פצועים סורים: "ישראל היא היחידה שעזרה לנו"
מזה 6 שנים שמתנהלת מלחמת אזרחים עקובה מדם בסוריה - ולאורך השנים הללו מקבלת ישראל פצועים מסוריה ומטפלת בהם
מערך הסיוע מחמם הלב של ישראל לפצועים הסורים: מלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה מתדפקת על גבול ישראל מזה שש שנים. לאורך השנים הללו הגיעו, ועדיין מגיעים, פצועים סורים רבים לאזור הגבול על מנת להתפנות לקבלת טיפול בישראל - רבים מהם במצב קשה ורבים מהם פעוטות, ילדים ונשים שנפגעו מההפצצות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת
בצה"ל קיימת מנהלת מיוחדת, מנהלת "שכנות טובה" שמה, שמעניקה סיוע לפצועים הסורים המועברים דרך קבע לטיפול בישראל. המנהלת, שפועלת מזה שנה, הוקמה מתוך ההבנה שיצירת קשר עם הצד השני וסיוע לו, מאפשרת לייצר הבנות עם האוכלוסייה האזרחית בתקווה לרסן את הטרור בגזרה ולמנוע תקריות פח"ע מכיוונם. בצה"ל זיהו את ההזדמנות ולכן הוקם מנגנון סיוע לבני המקום, תושבים מקומיים של רמת הגולן.
הפצועים אמנם מעוניינים להגיע לישראל כדי ליהנות מהטיפול האיכותי, אך מנגד גם חוששים מחציית הגבול לשטחה של מדינת אויב. עם זאת, ברגע שהם זוכים לטיפול בידי אנשי היחידה - התמונה משתנה.
"ישראל היא המדינה היחידה שעשתה דבר כזה עם הסורים", מספר אחד הפצועים שהובאו לישראל מסוריה. "ישראל היא חברה של העם הסורי, מדינה הומאנית". פצועה אחרת העידה: "מלמדים אותנו שישראל היא המדינה שהכי שונאת אותנו. באנו וראינו בעינינו מה נותנים לנו כאן. ישראל היא הכל בשבילנו בעקבות מה שהיא מעניקה לנו".
"העם בישראל זכה באהבתנו", סיפרה מפונה סורית אחרת לישראל. "במצב הקשה הזה רק ישראל עמדה לצדנו, סייעו לנו בכל מה שהיינו צריכים. אנחנו מכבדים מאוד את העם בישראל". אחת הילדות הסוריות סיפרה: "הישראלים מטפלים בי ואני רוצה לומר להם תודה. המצב בסוריה רע מאוד. אני אוהבת את ישראל מאוד ומאחלת לעצמי שאהיה שם".
דאגה שוטפת למצבם של הפצועים הסורים
בעברו השני של הגבול ישנה רצועה ובה 80 כפרים הסמוכים לגדר. ביישובים אלה מתגוררים 200 אלף תושבים, רובם חקלאים, שנמצאים בתווך בין המורדים לצבא סוריה וסובלים ממצב הומניטרי קשה במיוחד שכולל בין היתר פגיעות רבות בנפש.
הסיוע לאותם יישובים מתבצע תוך שמירה על עיקרון אי-התערבות בלחימה בסוריה. במסגרת הסיוע הוקמה מנהלת שלמה בפיקוד הצפון ובו מנוהל הקשר עם ראשי הכפרים, רופאים ומנהגים אזרחיים בצד הסורי של הגבול.
בצה"ל דואגים לכל צרכיהם של הפצועים הסורים: במקביל להענקת הטיפול הרפואי הראשוני, מסופק להם מזון, חיתולים ומזון לתינוקות, ביגוד, תרופות וגם משחקים לילדים. בנוסף, מועברים ציוד רפואי, מזון, גנרטורים וסולר לשטח סוריה. עד כה, הועברו ליישובים סמוכי הגבול 250 טונות של מזון, חצי מיליון ליטרי דלק, 12 טונות של מטרנה, 55 טונות בגדים ו-12 טונות נעליים. כמו כן, במסגרת הסיוע שוקמה מרפאה שנהרסה בקרבות ובקוניטרה נתרם ציוד שאפשר הקמה של בית יולדות.
לאחר האבחנה הצה"לית, מועברים הפצועים לטיפול באחד מבתי החולים בצפון - בית החולים זיו בצפת, בית החולים פוריה והמרכז הרפואי לגליל בנהריה, שם מטפלים בהם צוותים רפואיים במסירות, תוך שמירה על פרטיותם ומתן יחס אנושי, חמים וקרוב.
בשלוש השנים האחרונות הגיעו 4,000 פצועים, רבע מהם ילדים
"הם מקבלים גם טיפול רפואי וגם טיפול מקצועי", אומר ד"ר מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה. "כל מערך הבריאות בסוריה קרס כמעט לחלוטין. באמצעות הצבא הפצועים מועברים לכאן ומקבלים טיפול - ולא רק פצועים מהמלחמה. מתנת חיינו היא לטפל באדם שחושב או חשב שאנחנו האויבים שלו. אנחנו אלה שמצילים את חייו ועוזרים לו. הצבא מביא אותו מהגבול - ופה הוא מקבל את הטיפול הטוב ביותר".
הפצועים שמועברים לישראל לצורך קבלת הטיפול הרפואי מגיעים גם לטיפולי המשך וניתוחים. מאז הקמת המנהלה הועברו יותר מ-1,000 פצועים ובשלוש השנים האחרונות כ-4,000 פצועים הגיעו לישראל, כרבע מהם ילדים.
"אנחנו מביאים לארץ בין 20 ל-25 ילדים מדי שבוע, הם עוברים כאן בדיקות רפואיות על ידי רופאים מומחים", מספר רס"ן ד"ר סרגיי קוטיקוב, ראש מדור רפואה במנהלת שכנות טובה. "הצלחנו לטפל בלמעלה מ-500 ילדים וכמות הטיפולים הולכת וגדלה. הקמנו עוד שני מרכזי רפואה נוספים שלא היו קיימים עד כה. להעניק לאנשים עזרה זו הזכות הכי גדולה".
"משימתנו המרכזית היא הגנת היישובים, אך בד בבד אנחנו גם מבצעים משימות סיוע הומניטרי לאזרחים תמימים שנקלעו ללחימה בעל כורחם", מספר סגן אלוף שאול ישראלי, מפקד גדוד 77 שמוצב בגזרת גבול הגולן ונחשף למראות הפצועים המשוועים לסיוע.
"החיילים שלנו נתקלים בילדים פצועים, אימהות שמגיעות עם תינוקות על הידיים", הוא מספר. "זו זכות גדולה לספק להם את הטיפול הזה ולעתים גם ליטול סיכונים כדי לבצע את הפעולה הערכית הזו. מתוך החשש של הפצועים צומחת תקווה ברגע שהם מקבלים טיפול ומחייכים אליהם, וזה שווה את הכל".
"אנחנו מודים לישראל", סיכמה אחת הפצועות, "אינשאללה, כשיהיה שלום בין ישראל לסוריה, אני בעצמי חוזרת לכאן כדי לנשק את אדמת ישראל".