המבקר: גדודי החילוץ בפיקוד העורף - אינם ערוכים למלחמה כוללת

גדודי החילוץ וההצלה בפיקוד העורף אינם ערוכים להתמודד עם תרחיש של מלחמה כוללת - כך עולה מדוח ביקורת מיוחד שפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא. כמו כן, הדוח מתייחס גם למערך המסוקים בחיל האוויר ומצביע על ליקויים באחזקתם וביכולתם להתמודד עם האיומים והצרכים המבצעיים. המבקר קורא להתערבות מיידית של שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקדי היחידות כדי להתמודד עם הליקויים.

כפל משימות, חוסר באמצעים ופער מקצועי: מצב גדודי החילוץ וההצלה

מדוח המבקר עולים כמה ליקויים חמורים ביחס למוכנות פיקוד העורף לחירום. שפירא מציין כי התרחיש שאישר הקבינט המדיני-ביטחוני בשנת 2016 לא כלל את מלוא המשמעויות הנדרשות לפיקוד העורף על מנת להיערך לתרחיש המלחמתי הצפוי והשפעותיו על העורף. כמו כן, עולה כי משנת 1992, שנת הקמת פיקוד העורף, לא נותח היקף כוח האדם הנדרש בגדודי החילוץ וההצלה בהתאם לתרחיש האיום. מכאן, לא ניתן לדעת אם מצבת כוח האדם תואמת לנדרש או שמא גדולה או קטנה ממנה.

ליקוי נוסף מתייחס לחוסר ההתאמה בתוכניות המבצעיות של פיקוד העורף. מדוח המבקר עולה כי בתוכניות המבצעיות של הגדודים הסדירים הם יצטרכו לבצע בו זמנית הן משימות חילוץ והצלה והן משימות פינוי אוכלוסייה. המבקר מתריע מפני מצב שבו כפל המשימות ייפגע במימוש שתי התוכניות. כמו כן, המבקר שם דגש על כך שתפיסת ההפעלה בפיקוד העורף כוללת יכולת לפעול בתצורה מחלקתית כדי לאפשר יכולת פיצול של הכוחות לכמה אתרי עבודה. עם זאת, הכוחות לא מתאמנים בצורה כזאת בעקבות מחסור באמצעי ניוד, ולכן נפגעת היכולת המבצעית לעבודה בכמה מוקדים במקביל.

פערים נוספים התגלו ע"י המבקר בכל הקשור ליכולות של הכוחות להתמודד עם אתגרי הבנייה המודרנית. לדבריו, אין יכולת מספקת לחילוץ יעיל ומהיר של לכודים בקומות גבוהות, בכמה אתרים בו זמנית. כל זאת בהתייחס לאפשרות שהיחידה הארצית לחילוץ ולהצלה והגדודים הסדירים יבצעו במקביל גם פעולות חילוץ והצלה באתרי הרס מורכבים. המבקר טוען כי מצב זה מחמיר עקב אי-כשירותם של גדודי המילואים לפעול במתארים כאלה, שכן הם לא תרגלו חילוץ מגובה.

כמו כן, המבקר מצביע גם על ליקויים במוכנות המבצעית של כוחות המילואים ובכשירותם ומציין כי רמתם נמוכה עד בינונית. המבקר מסביר זאת בכך שאתרי ההרס שבהם מתאמנות היחידות אינם משתנים ומכאן שהאימון אינו מהווה אתגר מקצועי. נוסף על כך, קיים מחסור באמצעים הנדרשים לחילוץ ולהצלה, דבר שיקשה לפעול באתרי ההרס. מחסור נוסף באמבולנסים ובצוותים רפואיים עלול למנוע פינוי מהיר ויעיל של נפגעים מאתרי הרס.

שפירא שוחח עם מפקדים שונים בפיקוד העורף בניסיון להבין את המצב. לדבריהם, העובדה שגדודי החילוץ וההצלה התאמנו בשנים האחרונות במתכונת של שלושה ימי אימונים ובתדירות של אחת לשלוש שנים או לשנתיים הביאה לכך שכשירותם נפגעה. המבקר מעלה חשש כי לגדודים לא תהיה את היכולת המקצועית הנדרשת להצלחה במשימה. בעקבות זאת ממליץ שפירא לסגן הרמטכ"ל לבחון את הסיבות להגעה למצב זה ובנוסף לבחון את היכולת להקצות משאבים לשיפור רמת הכשירות של כוחות אלה.

