בג"ץ הכריע: נדחו העתירות נגד מינוי זיני לראש שב"כ

נשיא העליון עמית היה בדעת מיעוט לפיה יש להוציא צו על תנאי, אך המשנה לנשיא סולברג והשופט מינץ קבעו בדעת רוב כי יש לדחות את העתירה נגד מינויו של זיני לראש שירות הביטחון הכללי

זמן צפייה: 00:18

בג"ץ דחה הבוקר (ראשון) את העתירות נגד מינוי ראש שב"כ דוד זיני, ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית היה בדעת מיעוט לפיה יש להוציא צו על תנאי, אך המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט דוד מינץ קבעו בדעת רוב כי יש לדחות את העתירה.

את דבריו פתח הנשיא עמית בהתייחסות לעברו הצבאי של זיני ואמר: "זיני הוא לוחם עז נפש שמילא שורה של תפקידים קרביים בצה"ל, טיפס בסולם הדרגות עד לדרגת אלוף מבלי שבמהלך השנים עלתה טענה כלשהי לגבי יושרו ויושרתו האישית והמקצועית".

לאחר מכן הוסיף כי "היעדר התייחסות לטענות כבדות משקל שהועלו בפני הוועדה - לרבות אלו הנוגעות לרקע שהוביל למינוי, להתנהלות רה"מ ולאפשרות קיומם של שיקולים זרים במינוי - מותיר את החלטת הוועדה ללא בסיס עובדתי ומשפטי מספק". עמית הוסיף: "העותרים עמדו בנטל הראייתי הראשוני להצביע על פגם לכאורי בהחלטת המינוי ועל הצורך להחזיר את עניינו של זיני לוועדה המייעצת לצורך השלמת הנמקתה".

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בפסק הדין נכתב: "השופט סולברג קבע כי רבות מן הטענות שהועלו במסגרת העתירות באשר לטוהר מידותיו של ראש הממשלה כגורם ממנה הן טענות שכלל לא ניתן להעלות על הדעת. ההסכמה שאליה הגיעו הממשלה והעומד בראשה עם הייעוץ המשפטי במסגרת הליך קודם קיבלה תוקף של החלטה שיפוטית וצוין בה במפורש כי היא תביא לסיום הדיון בטענות בדבר ניגוד עניינים של רה"מ בקידום המינוי".

המשנה לנשיא העליון נעם סולברג בדיון בבג"ץ על אכיפת חובת הגיוס
המשנה לנשיא העליון נעם סולברג בדיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: "אנו מכבדים את פסק הדין ואת דעת השופטים שדחו את העתירה, תוך הערכה מיוחדת לדעתו החשובה של הנשיא עמית שהצביע על הפגמים המהותיים בהליך. חשוב להדגיש כי דעת המיעוט של הנשיא עמית זיהתה במדויק את הבעיה המרכזית: הוועדה המייעצת נמנעה מבחינת טוהר המידות של ראש הממשלה כגורם הממנה, ובכך יצרה מעגל שוטה שהותיר את החלטת המינוי ללא בסיס עובדתי ומשפטי מספק".

"למרבה הצער, את אשר יגורנו - בא לנו. החששות שהעלינו בעתירה מתממשים בדיוק בימים אלה. פרשת "קטארגייט" חושפת מצב חמור ביותר: עובדי לשכת ראש הממשלה חשודים בקבלת כספים מקטאר - ממנת ארגון הטרור החמאס - בעוד שראש השב"כ, שנבחר על ידי ראש הממשלה, מנוע מלעסוק בחקירת הלשכה בגלל ניגוד העניינים שנוצר. זהו בדיוק התרחיש שמפניו הזהרנו: מצב שבו ראש השירות לא יכול לבצע את תפקידו המהותי - הגנה על ביטחון המדינה מפני חדירה עוינת - בגלל מערכת היחסים עם הגורם שמינה אותו. אסור לאפשר מצב שבו חקירות חיוניות לביטחון המדינה יתמוססו או יועברו לגורמים פחות מתאימים, רק בגלל ניגוד עניינים מובנה שנוצר כתוצאה מהליך המינוי הפגום".

דיון בבג"ץ
דיון בבג"ץ | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

באוקטובר דחה בג"ץ את הבקשה למתן צו ביניים בעתירות נגד מינוי זיני לתפקיד ראש שב"כ, השופט חאלד כבוב כתב בפסיקתו כי "לא מצאתי לנכון להוציא צווי ביניים שימנעו את כניסת המינוי לתוקף". בהקלטות בלעדיות שפורסמו בחדשות 13 מדיון הממשלה שעסק באישור המינוי, נחשפת אווירה מתוחה - והשרה מירי רגב רמזה על הסתרה במערכת: "משהו קרה... הם פוחדים, ובגלל זה הם שומרים את הגבינה". השר שלמה קרעי טען שראש שב"כ הקודם רונן בן ואחרים "ניסו להפחיד" את הדרג המדיני עוד לפני פרוץ המלחמה.