"הכוחות לא הוכשרו להילחם ביישוב רווי מחבלים": תחקיר כיסופים

"צה"ל לא עמד במשימת ההגנה על הקיבוץ ועל תושביו. לחימתם של כוחות הצבאיים והאזרחיים, שבוצעה בעוז ובנחישות, תוך הפגנת פיקוד מלפנים, יצרה תחושת נרדפות אצל האויב, גרמה לנסיגתו המוקדמת ושיבשה את תוכניתו המבצעית, להביא לפגיעה משמעותית אף יותר. עם זאת, הכוחות לא פעלו בהתאם לטכניקה סדורה ואחידה, ולכן טיהור הקיבוץ ממחבלים התארך": אחרי שהוצג לקהילת הקיבוץ ולמשפחות השכולות, צה"ל פרסם היום (חמישי) את תחקיר הטבח והקרב בקיבוץ כיסופים ובמוצב כיסופים הסמוך. בהתקפה של חמאס על מרחב כיסופים בבוקר 7 באוקטובר נרצחו תשעה תושבי הקיבוץ, ואזרח אחד - שלמה מנצור - נרצח ונחטף לעזה. גופתו הושבה לישראל בעסקה בפברואר השנה. בנוסף, נרצחו שישה עובדים זרים, ותושב קיבוץ אחד נהרג מאש כוחות צה"ל. בקרבות על הגנת המוצב והקיבוץ נפלו 28 חללים, בהם 27 חיילי צה"ל וחבר אחד מכיתת הכוננות.

ממצאי התחקיר עולה כי למרחב כיסופים חדרו כ-150 מחבלי נוח'בה, מהם כ-40 הגיעו למוצב וכ-60 למרחב הקיבוץ. חלקם חוסלו בדרך, וחלקם הלכו ליעדים בקרבת הגדר. המחבלים ביצעו מעשי רצח, חטיפה, ביזה ופשעים אכזריים נוספים, ובמהלך הלחימה חוסלו כ-25 מהם במרחב המוצב, כ-30 בקיבוץ וכ-50 נוספים במרחב הקיבוץ. כ-50 מחבלים נוספים נסוגו חזרה לרצועה, כשחלקם פצועים.

38 מחבלים חדרו מהים, הנרצחים פונו רק אחרי שבוע: תחקיר הטבח בחוף זיקים

היערכות נכונה ופיקוד יעיל הצילו חיי אדם: תחקיר הקרב בבא"ח זיקים

"צה"ל כשל בהגנה על האזרחים": העיוורון, הקונספציה והמחדל

התחקיר בוצע על ידי אלוף-משנה ט' וסוכם על-ידי מפקד פיקוד הדרום היוצא, האלוף ירון פינקלמן. התחקיר ארך כשנה וכלל ראיונות ושיחות עם משרתי ומשרתות המחנה, כוחות ששהו ולחמו במרחב, ומפגשים עם המשפחות השכולות של הנופלים ותושבי הקיבוץ. במסגרת התחקיר נאספו פריטי מידע, הודעות וחומרים, בהם הקלטות של קולות קשר, צפייה במצלמות אבטחה ואיסוף מודיעין משלים. בנוסף, התקיימו תשאולים ושחזורים בשטח.

ערב מתקפת הפתע, מרחב הקיבוץ והמחנה היה נתון באחריות גזרתית של גדוד 51 של חטיבת גולני שהיה בתעסוקה מבצעית תחת פיקוד אוגדת עזה מזה כחודשיים וחצי. בשעה 05:30 הגדוד ביצע "כוננות עם שחר", על פי הפקודות ובהתאם להערכת המצב שהייתה ידועה באותו הזמן.

בשעה 06:29 פתח חמאס במכת אש כוללת מרצועת עזה, שהופנתה בממוקד לעבר מחנות ובסיסי צה"ל בגזרה. מכת האש כוונה לריתוק וריכוז כוחות צה"ל במרחבים המוגנים, כדי להקשות על יציאתם להגן על היישובים ולנטרול אמצעי ההגנה. המחבלים פרצו את המכשול במספר נתיבי חדירה, מהם חדרו על גבי רכבים, אופנועים ובאופן רגלי.

הקרב במוצב כיסופים

שלב א' – תחילת המתקפה ולחימת הכוחות (מ-06:29 עד 13:45)

מהשעה 06:29, בעקבות חדירות אויב רבות למרחב בין גדר הרצועה למחנה כיסופים, הכוחות הגדודיים שהיו פרוסים במרחב הגדר זיהו את האויב המגיע לעברם והחלו לנהל עימם אש. במשך כשעה ניהלו הכוחות לחימה קשה במרחב הגדר מול כ-50 מחבלים, ספגו נפגעים ופגיעה בכלי הרק"מ של הכוחות. לאחר כשעה של לחימה, נסוג הכוח לאחור להגנה על קיבוץ כיסופים.