פערים מבצעיים ואחזקה ירודה: ליקויים במערך המסוקים בצה"ל

המבקר מצא פערים, שחלקם משמעותיים, בין כוח האדם הקיים הן במערך מסוקי הסער והן במערך מסוקי הקרב, לבין יכולות ההתמודדות עם האיומים והצרכים המבצעיים. כמו כן, נמצאו ליקויים בניתוח שמבצע חיל האוויר בנוגע לאיומים שקיימים על המסוקים בשדה הקרב. הביקורת של שפירא מתייחסת לגוף המודיעין בחיל האוויר, שלדבריו לא ניתח את המצב בצורה נכונה, זאת לאחר שלא קיים עבודה משותפת עם גורמי המחקר בחיל היבשה.

בדוח מצביע המבקר על כך שמערך היסעור ומערך הפתן (אפאצ'י) עומדים בפני פערים מבצעיים מהותיים. זאת כיוון שמדובר בשני מערכים ותיקים, הדורשים פעולות אחזקה בתדירות גבוהה יותר ומתמודדים עם קשיים בזמינות חלקי חילוף. המבקר מציין כי שני מערכים אלו מבצעים משימות ייחודיות וחיוניות, לכן נדרש לבחון חלופות ולקבל החלטה בהקדם האפשרי בנוגע לעתידם. לדבריו, מספר מסוקי היסעור הקיים אינו נותן מענה מלא לצורך המבצעי, כפי שנקבע במסמך אסטרטגיית צה"ל.

בדוח ישנה התייחסות לתאונת מסוק הפתן שאירעה באוגוסט 2017 ובה נהרג הטייס רס"ן (מיל') דוד זוהר. המבקר טוען כי תאונה זו מעלה חשש לבעיות במערך האחזקה של מסוקים אלה. לדבריו, ראוי שהדבר יוביל לבחינה מקיפה ועמוקה בכל מערך האחזקה בנוגע לכל כלי הטיס בחיל האוויר. המבקר מסכם את הנושא בכך שקיים חשש שמא התנהלות לא תקינה בתאונת המסוק רלוונטית גם למערכים נוספים בחיל.

המבקר התייחס גם לשיתוף הפעולה הדרוש בין מערך המסוקים לכוחות היבשה, ומדגיש כי יש צורך בהכשרת כוחות היבשה להפעלת הכוחות האוויריים. בדוח נכתב כי נמצאו פערים בהכשרה זו, כאלה שעלולים להביא לפגיעה ממשית במשימות המבצעיות המשותפות. זאת, בין היתר, בשל ביטול השתלמויות ונוכחות מצומצמת בהשתלמויות שהתקיימו. פער זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שהדבר עלול לפגוע ביכולת המקצועית של כוחות היבשה להפעיל את המסוקים לכשיידרשו לכך בעת לחימה.

כמו כן, בביקורת עלה כי מספר האימונים המשותפים לאוויר וליבשה הצטמצם משמעותית נוכח כמות מסוקים מצומצת, וכי באימונים שהתקיימו התכנים לא היו מספקים. שפירא ציין בסוף הדוח כי חלק מהמידע בעל רגישות ביטחונית גבוהה, ולכן החליטה ועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה שלא לפרסם חלקים נרחבים ממנו לציבור. זאת בשם שמירה על ביטחון המדינה.

דובר צה"ל מסר בתגובה לדוח כי "צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. טיוטת הדו"ח התקבלה בצה"ל לפני מספר חודשים ומרבית הפערים שהעלו בה טופלו באופן מיידי. אשר לממצאים בנושא מוכנות כוחות החילוץ של פיקוד העורף לחירום, נדגיש כי האתגרים העומדים בפני צה"ל ופיקוד העורף בשעת חירום הם רבים ומגוונים. פיקוד העורף נערך לחירום באופן מיטבי וזאת בהתאם למשאבים ולסדר העדיפויות כפי שנקבעים ע"י צה"ל ובשיתוף משרד הביטחון".

