום חוק היסטורי. אנחנו לא נוותר. ניאבק עד הסוף למען חוק גיוס אמיתי".

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט אמר: "זה סופי, זה רגע האמת. הממשלה קיבלה החלטה סופית להעביר את חוק ההשתמטות בקריאה שנייה ושלישית. זהו החוק הכי אנטי-ציוני שחוקק בתולדות המדינה. זאת הכרזת מלחמה של הממשלה על כל מילואימניק, על כל חייל צה"ל ועל כל הציבור המשרת. זה לא ייאמן - המשמעות של החוק זה שכל המילואימניקים יצטרכו לעשות 100 עד 120 ימי מילואים בשנה מעכשיו ואילך. לא ניתן לדבר הזה לעבור. כולנו ביחד מתאחדים - דתיים, חילונים, ימין, שמאל ואומרים לא לחוק ההשתמטות".

"אחים לנשק" וארגוני המילואים מסרו: "טיוטת החוק המחפירה שביסמוט ניסח עם הרבנים מהווה יריקה בפרצופם לא רק של המילואימניקים, אלא של רוב מכריע בקרב אזרחי המדינה. ביסמוט סיפק הוכחה רשמית שהוא לא עובד עבור מערכת הביטחון - אלא עבור מועצת התורה. הקומבינה שנועדה להנציח את המשך ההשתמטות של 80,000 צעירים חרדים בתמורה לשלום הקואליציה לא תעבור. ממשלה שמקדמת חוק כזה אחרי שנתיים של מלחמה - מפקירה את ביטחון המדינה וצריכה ללכת הביתה".