כישלון המודיעין לפני הטבח: "חומת יריחו לא תורגמה להתרעה למתקפה"

"בהינתן והייתה מתגבשת תמונת מודיעין מלאה, ייתכן שניתן היה לעלות על יוזמה נקודתית התקפית של חמאס, אך לא למלחמה". תחקיר הכשל המודיעיני, השיחות הדרמטיות של הרמטכ"ל - והאזהרות בלילה שלפני: "צבר סימנים חריגים - אך כנראה מדובר בתרגיל"

זמן צפייה: 07:23

"ב-7 באוקטובר נמצא צה"ל, בכל הרמות, עם תוכניות ופקודות שתאמו להערכת המצב באותה העת, אך נמצאו לא מספקות לתרחיש שהתממש בפועל. אירועים קשים מעין אלו לא תורגלו - גם בתרגילים המורכבים ביותר שהתקיימו. גבורת האזרחים, אנשי כיתות הכוננות, כוחות הביטחון וכוחות צה"ל מנעה אסון כבד עוד יותר". 

כמעט שנה וחצי לאחר 7 באוקטובר - צה"ל הציג הערב (חמישי) את תחקירי המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה, שבהם נקבע חד-משמעית כי הצבא כשל בייעודות ובמשימתו. במקביל נוהלו עוד 41 תחקירי קרבות בישובים, במחנות ובצירים, שיוצגו בנפרד. תחקיר המודיעין חושף את הכישלון המהדהד עם פרוץ המלחמה - שחמור יותר מכישלון ההתרעה באותו בוקר שבת: "מדובר בכישלון המודיעיני, איסופי ומחקרי רב-דרגי ובין-ארגוני, בידיעת והבנת האסטרטגיה ויעדי העל של חמאס, יכולותיו ותוכניותיו האופרטיביות לאורך שנים. במובנים רבים, הסתבר כי פערי ההבנה, כפי שנחשפו מאז 7 באוקטובר, אף חורגים מהבנת חמאס ורצועת עזה וקשורים בהבנת ה'ציר' בכלל וראייתו את ישראל. על כן, התחקיר מעלה כי הכישלון המודיעיני הוא תוצאה של בעיות עמוקות, יסודיות ומערכתיות הנמצאות בליבת השיטה המודיעינית, המקצועית והתרבות הארגונית שהתפתחו לאורך שנים. המדיניות מול עזה טמנה בחובה פרדוקס: חמאס הוא אויב משני".

התחקיר מסמן שלושה כשלים מרכזיים:

• פער גדול ומתמשך בין ההבנות שהתגבשו במערכי המודיעין לגבי חמאס לבין המציאות - פער שהלך והתרחב, לאורך מספר שנים, בין האופן שבו אגף המודיעין הבין, העריך ותיאר את אסטרטגיית חמאס, ממשיות יעדי העל שלו, הרעיון המערכתי שלו, תוכניותיו ויכולותיו הצבאיות - לבין המציאות, כפי שזו התבררה בפועל מאז פרוץ המתקפה.
• כישלון ההתרעה מפני מתקפת הפתע של חמאס בימים שקדמו לה - אגף המודיעין כשל בזיהוי ההחלטה הקונקרטית למימוש מתקפת הפתע וכן את ההיערכות בימים שקדמו לה ולא העלה התרעה מודיעינית על אפשרות של פעילות התקפית מצד חמאס ברצועת עזה.
• פער בתפיסת והפעלת האיסוף ביחס לסוגיות ליבה בחמאס - חרף קיומו של מידע רלוונטי, אמ"ן החזיק בפערי מידע משמעותיים, לאורך שנים, על סוגיות בליבת הדרך של חמאס ל-7 באוקטובר, בדגש על נושא האסטרטגיה, ההחלטה והמימוש בפועל.

תחקיר צה"ל על 7 באוקטובר
תחקיר צה"ל על 7 באוקטובר
תחקיר צה"ל על 7 באוקטובר
תחקיר צה"ל על 7 באוקטובר
מחבלי נוח'בה בגדר הגבול ב-7 באוקטובר
מחבלי נוח'בה בגדר הגבול ב-7 באוקטובר
תחקיר צה"ל על 7 באוקטובר
תחקיר צה"ל על 7 באוקטובר
תחקיר צה"ל על 7 באוקטובר
תחקיר צה"ל על 7 באוקטובר
תחקיר צה"ל על 7 באוקטובר
תחקיר צה"ל על 7 באוקטובר