"נוסיף כי מרבית הממצאים הועלו וטופלו על ידי פיקוד העורף עוד בטרם החלה הביקורת את עבודתה. בשל כך חלק מהנושאים היו במועד הביקורת בתהליכי עדכון או בנייה. בין היתר הוגדל מספר ימי האימונים של חיילי המילואים, צומצמו פערי סדר כוחות והותאמו תכניות הפיקוד לחירום", נמסר מצה"ל. "אשר לתרחיש הייחוס - סוגיית התרחיש נדונה בין הפיקוד לגורמים העוסקים בנושא מזה זמן רב. התרחיש נמצא בתהליך עדכון בו באות לידי ביטוי הערות פיקוד העורף כפי ששוקפו בממצאי הביקורת".

"אשר למשימה הכפולה לגדודי החילוץ הסדירים-ממצאי הביקורת נכונים אך אינם מצביעים על בעיה מהותית. מרבית יחידות צה"ל מחזיקות מספר תכניות, והחלטה מה מהן תבוצע בפועל תלוית זמן והקשר, זהו לב התהליך במעבר בין התוכניות לפקודה. נציין, מכל מקום כי, הוחלט לאגוד ארבעה גדודי חי"ר קל תחת מפקדת חטיבה משימתית ולהכשירם למשימות פינוי אוכלוסיה בשעת הצורך. זאת בנוסף להבנות ותיאום נוסף מול הגורמים הרלוונטיים. בניגוד לממצאי הביקורת, אין פער בסדר כוחות בפיקוד העורף. הנושא נבחן מספר פעמים לרבות בחודשים האחרונים. בנוסף, ההערות באשר לעדכון תורת החילוץ- טופלו. בימים אלו, מצוי פיקוד העורף בתהליכי ההתאמה ועדכון של ככל התוכניות האופרטיביות. הפיקוד פועל, בין היתר, להרחבת מתכונת האימונים של יחידות המילואים, זאת בכפוף להקצאת המשאבים מתאימים. במסגרת תוכנית העבודה בצה"ל מתועדפים המשאבים בין כלל צרכי הצבא. מטבע הדברים, קיימים פערי משאבים ידועים ועל כן נדרשת עבודת תעדוף של משימות פיקוד העורף ופריסתן באופן מיטבי תוך התאמה לתוכנית העבודה ולאיום הנשקף. לפיקוד העורף תוכניות להתעצמות נרחבת שתמומש על פי ובהתאם להקצאת משאבים. להרחבת התמונה נסביר כי האמצעים המוקצים לפיקוד העורף ולשאר הגופים בצה״ל, מסווגים לשלושה מצבים: שגרה, חירום ומלחמה. כך, במצב מלחמה, צה״ל מסתמך על אמצעים מהמשק האזרחי, נוסף על האמצעים הקיימים בשורות הצבא. לאחרונה הוסדר מול מד״א כי אחריות הפינוי מאתרי הרס בעת מלחמה תבוצע על ידי מד״א ולא תסתמך על ריתוק אמבולנסים אזרחיים. יש לציין כי צה״ל קולט בימים אלו 160 אמבולנסים חדשים באופן הדרגתי עד סוף שנת 2020. כמו כן, צה״ל רכש אמבולנסים נוספים ממד״א אשר יחולקו לאחר השבחתם. אשר להספקת ציוד מכני הנדסי לפיקוד העורף, בנושא זה מתבצעת עבודת מטה בשיתוף מספר גופים בצה"ל. כמו כן, נמצאה התאמה מלאה בין תוכנית הניוד של פיקוד העורף לבין זו של המטה הכללי. המענה בכלי הרכב הקלים עומד על כ-70% במצב חירום ועל 100% בזמן מלחמה. פיקוד העורף ימשיך בעשייה מתמדת על מנת לעמוד במשימתו – הגנה על עורף מדינת ישראל – בכל עת שיידרש לכך", לשון התגובה.