בחזית הגדר נשאר כוח כוננות בשם כרמל א' כשהוא לבדו. הכוח התנייד על גבי רכב קל והגן באזור הצפוני של הגזרה, נלחם באויב רב והמשיך להילחם במרחב גם כאשר שאר כוחות הפלוגה נעו להגן על הקיבוץ. כוח הכוננות נלחם לבדו רוב שעות היום ופגע במחבלים רבים בדרכם לקיבוץ רעים, בכביש 232. במהלך תנועתו לכיוון המחנה, לאחר כשעתיים וחצי בהם נלחם במחבלים על הגדר, זיהה הכוח אויב רב בדרכו לעומק העוטף, כוח כרמל א' ארב למחבלים ופגע בהם. כך פעל מספר פעמים, ובין מארב למארב הכוח דילג ושינה את עמדותיו. כאשר נגמרה לכוח התחמושת, המשיך לנוע רגלית עד למחנה כיסופים. בשעות אחר הצהריים הגיע הכוח למחנה כיסופים כדי להתארגן מחדש, ובהגעתו נפגע מפצצת מרגמה שממנה נפלו שני לוחמים - מפקד הצוות, סרן אורי שני, והלוחם סמל ראם מאיר בטיטו.

במקביל, עם תחילת ההתקפה יצא סגן מפקד הגדוד להילחם במחבלים שבמרחב בין הגדר למחנה. כאשר הגיע לשער האחורי של קיבוץ כיסופים, סמוך לכביש 242, הבחין במחבלים שנעו לכיוונו, פתח באש לעברם ופגע במספר מחבלים, ובמהלך חילופי האש נפגע הגשש שהיה איתו. לאחר שהתעדכן על חדירת אויב למחנה, הוא החליט לשוב למחנה ולנהל את הלחימה משם ולסייע במניעת כיבושו. מיד לאחר מכן, כוח הצלפים הגדודי הגיע גם הוא לשער האחורי כאשר נפתחה לעברו אש. הכוח פרק מהרכב והחל להילחם במחבלים, ובהמשך הכוח חילץ את עצמו וחזר למחנה ללא שני לוחמים שנותרו להילחם במחבלים הרבים עד שנפלו בקרב - סמ"ר מיכאל בן חמו וסמ"ר עדי צור. מספר דקות לאחר מכן הגיע לאותו מרחב מפקד הפלוגה המסייעת עם הכוח שלו. הכוח נתקל באש חזקה ורכבו נפגע, חילץ לאחור עד שרכבו דמם ולאחר מכן המשיך לנוע רגלית לכיוון הקיבוץ. בדרכו נתקל הכוח באש צולבת מהמחבלים, ממנה נפגע ונפל הלוחם סמ"ר בר רוזנשטיין.

בשעות הבוקר, עם תחילת התרעות 'צבע אדום' נכנסו החיילים במחנה כיסופים למרחבים המוגנים בו. לאחר ששמעו ירי בקרבת המחנה, הבינו שמדובר במתקפת אויב והחלו להצטייד לקראת לחימה. במקביל, מרבית חיילי המחנה נכנסו לתוך החמ"ל, למעט 20 חיילים ששהו במיגונית של פלוגת המפקדה, ושתי תצפיתניות שנותרו בחדרן. כוח כוננות נוסף, כרמל ב', הוקפץ להגנה על הקיבוץ. בשעה זו שער המחנה ועמדת הבונקר היו מאוישים על ידי לוחמים ששמרו. בשעה 06:57 לערך, הלוחם בעמדת הבונקר זיהה מחבלים, חלקם לבושים במדי צה"ל, מגיעים מכיוון החורשה, צפון-מערב למחנה. הלוחם בעמדה דיווח על כך לחמ"ל על מנת לוודא שהם אינם כוח צה"ל, ולאחר מכן פתח לעברם באש וחיסל את חלקם. הלוחם, סמל תומר נגר, אשר היה חמוש במקלע 'נגב', ניהל קרב עיקש שנמשך כ25- דקות, עד שאזלה תחמושתו והוא נפל בקרב בשעה 07:22 לערך. בפעולתו המקצועית, הצליח לעכב את התקדמות המחבלים ולשבש את ההתקפה על המחנה מכיוון זה.

במקביל, השומר בשער המחנה ניהל חילופי אש עם מחבלים ודיווח על כך לחמ"ל בשעה 06:59. לוחם נוסף ששהה במיגונית שמע את הירי, הבין שהמחנה תחת מתקפה והחליט לסייע לחברו. הוא לקח נשק מא"ג והגיע לתגבר את העמדה. המחבלים פתחו באש לעברם, שיגרו טיל נגד טנקים לעבר השער, וממנו נפלו שני הלוחמים - סמל דוד מיטלמן וסמל עילאי נועם בן מוחה, לאחר קרב ממושך שנמשך כ-20 דקות. לאחר נפילתם, המחבלים חדרו למחנה, ובשל לחימה שהגיעה מכיוון החמ"ל, המחבלים תועלו לחלק הצפוני של המחנה, שמשיק לקיבוץ.