לפי תחקירי הצבא, זוהו בדיעבד מספר הזדמנויות ממשיות שבהן התקבל מידע משמעותי חדש, או התרחשויות  ואירועים במציאות, "שפרשנות ביקורתית שלהם יכולה הייתה לסתור את התפיסה על חמאס, ולכן יכלו להביא גם לערעור הנחות היסוד של קהיליית המודיעין בהבנתה את חמאס. בפועל, אלו פורשו באופן שגוי, במסגרת  הקונספציה הקיימת, ולא הביאו להתערערות שלה". בתחקיר צוין כי "אמ"ן השיג בהזדמנויות שונות החל מ-2018 מידע על חמאס, המלמדים על קיומו של רעיון אופרטיבי להתקפה רחבת היקף לשטחנו ,לצורך הכרעה של אוגדת עזה, לרבות - לאחר הקמת המכשול - בתצורה 'עילית'. המידע שהושג העיד כי הרעיון האופרטיבי היה בחמאס כבר משנת 2016. בפועל, מידע זה פורש, ככלל,  לאורך השנים, כתוכנית לא ממשית ולא כשירה המשקפת שאיפות עתידיות של חמאס.

פלסטינים פורצים את גדר הרצועה
מחבלי חמאס פורצים את גדר הרצועה ב-7 באוקטובר | צילום: עטיה מוחמד, פלאש 90
פלסטינים פורצים את הגדר מרצועת עזה
מחבלים פורצים את גדר הרצועה ב-7 באוקטובר | צילום: רויטרס

"בשנים האחרונות הושג מידע של הזרוע הצבאית של חמאס, באוגוסט 2021, שתיאר תכנון של מהלך התקפי רחב  לעבר יישובי ומוצבי עוטף עזה - שמכונה במערכת הישראלית 'חומת יריחו'. המידע נותח על-ידי מודיעין אוגדת עזה כהתפתחות משמעותית ולאור כך הוצג לקבוצת מפקדים, ביוזמת מודיעין האוגדה. בפועל, המידע הובן  והוצג למפקדים על-ידי מודיעין האוגדה כתוכנית תקדימית שכשירותה לא ידועה ושהוערכה ככזו המהווה 'מצפן  לבניין כוח'. הגופים השונים לא חיברו את המידע הזה עם המידע שהגיע בדבר תוכניות קודמות החל משנת 2018 ובהתאם לא ראו בו המשך ישיר של אותו רעיון אופרטיבי, אלא רעיון תקדימי ולא בשל. אמ"ן וקהיליית המודיעין לא תרגמו את תוכנית 'חומת יריחו' למודל התרעה למתקפת פתע רחבת היקף של חמאס ולתוכנית איסוף ייעודית".

ההרס והחורבן אחרי הטבח בקיבוץ בארי
ההרס והחורבן אחרי הטבח בקיבוץ בארי | צילום: אריק מרמור, פלאש 90
ההרס והחורבן אחרי הטבח בקיבוץ כפר עזה
ההרס והחורבן אחרי הטבח בקיבוץ כפר עזה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
ההרס והחורבן אחרי הטבח בקיבוץ ניר עוז
ההרס והחורבן אחרי הטבח בקיבוץ ניר עוז | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
ההרס והחורבן אחרי הטבח בקיבוץ נחל עוז
ההרס והחורבן אחרי הטבח בקיבוץ נחל עוז | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בדו"ח החמור על כשל המודיעין יש התייחסות ספציפית ליחידה 8200 ולמחדליה: "בחודשים שלפני המלחמה, הושג באמ"ן מידע אודות אימוני פשיטה, שהוביל להתגבשות גישה שונה בקרב מספר משרתים ביחידה .8200 לפי גישה זו, התוכנית להתקפה עילית רחבת היקף לשטחנו לא נתפסה משקפת  'חזון' או 'מצפן לבניין כוח', אלא נתפסה כמסגרת ממשית לתכנון מבצעי, לכל הפחות ואף תוכנית מבצעית המיועדת למימוש עתידי, אמנם ללא מועד לביצוע וללא הבנה של מיידיות האיום, תוך שיקוף מוטרדות כי  התוכנית תתממש בהפתעה. גישה זו שוקפה, באמצעות תכתובות מייל ופגישות, למודיעין האוגדה, לגורמים  במודיעין פיקוד הדרום ולמפקדי מרחב הדרום של יחידה 8200, אך לא הוצפה מעלה במערכת המודיעינית לבכירי יחידה 8200 ולבכירי חטיבת המחקר, אגף המודיעין, פיקוד הדרום וצה"ל".

עיקרי התובנות ביחס לסיבות העומק מאחורי הכישלון: "התרבות המודיעינית – תרבות מודיענית לקויה שיצאה מתוך הנחה של 'ידיעה'  ו'וודאות; תפיסה של 'הרמטיות' ו'עליונות מודיעינית'; היסט מחיפוש אקטיבי אחרי 'הפתעות' ומאמץ שיטתי ומתמשך לאתר פערים בהבנות היסוד ובתפיסות. שיטה מודיעינית שהעצימה הטיות – היעדר ביקורתיות, ספק וויכוח כמרכיבים מרכזיים בעשייה המודיעינית; התגבשותן של תפיסות קשיחות שלא אותגרו די הצורך על ידי הדרגים השונים גם למול מידע והתוויות במציאות שלא תאמו אותן".

