לאחר שכבר הוצגו: הרמטכ"ל יפתח את ארבעת תחקירי מחדל 7.10
הרמטכ"ל זמיר מעוניין לבדוק האם ארבעת התחקירים המערכתיים של אירועי 7 באוקטובר צריכים שיפורים ותיקונים, או אפילו להתבצע מחדש. במקביל, בקיבוץ ניר עוז התייחסו לתחקיר צה"ל שהוצג בעניין הטבח שבוצע שבמקום: "מסמך קשה ומטלטל, שמציב בפנינו שוב את המציאות במלוא חומרתה"
לאחר שהוצג היום (שישי) תחקיר צה"ל על הטבח בקיבוץ ב-7 באוקטובר, הרמטכ"ל אייל זמיר יפתח את ארבעת התחקירים המערכתיים על הטבח שהוצגו. זמיר מעוניין לבדוק האם התחקירים צריכים לקבל שיפורים כאלה ואחרים, ואף לבחון האם חלקם צריכים להתבצע מחדש. בנוסף, ובניגוד לקודמו הרצי הלוי, זמיר מעוניין לעבוד בשיתוף פעולה עם ביקורת משרד מבקר המדינה בעניין המחדל, וינסה למצוא את הדרך לעבודה משותפת כמה שניתן.
בתוך כך, בקיבוץ ניר עוז הגיבו לתחקיר שהוצג היום, ומהקיבוץ נמסר: "התחקיר הצבאי שהוצג לנו ביומיים האחרונים הוא מסמך קשה ומטלטל, שמציב בפנינו שוב את המציאות במלוא חומרתה: קיבוץ ניר עוז היה ונותר סמל הכישלון וההפקרה של אותו יום שחור של 7 באוקטובר".
עוד נכתב: "לצד הממצאים הקשים, התחקיר גם האיר את גבורתם של אנשי כיתת הכוננות, בודדים מול מאות, שלחמו לבדם במשך כשעתיים ועשו ככל שביכולתם עד שנפלו או נחטפו. בהיעדר כוחות ביטחון, הקהילה כולה נאבקה ונלחמה – מי שאחזו בנשקם כדי להגן על ביתם, מי שנאבקו על דלתות הממ”ד, מי שהעבירו הודעות והזעיקו עזרה, ומי שנאבקו על חייהם. גבורה שלא הייתה צריכה לעמוד במבחן".
בקיבוץ הודו למציגי התחקיר: "אנו יודעים שלא פשוט לעמוד מולנו, להודות בכישלון כה עמוק ולבקש סליחה – אך זו הפגנת מנהיגות אמיתית. באחריותכם וחובתכם לוודא כי המסקנות יעברו למחליפיכם ליישום מהיר ככל הניתן".
לסיום נכתב: "כעת, מדינת ישראל חייבת לגלות גם היא את אותה אחריות. כקהילה שמחכה עד יום זה ל-14 חטופים שעדיין נמקים בשבי, אנו דורשים בראש ובראשונה את שחרור החטופים כולם באופן מידי, ואת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית שתחשוף את הכשלים בכל המערכת הבטחונית והמדינית ותבטיח שאסון כזה לא יקרה פעם נוספת. תחקיר צבאי, מפורט ככל שיהיה, אינו תחליף לחקירה כללית מקיפה – כזו שתעמיק לא רק במחדלי אותו יום, אלא גם במדיניות ארוכת השנים שהובילה אותנו אליו".
התחקיר שפורסם היום קובע כי צה"ל נכשל במשימת ההגנה על תושבי הקיבוץ. בניגוד ליישובים האחרים שהותקפו בעוטף, בניר עוז לא התחולל קרב, שכן כוחות הביטחון הגיעו לשטח הקיבוץ כ-40 דקות לאחר הזיהוי האחרון של מחבלים ביישוב, ולא נתקלו במחבלים במהלך פעולות הסריקה והחילוץ.
ביום המתקפה שהו בקיבוץ 386 תושבים ואורחים. בהתקפה על הקיבוץ נרצחו 41 תושבים, ונחטפו לשטח רצועת עזה 76 חטופים וחטופות. 14 מהם עדיין מוחזקים בשבי. בין הנפגעים היו גם אזרחי תאילנד וטנזניה שעבדו וגרו בקיבוץ - 12 מהם נרצחו וחמישה נחטפו. בנוסף, נרצחו בשער הקיבוץ שישה אזרחים שהשתתפו במסיבת "פסיידאק" שהתקיימה בסמוך, אשר ניסו להימלט אל הקיבוץ בבוקר 7 באוקטובר.
התחקיר, שבוצע על-ידי אלוף ערן ניב וסוכם על-ידי הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, הוצג אתמול לחברי הקהילה, והבוקר למעגל השני של נפגעי הטבח בקיבוץ. התחקיר נמשך כעשרה חודשים, וכלל ריאיונות ושיחות עם תושבי הקיבוץ, חברי כיתת הכוננות, חברי צח"י (צוות חירום יישובי), וכן מפקדים ולוחמים מגופים שונים בצה"ל וגורמים בארגוני ביטחון נוספים. כמו כן נאספו ונבחנו מאות הקלטות (הן של תקשורת גלויה והן של תקשורת מסווגת) שכללו הודעות, דיווחים וחומרים מודיעיניים, על מנת לגבש תמונה בהירה של השתלשלות האירועים בקיבוץ כפי שהייתה, ולקיים חקירה יסודית אחר שאלות מרכזיות שעלו מהאירוע באשר לתפקוד צה"ל.