בשעה 07:00 חזר למחנה חפ"ק הסמג"ד שיצא עם תחילת ההתקפה, וביציאתו הוא נתקל במחבלים דרומית לקיבוץ, ובחר לחזור במטרה לפקד על המחנה ולהילחם מול המחבלים שתקפו אותו. בשעה 07:05 לערך זיהה הכוח מחבלים בחלקו הצפוני של המחנה וירה לעברם. לאחר שהבין כי מדובר במתקפה על המחנה, מפקד פלוגת המפקדה יצא עם חיילים נוספים מהמיגונית על מנת להצטייד באמצעי לחימה. מול כל פתח במיגונית הציב המ"פ חוליה שירתה לעבר המחבלים. המ"פ יצא מהמיגונית, נתקל במספר מחבלים, חיסל שלושה מהם ולאחר מכן נפגע מירי ונפל. המחבלים השליכו רימונים ומטענים לפתח המיגונית בעוד החיילים שבתוכה הדפו אותם והשיבו באש תוך שהם נפגעו באופן קשה.

במקביל, כוח בפיקודו של קצין האג"ם הגדודי נע לעבר המחבלים מכיוון חדר האוכל ודחק אותם לעבר מגורי הבנות. הם התקדמו לעבר מיגונית פלוגת המפקדה תוך כדי לחימה במהלכה נפגעו מספר לוחמים, ביניהם מפקד הכוח שנפצע באורח קשה. בשעה 09:50 לערך הגיע הכוח למיגונית והחל לפנות פצועים לחמ"ל ולהעניק להם טיפול ראשוני, ולאחר מכן פינה אותם לבית החולים סורוקה בבאר-שבע. במיגונית נפלו שישה לוחמים - רס"ן רז פרץ, סמ"ר יוגב אהרון, סמ"ר ברנדו דוד פלורס גרסייה, סמ"ר בנימין טשגר טקה, סמ"ר אביתר אוחיון אבוקסיס וסמל אוריאל סגל. בנוסף, אחד מהחיילים, סמ"ר אור אסתו, שפונה לבית החולים, מת מפצעיו.

שלב ב' – מהגעת כוח 'אגוז' עד לפינוי המחנה (מ-13:45 עד 22:00)

בשעה 13:45 לערך, כוח מיחידת אגוז חבר למפקד גדוד 51 שתיאר להם את תמונת המצב במחנה. כוח אגוז וכוח גולני פעלו בשתי קבוצות - כוח המג"ד בצד הדרומי של המחנה (החמ"ל וחדר האוכל) וכוח אגוז בצד הצפוני של המחנה (מרחב מיגונית המפקדה ומגורי הבנות). במהלך הסריקות נתקל כוח אגוז במספר מחבלים במרחב מיגונית המפקדה וניהל מולם חילופי אש, בעוד שכוח המג"ד הגיע לחדר האוכל ללא היתקלויות. כשכוח המג"ד הגיע אל מגורי הגששים, סמוך לחדר האוכל, נפתחה לעברו אש מגג מגורי הבנות. הכוח נפגע ורותק בחדר הגששים, ללא יכולת לצאת.

בשעה 14:00 לערך הגיע מפקד הצוות של כוח אגוז לחמ"ל ועודכן שישנן שתי תצפיתניות במגורי הבנות שאבד עימן הקשר. הצוות התחלק לשני כוחות משנה שפעלו בהדדיות, טיהרו את מגורי הבנים והגיעו סמוך למגורי הבנות ומגורי הגששים. הגעתם אפשרה למג"ד לצאת מחדר הגששים ולשוב לפקד על האירועים בגזרה הגדודית.

בשעה 15:45 לערך נערך כוח אגוז להשיב את השליטה המבצעית במגורי הבנות, שם התבצרו המחבלים. הכוח התחיל לטהר את המתחם ממחבלים וחילץ את שתי התצפיתניות מחדרן. במהלך טיהור המתחם נסוגו המחבלים לכיוון מגורי הבנות של פלוגת המפקדה, אשר נמצא בחלקו הצפוני של מתחם המגורים. מפקד הצוות הבחין שהמחבלים ערוכים במבנה הסמוך והחליט להיערך מחדש להתקפה. בזמן ההיערכות, שתי התצפיתניות פונו לחמ"ל.

בשעה 17:45 לערך חבר הכוח לנמ"ר של גדוד 51 אשר פעל בקיבוץ. בעת שהכוחות עמדו בצמוד לנמ"ר, מחבלים פתחו בירי לעבר הכוחות ופגעו בשלושה לוחמים - רס"ל עמית פלד, רס"ל אלעד מיכאל ששון ורס"ל יונתן סביצקי. השלושה חולצו לחדר התצפיתניות, שם נקבע מותם. מפקד הצוות, שפעל לפינוי לוחמיו, נפגע אף הוא באופן קשה ממחבל ששהה על גג המגורים, והצליח להשיב באש ולהרוג אותו. כוח הסמל בפיקוד קצין האג"ם של היחידה, שחזר למרחב לאחר פינוי התצפיתניות, שמע את הקרב המתנהל, חתר למגע ופגע במחבלים. בפעילותם, הביא הכוח לטיהור המחנה ממחבלים והציל את חייהן של שתי התצפיתניות.