עוד דובר בתחקיר על ליקויים בתפיסת האיסוף: "חרף המאמצים הרבים שנעשו לשיפור האיסוף ברצועת עזה, האסטרטגיה  האיסופית מול סוגיות ליבה בזירת רצועת עזה התבררה כצרה ומתבססת, בעיקרה, באופן לא מאוזן על מקורות מודיעין מוגבלים. בנוסף, איכותו והיקפיו של המידע המודיעיני, הביאו במשך שנים לצמצום ניכר  במשקל של סוגי מודיעין אחרים בתהליך ההתרעה למול הזירות השונות". בכל הנוגע לפערים מקצועיים, נאמר כי קיימים "פערים יסודיים במקצועות המודיעניים ובתהליכי השגרה באמ״ן (הערכות מצב, מודלי התרעה, תוכניות איסוף, תוצרים רשמיים); כשירות בעלי תפקידים ומנגנונים; פערים בתורה המקצועית  של אמ״ן (המחקר הצבאי, משימת ההתרעה ותהליכי הפקה); שחיקה בהיכרות העמוקה עם שונוּת האויב ותפיסותיו – שחיקת ההיכרות העמוקה עם השונות של האויב  (לרבות עם תרבותו, דתו, שפתו וההיסטוריה שלו), בעשייה המחקרית והאיסופית; ירידה במקומה של השפה, התרבות, האידיאולוגיה והתפיסה הדתית בתהליך המודיעיני ופער בניהול מידע.

כבאים בבאר שבע
זירת נפילה בבאר שבע, 7 באוקטובר | צילום: דודו גרינספאן, פלאש 90
זירת נפילת רקטה באשקלון, 7 באוקטובר 2023
זירת נפילת רקטה באשקלון, 7 באוקטובר 2023 | צילום: אדי ישראל, פלאש 90
פגיעת רקטה באשדוד
זירת פגיעת רקטה באשדוד, 7 באוקטובר | צילום: ג'מאל עוואד, פלאש 90
תחנת המשטרה ההרוסה בשדרות
תחנת המשטרה ההרוסה בשדרות | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

הלילה שלפני הטבח: ההתנהלות, קבלת ההחלטות והבנת המודיעין

בתחקיר נקבע כי ההתנהלות, קבלת ההחלטות והבנת המודיעין בליל 7 באוקטובר "הן בראש ובראשונה תוצר ההבנות  האסטרטגיות, המודיעיניות והמבצעיות אודות האויב שהתפתחו לאורך שנים ארוכות. גופי המודיעין, בכלל הדרגים, כשלו במתן התרעה. במהלך הלילה עלו סימנים שונים שעל בסיסם הוצג עיסוק חריג של חמאס לצד סימנים אחרים שהעידו על שגרה. לחלק מהסימנים החריגים היו גם הסברים אחרים, או סימנים מחלישים: השמשת סימים ישראלים – אירוע חריג שבבדיקות שנערכו עלה שהתרחש באופן דומה גם בעבר. השמשת הסימים שימשה זרז לתהליך המודיעיני-מבצעי באו תו הלילה ולבדיקות וההמעקות שנערכו. סימן מודיעיני המעיד על היערכות של חמאס. בדיקות משלימות למצב של חמאס העלו סברה שמניחה  את הדעת".

כמו כן, לפי התחקיר, היה "סימן נוסף המעיד על היערכות בזרוע הצבאית של חמאס", לצד "אינדיקציות על פעילות של חמאס במרחב מסוים לצד סימנים מרגיעים כי מדובר בתרגיל. כל אחד מהסימנים בפני עצמו לא העיד על פעילות משמעותית, חלקם אף התרחשו בעבר, אך צבר הסימנים יחד היה חריג.

"במהלך הלילה נעשו בדיקות רבות על ידי כלל גורמי המודיעין, אודות הסימנים שנאספו, במטרה  לאמת או לשלול כוונה לפעילות התקפית של חמאס. בחלק מהבדיקות הסימנים נשללו, ובחלקן נשארו סימני שאלה. בכל מקרה, הסימנים לא פורשו ככאלה העלולים להעיד על אירועים בטווח זמן מיידי". עם זאת, התחקיר מעלה כי יש תחומי מודיעין נוספים שניתן היה לעשות בהם שימוש במהלך הלילה כדי להעשיר את המידע ואת תמונת המודיעין, אך לא נעשה בהם שימוש. בנוסף, עולה כי היה מידע שהגיע למערכות המודיעין ולא לקציני המודיעין ולמפקדים, וכן מידע שהגיע לחמ"לים ולקציני המודיעין - אך לא למפקדים. בהינתן והייתה מתגבשת תמונת מלאה של המודיעין שהגיע למערכות, ייתכן שניתן היה לעלות מדרג התרעה ליוזמה נקודתית התקפית של חמאס, אך לא למלחמה.