בנוגע לדוח המבקר על מערך המסוקים, נמסר מצה"ל כי "מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. טיוטת הדו"ח התקבלה בצה"ל לפני מספר חודשים ומרבית הפערים שהעלו בה טופלו באופן מיידי. מרבית הנושאים המועלים בדו"ח טופלו ותוקנו במהלך ביצוע הביקורת וטרם פרסום הדו"ח. הערות הדו"ח בחלקן יושמו בתוכניות העבודה של חיל האוויר לשנת 2018 וחלקן מיושמות בשנת 2019 ובתוכנית רב שנתית המגובשת בימים אלו לשנים הבאות.

"חשוב לציין כי גם הנושאים המבוקרים העולים בדו"ח מצויים ברמת מוכנות גבוהה מאוד – לחירום ושגרה", הוסיף דובר צה"ל. "אשר לטענות העולות בדו"ח, בחיל האוויר הוקמו לפני כשנתיים צוותים משימתיים חייליים להתמודדות עם איומים ולשימור חופש הפעולה ושיפור ההישרדות של מערך מסוקי הקרב. הצוותים מוכוונים לטיפול רוחבי למגוון תרחישים. בנוסף, בשנים האחרונות ענף חקר ביצועים של חיל האוויר הגביר את פעילותו בנושא מערך המסוקים הן בהתייחסות להפעלת הכוח והן בבניין הכוח".

"עוד נוסיף, כי כחלק משינוי ארגוני שעבר להק מודיעין של חיל האוויר בקיץ 2017 הוקמו שני מדורים לבצוע משימות מודיעין בעבור מערך המסוקים. מרבית הביקורת עליה מסתמך המבקר בוצעה טרם הקמת מדורים אלו. כל זאת לצד תהליכי התייעלות רבים בכל הנוגע לבניין הכוח, הפעלתו ואחזקת מערך המסוקים. בנושא היבטים בטיחותיים ואחזקתיים במערך מסוקי הקרב, צה"ל הזמין את המבקר לבצע ביקורת למערך זה שהינו אחד מטובי המערכים האחזקתיים בעולם. המבקר הסתמך רק על דו"ח תאונת מסוק ה"פתן" לפני כשנתיים ולא עסק ביכולת המערך כיום ואנו מצרים על כך. חקירת התאונה בוצעה ביסודיות גדולה שהיותה דוגמא בצה"ל ובעולם לחקירה בטיחותית נוקבת, עם זאת הדו"ח לא משקף זאת. באשר לטענה על שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לזרוע היבשה, בשנתיים האחרונות בוצע תהליך מעמיק בחיל האוויר במסגרתה חלה קפיצת מדרגה משמעותית בשיתופי הפעולה של כוחות היבשה עם כוחות האוויר. מפקד חיל האוויר קבע כי ההכרעה בשדה הקרב מבוססת כוח יבשה, כוח אוויר ומודיעין איכותי ופועל בכל האמצעים על מנת לממש תפיסה זו. כמו כן, במהלך השנה האחרונה התקיימה השתלמות רב זרועית בהשתתפות כלל פורום המפקדים של זרוע היבשה וזרוע האוויר למיקסום שיתוף פעולה זה וטיוב מנגנוני הלמידה המשותפים. בשנה האחרונה זוהתה עליה בהיקף שיתוף הפעולה בעקבות הבנה הדדית של הצורך והחיבור של הטייסות ליחידות היבשה לטובת שיפור המוכנות לתמרון של כוח יבשתי משולב אוויר. חיל האוויר דוגל בקיום תחקירים איכותיים ומקיפים של כל תאונה בחיל, קלה כקשה, באופן מעמיק ובלתי מתפשר לאיתור כלל הליקויים העולים. לכל תאונה נבנית תוכנית ליישום הלקחים, חלקם באופן מיידי וחלקם במסגרת תוכניות ארוכות טווח. צה״ל נמצא בשלבי עבודת המטה לרכש המסוקים אשר נמצאת בתהליך אישור. כפי שצויין, צה"ל ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להתייעל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית, עמוקה ומקצועית", לשון התגובה.