בשעה 18:00 לערך הגיע כוח נוסף של יחידת אגוז, אשר סרק את המחנה ווידא כי אין בו עוד מחבלים חיים. בין השעות 21:00 עד 22:00 פונו החיילים, החיילות ואזרחיות נוספות ששהו בחמ"ל המחנה, על-ידי כוח מגדוד 9.

הטבח בקיבוץ כיסופים

שלב א' – לחימה בשעות הבוקר עד הגעת כוחות התגבור (מ-06:29 עד 13:10)

עם קבלת התרעות "צבע אדום" נכנסו כלל התושבים בקיבוץ כיסופים למרחבים מוגנים בבתיהם. בשעה 06:38 לערך, פקד מפקד פלוגה ב' בגדוד 51 על כוח כרמל ב' להגיע לקיבוץ, בעקבות דיווחים על חדירת מחבלים. במקביל, דיווח רבש"ץ הקיבוץ בקבוצת וואטסאפ של כיתת הכוננות על "אירוע מורכב", והנחה את חברי כיתת הכוננות ללבוש ציוד לחימה ולהיות מוכנים, להגן על המתחם שלהם ולהמתין עד לקבלת הנחיות חדשות.

בשעה 06:55 לערך, חדרו מחבלים ראשונים לקיבוץ משני כיוונים, לשכונה הצפונית ולשכונה הדרומית. באותה השעה, נכנס לקיבוץ כוח צה"ל בפיקוד שני סמלים שנערך במרכז הקיבוץ. לאחר שעיקר הכוח נערך להגנה, יצאה חוליה בפיקוד אחד הסמלים לסריקות בחלקו הדרומי של הקיבוץ בעקבות שמיעת יריות. במהלך תנועתו, נתקל הכוח במחבלים שחדרו מכיוון זה. הכוח פגע בכמה מהמחבלים, נסוג לאחור וחבר לשאר הכוח במרכז הקיבוץ. לאחר מספר דקות, המחבלים ניסו לחצות את הקיבוץ ולהגיע לחלקו הצפוני, ונתקלו בכוח. הכוח פתח באש לעבר המחבלים ופגע בהם, ובכך מנע את הגעתם לחלקו הצפוני של הקיבוץ. פעולת הקלע פגעה במחבלים והביאה לריתוקם מאחורי מחסה למשך שעות רבות, ובכך לנטרל את פעולתם לאורך השבת.

במקביל, חייל בחופשה המתגורר בצידו הצפוני של הקיבוץ זיהה את החיילים וניסה לחבור אליהם. אלה זיהו אותו כמחבל, ירו לעברו ופצעו אותו. החייל הצליח לסגת לאחור לבית סבו שמתגורר בקרבת מקום, ושם טופל. במקביל, המחבלים ביצעו התקפה ממוקדת על ביתו של הרבש"ץ בשכונה הדרומית במטרה לחטוף אותו לרצועה. לאחר שהשיב באש ופגע בהם, הצליחו המחבלים להשליך מטען לעברו ולגרום לפציעתו. למרות זאת הצליח הרבש"ץ להיכנס לממ"ד שבביתו, והתבצר בו עם משפחתו. המחבלים נכנסו לבית ושהו שם במשך רוב היום, תוך שהם נעים בשכונה מעת לעת ומנסים לחדור לבתים נוספים.

בשעה 07:30 לערך חטפו המחבלים את תושב הקיבוץ שלמה מנצור מהשכונה הצפונית, הגיעו למגורי העובדים הזרים ורצחו שישה אזרחים תאילנדים. בשעה 08:00 לערך, הכוח בפיקוד מפקד פלוגה ב', שנע בדרכו מהלחימה במרחב הגדר להגנה על הקיבוץ, זיהה מחבלים בשכונה הצפונית והחל לנהל חילופי אש. לאחר מכן הוא חבר לכוח הסמלים, ואלה התארגנו יחד להתקפה על השכונה הצפונית, בה התבצרו מחבלים רבים.

במקביל, חברו שני לוחמים מכיתות הכוננות והחלו לסרוק אחר מחבלים בשכונה הדרומית. לאחר כשעה של לחימה, עדכן אחד מהם בקבוצת הוואטסאפ על ההיתקלות. לאחר מכן, קצין בחופשה אשר מתגורר בקיבוץ נלחם בשכונה הדרומית במחבלים ופגע בחלקם. פעולתם של אנשי כיתת הכוננות ותושבי הקיבוץ מנעה מהמחבלים לנוע בחופשיות מוחלטת במרחב זה ולחבר את המאמצים בין השכונה הצפונית לשכונה הדרומית. במשך שעות היום, עד הגעת כוח התגבור הראשון לקיבוץ, פעל כוח של כיתת הכוננות במרחב השכונה המרכזית.

בשעה 09:00 לערך, הכוח מפלוגה ב׳ של גדוד 51 שכלל נמ"ר, כוחות רגליים ורכב דויד, יצא להתקפה לעבר צומת 113, אשר ממוקמת במפגש שבין גדר המחנה לקיבוץ. במהלך ההתקדמות, הכוח נתקל באש כבדה ממנה נפגעו מספר לוחמים, ומפקד הפלוגה הבין כי יש היערכות חזקה בחזית והחליט לשנות את תוכנית ההתקפה. בזמן התמקמות כוח הרתק של הפלוגה, במהלך ההתקפה החוזרת, נפתחה אש חזקה לעבר הכוח, שכתוצאה ממנה נפגעו לוחמים ונפל הלוחם סמל גיא בזק, הקלע של הכוח. הכוח פינה את הפצועים לאחור והתכונן להתקפה נוספת באיגוף צפון-מערבי, במהלכה הרג מחבל ולקח את מכשיר הקשר שלו.

במהלך כל היום, הנמ"ר הפלוגתי פטרל בקיבוץ ברחובות ראשיים ובכך הרתיע וריתק את המחבלים מלהסתובב ברחבי הקיבוץ. בנוסף, מחוץ לקיבוץ נלחמו שני טנקים מגדוד 77 אשר בלמו הגעת אויב נוסף והשמידו חלק מהאויב שניסה לסגת.

שלב ב' – הגעת כוחות התגבור לקיבוץ (מ-13:10 עד  17:00)

בשעה 13:06 הגיעה מחלקה מגדוד 450 בפיקוד מפקד הגדוד ומפקד הפלוגה לקיבוץ, לאחר שנלחמו במרחב צומת מעון, צומת רעים וצומת גמה, ופעלו לחילוץ אזרחים. הכוח חבר לכוחות גולני ולכוח כיתת הכוננות, ויחד הם קיימו הערכת מצב וחילקו את המשימות ביניהם.

הכוח של פלוגה ב' מגדוד 51 יחד עם חבר כיתת הכוננות סרקו את השכונה המרכזית, החלו לרכז משפחות לביתו של חבר כיתת הכוננות ויצרו בו מרחב מוגן, עליו שמרו כוחות הפלוגה וכוחות כיתת הכוננות יחד. במהלך הסריקות בשכונה המרכזית נמצאו גופותיהם של ג'ינה סמיאטיץ' ועופר רון אשר נרצחו בידי המחבלים בשעות הבוקר המוקדמות.

הכוח בפיקוד מפקד גדוד 450, יחד עם חבר כיתת הכוננות, החלו בתנועה לעבר השכונה הצפונית וצומת 113 של הקיבוץ בשני מאמצים - מאמץ צפוני בפיקוד המ"פ ומאמץ דרומי בפיקוד המג"ד. בהגעתם לנקודת המפגש בין מחנה כיסופים לקיבוץ נפתחה עליהם אש מכיוון המחנה ומכיוון השכונה הצפונית. הכוחות ניהלו קרב עם המחבלים תוך חתירה להגעה לשכונה הצפונית. כתוצאה מחילופי האש נפגעו עשרה לוחמים, ביניהם המג"ד והמ"פ, ומתוכם חמישה לוחמים נפלו – סמ"ר עמרי פרץ, סמל רגב אמר, סמל מתן מלכה, סמל בר יענקלוב וסמל לביא בוחניק.

בהמשך התנהל קרב ממושך לחילוץ החללים, ובשעה 14:00 לערך הגיע לקיבוץ כוח מיחידת אגוז בפיקוד מפקד היחידה, לאחר שנלחם בקיבוץ רעים, וחבר יחד עם כוח פינוי מיחידה 669 לכוח מגדוד 450 וסייע בפינוי הנפגעים. בשעה 14:52 יצא כוח אחר מגדוד 450, אשר הוקפץ מקיבוץ נירים לסייע בלחימה ובחילוץ הנפגעים, לפטרול בשכונה הדרומית. בדרכם חלפו על פני הבית של איוון אילרמנדי-סיזר ודפנה גרקוביץ', שנרצחו בשעות הצהריים על-ידי המחבלים. תחילה הוגדרו השניים כנעדרים עם חשש לחטיפתם, ורק לאחר מאמצי חקירה התגלה כי הם נרצחו ונשרפו בביתם.

הכוח הגיע לביתו של הרבש"ץ, ובמהלך העלייה במדרגות נפתחה לעברו אש מחבלים הכוללת זריקת רימונים מתוך הבית, ממנה נהרגו חבר כיתת הכוננות רס"מ סער מרגוליס ומפקד הכיתה סמ"ר אדם אגמון, בעת שפיקדו על הכוח. הכוח השיב באש, קרא לתגבורת ולאחר מכן פינה את החללים.

בשעה 15:30 לערך הגיע לקיבוץ חפ"ק מג"ד "דקל" ושתי פלוגות צוערים. בהתקדמותו ממרחב השער הראשי של הקיבוץ נתקל הכוח באויב שירה עליו מכיוון מחנה כיסופים. הכוח הבין כי הוא נכנס לשטח השמדה, חזר לאחור והחל להתארגן לפינוי תושבים כאשר שאר הכוחות בקיבוץ סרקו אחר מחבלים נוספים.

סביב השעה 15:45 לערך התארגן הכוח מיחידת אגוז להתקפה על השכונה הצפונית. מפקד היחידה קיבל את הפיקוד על הנמ"ר של הפלוגה הגזרתית, והם נעו על הציר לכיוון השכונה בכדי לאתר אויב. במהלך התנועה נפגע הנמ"ר מירי RPG. מפקד היחידה הבין כי האויב ערוך באזור המחנה והבתים הסמוכים לו, שינה את תכנית ההתקפה והחל לאגף מצפון ולהשתלט על מרחב הצומת במטרה לחסל את המחבלים.

בשעה 16:00 לערך, במקביל לתנועת האיגוף של כוח מפקד יחידת אגוז, חבר לקיבוץ כוח מגדוד שקד בפיקוד המג"ד, לאחר שנלחם במרחב מסיבת הנובה ובמחנה רעים. הכוח נפגע מירי בצומת 113 מכיוון המחנה ומהבתים הסמוכים לו, ופינה את פצועיו באמצעות נמ"ר של חטיבת גולני שהיה במרחב.

בשעה 16:20 לערך, במהלך תנועת האיגוף, הגיע צוות של יחידת אגוז לבית משפחת גודו, כחלק מסריקה אחר מחבלים בקיבוץ, והנחה את המשפחה להישאר בממ"ד עד לסיום הסריקות, כאשר בבית הצמוד שהו מחבלים. כאשר הכוח יצא מהבית, נורתה עליו אש צולבת ממספר כיוונים. במהלך חילופי האש, נפצע מפקד היחידה ולוחמים נוספים, שפונו על ידי הכוח בפיקוד מג"ד שקד ויחידה 669. אחד מהלוחמים שנפצעו, רס"ל ויטלי סקיפקביץ', מת בהמשך מפצעיו. בעקבות ההיתקלות, המידע על הימצאותה של משפחת גודו בבית לא הועבר כנדרש. לאחר היתקלות זו נותרו כעשרה מחבלים בקיבוץ, חלקם נסוגו חזרה לעזה וחלקם חוסלו על ידי הכוחות.

תחילת פינוי התושבים וטיהור הקיבוץ (מ-21:00 ב-7 באוקטובר עד 15:30 ב-12 באוקטובר)

סביב השעה 17:00 החל ריכוז תושבים על מנת לפנות אותם. הכוחות נפרסו בקיבוץ במרחב הפנימי, סרקו וחילצו משפחות מתוך הקיבוץ, וכך לאורך כל הלילה. טרם הסריקות ופינוי התושבים, התקיים קפ"ק של מפקדי היחידות והכוחות שנמצאים בקיבוץ באותה העת. רוב התושבים פונו במהלך הלילה ועד לשעות אחר הצהריים של יום ראשון. הפינוי התקיים בתיאום עם ראש צוות החירום היישובי ומנהל הקהילה תוך מעקב אחר המשפחות המפונות ויצירת קשר עם המשפחות שטרם פונו לקבלת תמונת מצב.

במהלך שעות אחר-הצהריים של יום שבת, המחבלים אשר ניסו לסגת מהשכונה הדרומית רצחו ושרפו שני בתים. כשעה לאחר מכן, רצחו המחבלים את משפחת זק - איתי, אתי ובנם הקטן שגיא, ואת מנוחה חולתי, אשר מתגוררים זה לצד זה בשכונה הדרומית. במבנה זה חולצו שתי תושבות הקיבוץ, כאשר הבית בוער, על ידי תושבים מהקיבוץ בסיוע כוח מגדוד דקל.

בשעה 01:30 ב-8 באוקטובר, במהלך הסריקות, כוח מגדוד 9 נכנס לבית משפחת גודו ונתקל במחבלים. במהלך ההיתקלות, הכוח הצליח לצאת מהמבנה ולכתר את הבית מבחוץ. במהלך כיתור הבית, בשעה 03:30 לערך, הכוח ביצע "סיר לחץ" על הבית, במהלכו טנק ירה לקומה העליונה בבית הצמוד. לאחר הירי, הוחלט על הקפאת מצב עד לבוקר ועליית האור, והכוח לא נכנס לתוך הבית.

בשעות הבוקר התחדשו הסריקות במרחב הקיבוץ, במהלכם כוח מגדוד שקד נכנס גם הוא לבית משפחת גודו, בו שהו המחבלים קודם לכן. במהלך כניסתם לבית, שמעו הלוחמים רעשים מהממ"ד שכללו שיח בערבית וצעקות, הכוח הסיק כי מדובר באירוע עם בני ערובה המצריך התערבות מהירה ולכן פתחו בירי מבוקר לעבר דלת הממ"ד. כתוצאה מכך, נפגע ונהרג תום גודו, אב המשפחה. אלמנתו ושלוש בנותיה ברחו מהחלון משום שחשבו כי מדובר במחבלים, ובמהלך בריחתם חברו לכוח צה"ל.

שנה וחצי אחרי 7.10: משפחתו של תום גודו גילתה כי נהרג מאש צה"ל

לאחר מכן, הכוח איתר את המחבלים במבנה הסמוך לבית משפחת גודו ותקף אותם. במהלך ההתקפה על הבית, נפגעו שלושה מהמפקדים של גדוד שקד, וכוח מיחידת אגוז יחד עם שני טנקים החל בביצוע "סיר לחץ" על הבית. תושב הקיבוץ המתגורר בבית פגש חיילים דרך החלון, ואלה הנחו אותו להתארגן לחילוץ. שאר התושבים המתגוררים באותו מבנה חולצו בשעות הבוקר על-ידי כוח צה"ל, למעט אותו תושב אשר שהה בממ"ד ולא שמע את קריאות צה"ל לפינוי. במהלך התארגנותו בבית, הבין התושב כי עומדים לירות על ביתו והסתתר בממ"ד. בזמן זה, אחד מהטנקים ירה שני פגזים לעבר הבית. מיד לאחר הירי, חזר התושב לחלון שם פגש לוחמים אחרים, אשר סייעו לו לצאת מהבית ולהתפנות מהקיבוץ. בעקבות ירי הפגזים, הבית החל לבעור, המחבלים ששהו בו ניסו לברוח ונורו על ידי הכוח. בהמשך היום, כוחות גדוד 9 אשר קיבלו אחריות על הקיבוץ המשיכו לסרוק את הקיבוץ ולפנות תושבים.

ביום שני, 9 באוקטובר, בשעה 12:00, הגיעו ארבעה רפתנים לרפת הקיבוץ. ראובן הייניק, מנהל הרפת, נורה ונרצח בידי שלושה מחבלים שהתבצרו ברפת, בעת שהיה בדרכו למשרד במכון החליבה. בעקבות שמיעת הירי, ברחו שלושת האזרחים האחרים מהרפת. הרבש"ץ וכוחות צה"ל שפעלו בקיבוץ הגיעו למרחב, וסגרו על המבנה תוך חילופי אש, במהלכם נפגעו שני לוחמים. במהלך חילופי האש, הכוח הכווין טנק ומסוק קרב שחיסלו את המחבלים. לאחר האירוע הוחלט לקיים סריקה נוספת במרחב הקיבוץ לשלילת הימצאות מחבלים. במהלך הסריקות, בשעה 16:00 לערך, נתקל כוח מיחידת אגוז בצמד מחבלים במרכז הקיבוץ. במהלך חילופי האש נפצעו כמה לוחמים ונפל הלוחם רס"ל אביאל מלקמו, והמחבלים חוסלו.

ביום שלישי, 10 באוקטובר, גדוד מילואים מחטיבה 5 קיבל אחריות על הקיבוץ. ביום חמישי, 12 באוקטובר, בשעה 15:30 לערך, זיהו הלוחמים מחבל שרץ מכיוון גדר היישוב לבית בשכונה. הלוחמים סגרו על הבית בו שהה המחבל, והוא פתח באש לעבר הכוח, וכתוצאה מכך נפגעו מספר לוחמים. הכוח השיב באש וחיסלו את המחבל. היה זה המחבל האחרון שנותר בקיבוץ כיסופים.

עיקרי המסקנות והלקחים

1. צה"ל נכשל במשימתו להגן על תושבי קיבוץ כיסופים.

2. הכוחות האזרחיים והצבאיים שפעלו במרחב כיסופים נלחמו בעוז ובנחישות תוך הפגנת דוגמה אישית ופיקוד מלפנים. פעילותם הצליחה לייצר תחושת נרדפות אצל האויב, גרמה לנסיגה מוקדמת, לריתוק של חלקו ואף שיבשה את תוכניתו המבצעית, בניסיון להביא להישג משמעותי יותר בקיבוץ. כמו כן, כיתת הכוננות השפיעה והקשתה על פעולת האויב, אך התקשתה לפעול ככיתה סדורה עקב ריבוי המחבלים.

3. תרחיש הייחוס אליו נערכו הכוחות היה שגוי מיסודו, מה שהוביל להכנות לא תואמות לאיום בהרבה מההיבטים הצבאיים.

4. הכוחות לא הוכשרו להילחם ביישוב ישראלי רווי מחבלים ובהתאם לא פעלו על-פי טכניקה סדורה ואחידה, ולא היו מתורגלים לכך באימונים מקדימים. כתוצאה מכך, השבת השליטה על הקיבוץ התארכה משום שסריקת שטח הקיבוץ לא בוצעה באופן מקצועי ושיטתי. בנוסף, בחלק מהמקרים הכוחות פעלו באופן שגוי שהוביל לירי דו-צדדי ולהפעלת כוח לא מדויקת.

5. חיל האוויר - במהלך הקרב כוחות חיל האוויר סייעו לפגוע בכוחות האויב במרחב הלחימה, אך לא היוו גורם משמעותי בבלימת המתקפה.

6. פיקוד ושליטה – הפיקוד והשליטה הגדודי בשעות הבוקר הצליח לתפקד באופן טוב, למרות המצב הקשה בגזרה. במהלך הקרב על המחנה, הפיקוד והשליטה היה מסודר ואילו בפעולת הכוחות בקיבוץ הפיקוד והשליטה היו לא אפקטיביים דיים. חלוקת המשימות בקיבוץ לא בוצעה באופן מסודר, ובמקביל הוכנסו כוחות ללא נוהל פקודה מסודרת. מצב זה הביא לכך שלמרות נוכחותם של כוחות רבים בשטח, חלקם לא נוצל באופן מיטבי ואפקטיבי. למרות זאת, הפיקוד הבכיר ששהה בשטח הצליח לחפות מעט על הפער.

7. כיתת הכוננות לא הוכשרה למשימתה באופן מספק על-ידי צה"ל. הרכב כיתת הכוננות היה קטן, לא מאומן מספיק וללא תרחיש ייחוס. עם זאת, חברי כיתת הכוננות הצליחו בפעולתם להשפיע רבות על התפתחות הקרב ומנעו את תנועת האויב מצפון לדרום.

8. המחנה והקיבוץ לא היו ערוכים כראוי להתמודדות עם התקפת מחבלים. מחנה כיסופים לא תוכנן להגנה למול אירוע מורכב. צוות התחקור מציין כי מחנות אלו חייבים להיות מאורגנים כמוצבים, על כלל מרכיבי הביטחון. הקיבוץ אשר נמצא בקו היישובים הראשוני בסמיכות לגבול, לא כלל את כלל מרכיבי הביטחון הנדרשים להגנה וכל כן לא היה ערוך מספיק.

9. שגיאות טקטיות - במהלך הקרב נהרג תום גודו מירי כוחות צה"ל. מדובר באירוע טרגי שנבע משילוב של גורמים תורמים, בהם ערפל קרב, דריכות גבוהה בעקבות היתקלויות קודמות, וכן כשירות נמוכה ללחימה במרחב רווי אזרחים ומחבלים, כפי שצוין קודם. צוות התחקור הדגיש את הצורך בהכשרה בסיסית בכלל הכוחות ללחימה במרחבים מסוג זה.

10. צוות התחקור ציין לחיוב את החלטות המפקדים לשלוח את כוחותיהם הזמינים להילחם בקיבוץ ולהגן על תושביו, על פני הלחימה במחנה. הימצאותו של כוח צבאי צמוד ליישוב הביאה ליתרון משמעותי מאוד בהגנה עליו כמענה משלים לכיתת הכוננות.

תגובת קיבוץ כיסופים

"עם הצגת תחקיר צה”ל בפני תושבי קיבוץ כיסופים, נשפך אור נוסף על ממדי האסון שהתרחש בגזרת הקיבוץ בשבעה באוקטובר ובימי הלחימה שבאו אחריו: כ־350 מחבלים חדרו לשטח הקיבוץ והסביבה בסיוע מעטפת ירי של כ-150 פריטי תמ"ס שנורו לקיבוץ רק בחצי השעה הראשונה, 17 חברים ותושבי הקיבוץ נרצחו, חבר כיתת הכוננות נפל בקרב, חבר קיבוץ נחטף ונרצח, ובתחקיר נודע לראשונה שתושב הקיבוץ תום גודו, נהרג מאש צה"ל. ועוד 27 לוחמים נפלו בקרב ההגנה על הקיבוץ ומחנה כיסופים.

קיבוץ כיסופים כואב את הכאב הבלתי נתפס של משפחות האזרחים והחיילים כאחד – ומחבק את המשפחות באבלן הקשה. מתוך התחקיר אנו למדים כי ממשלת ישראל וצה"ל לא נערכו לאיום האמיתי תוך התעלמות מהסימנים המעידים ובמהלכו, לצד גבורת הלוחמים נעשו טעויות מבצעיות חריפות שהובילו להרג ופגיעה של אזרחים וחיילים. אזרחים ישראלים וחיילי צה"ל נותרו חשופים מול מתקפה חסרת תקדים. החוסן הקהילתי, האומץ של המגינים והנכונות להילחם – הם שהצילו את הקיבוץ מהשמדה מוחלטת. לא המדינה.

כפי שהצבא עמד מולנו ולקח אחריות מלאה על הכישלון והמחדלים שהובילו לאסון הנורא, כך אנו מצפים שהממשלה והעומד בראשה יקחו אחריות. חובת המדינה להגן על אזרחיה – חובה בה כשלה מדינת ישראל מהשבעה באוקטובר ועד היום ובכלל זה החזרת כל החטופים באופן מיידי. לאור הממצאים אנו מצפים להמשך העמקת החקירה וסיום כל מרכיבי הביטחון לפני החזרה הביתה".

יו"ר הקיבוץ, ליאור כרמלי: "הצגת התחקיר לחברי קהילת כיסופים היא שלב נוסף בהתמודדות הקהילה עם אסון השבעה באוקטובר. תוצאות התחקיר אינן יכולות לתקן את מה שחברי הקיבוץ עברו בשבעה באוקטובר, אך יחד עם זאת קהילת כיסופים נמצאת עם הפנים חזרה הביתה".