אותר בחיפה קברו של החלל שלמה חיימסון, שנפל ב-1948 בקפריסין

אחרי 78 שנים: במסגרת חקירת הענף לאיתור נעדרים בחטיבת הנפגעים של צה"ל, בבית הקברות בחיפה אותר קברו של שלמה חיימסון, שנפל מירי שומרי מחנה מעצר בקפריסין במהלך ניסיון בריחה. ממשפחתו נמסר: "נרגשים עמוקות ומודים לנצח על המסירות, המאמצים והרגישות שהפגינו כל איש מקצוע וחוקר המעורבים במשימה נעלה זו"

צילום תמונה ראשית: דובר צה"ל
זמן צפייה: 00:39

אחרי 78 שנים: מדובר צה"ל נמסר הבוקר (רביעי) כי אותר קברו של חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע - שלמה חיימסון, ממגורשי קפריסין, שנפל בספטמבר 1948 מירי שומרי מחנה מעצר בקפריסין במהלך ניסיון בריחה. במסגרת חקירת הענף לאיתור נעדרים בחטיבת הנפגעים של צה"ל והרבנות הצבאית, בשיתוף משרד הביטחון ועמותת מעפילי קפריסין, קברו אותר בקבר מספר 11, שורה 2, בחלקת המעפילים בבית הקברות בחיפה.

חיימסון נולד בשנת 1930 ברומניה, ובמלחמת העולם השנייה איבד את אביו. הוא עלה ארצה עם אמו איטה וחברתו פרלה באוניית המעפילים "פאן יורק - קיבוץ גלויות". האונייה נתפסה בידי חיילי המנדט הבריטי, ונוסעיה גורשו לקפריסין. במחנה המגורשים התגייס חיימסון ל"שורות המגינים", שפעלו במחנות תחת חסות ארגון "ההגנה", ובמסגרתן הכשיר את עצמו להיות לוחם בצה"ל עם עלייתו ארצה. עם קום המדינה שוחררו אמו וחברתו, ועלו ארצה במסגרת גרעין שיועד להקמת קיבוץ מגן שבנגב המערבי. בספטמבר 1948 נודע לחיימסון כי נולדה בתו, מרים, והוא החליט לברוח מהמחנה ולעלות ארצה.

בלילה שבין 29 ל-30 בספטמבר 1948 פרצו חיימסון ושמונה מחבריו את גדרות המחנה וניסו להימלט, אך התגלו בידי שומרי המחנה שירו לעברם. חיימסון נפל מירי השומרים, וחבריו נתפסו והוחזרו למחנה. למחרת הוא הובא לקבורה בבית הקברות היהודי בעיירה מארגו, ששימש את תושביה היהודים של העיירה ולימים גם את הנפטרים מקרב המעפילים. המצבה שהוצבה על קברו לא נשאה כל כיתוב, בשל חוסר היכרותם של אנשי המחנה עם חיימסון.

Screenshot 2026 08 12 111253
עצירים יהודים בבית מעצר בקפריסין, 1947

בנובמבר 1970, בעקבות בקשת המעפילים להעלות ארצה את הנקברים בקפריסין, התקיים "מבצע מארגו", שבמסגרתו הועלו ארצה 163 נקברים, מהם כ-120 שזהותם לא הייתה ידועה. הם נקברו בחלקה מיוחדת בבית הקברות כפר סמיר בחיפה, רובם כאלמונים. בשנת 2010 יזם אמיר רוגל, ממקימי עמותת מעפילי קפריסין, מיזם לזיהוי הנפטרים ולרישום שמותיהם על גבי המצבות, ואז התברר כי חיימסון מוכר כחלל מערכות ישראל, ונוצר קשר עם האגף להנצחת החייל במשרד הביטחון, במטרה לאתר את קברו.

בשנת 2023 הוקם בענף אית"ן צוות חקירה מיוחד לאיתור מקום קבורתו של חיימסון, והחקירה כללה איתור וניתוח מסמכים מארכיונים ברחבי העולם, גביית עדויות, שחזור ופענוח תמונות מהתקופה וביצוע סקרים ארכיאולוגיים. כלל הממצאים הובילו למסקנה כי חיימסון נקבר במארגו, וכי בשנת 1970 הועלו עצמותיו ארצה ונקברו בקבר מספר 11, שורה 2, בחלקת מעפילי קפריסין בבית הקברות בחיפה.

בני משפחתו של חיימסון, ובהם בתו מרים, נכדיו וניניו, המתגוררים כיום בריו דה ז’ניירו שבברזיל, התבשרו אמש על סיום החקירה ופענוח מקום קבורתו. הבשורה נמסרה בנוכחות נספח צה"ל בברזיל, אלוף-משנה אורי רון, ובראשות קצינת משאבי האנוש הראשית וראש חטיבת הנפגעים, תת-אלוף עדנה איליה, סגן ראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת וראש היחידה להנצחת החייל, הרצל שמואל, וחוקרי הפרשה. בקרוב יגיעו צאצאיו של חיימסון ארצה, וייערך טקס צבאי-ממלכתי להוספת כרית מצבה על שמו בחלקת המעפילים שבבית הקברות בחיפה.

הפגנה נגד הבריטים למען שחרור העצורים בקפריסין, 1946
הפגנה נגד הבריטים למען שחרור העצורים בקפריסין, 1946

תת-אלוף עדנה איליה, קצינת משאבי האנוש הראשית וראש חטיבת הנפגעים, מסרה: "שבעים ושמונה שנים חלפו מאז נפל שלמה חיימסון ז"ל במחנה הגירוש, והחוב המוסרי שלנו לזכרו ולמשפחתו לא פסק ולו לרגע. אמש, כשנספח צה"ל עמד במדים בבית המשפחה בריו דה ז’ניירו ומסר לבתו ולצאצאיו את הבשורה, חבק העבר את ההווה. המפגש המרגש הזה, מעבר לאוקיינוס, הוא עדות חיה לכך שצה"ל לעולם אינו נוטש את לוחמיו, גם בחלוף עשרות שנים. בעוד זמן קצר נחבק את המשפחה כאן, בארץ ישראל, ונעמוד לצדם בטקס הממלכתי. ברגע שבו ייחרט שמו של שלמה ז"ל על גבי המצבה, נשיב לו את זהותו, את כבודו ואת המקום הראוי לו בלב האומה. אני גאה ונרגשת להיות חלק מצבא שפועל מתוך מחויבות עמוקה לזכור, להנציח ולסגור כל מעגל".

ממשפחתו של חיימסון נמסר: "אנו נרגשים עמוקות, מסופקים ומודים לנצח על המסירות הבלתי מעורערת, המאמצים הקפדניים והרגישות שהפגינו כל איש מקצוע וחוקר המעורבים במשימה נעלה זו. החזות במחויבות המוסרית של צבא ההגנה לישראל ומדינת ישראל לכבד את זכרו וכבודו של אבינו וסבנו האהוב ממלאת אותנו גאווה עצומה ונוגעת במעמקי נשמתנו. הידיעה שסיפור גבורתו, אהבתו לארץ ישראל ומסירותו עם ללידת בתו, מרים, מגיעים כעת לשיאם במקום מנוחה אחרון המזוהה עם שמו, מביאה שלווה בל תתואר למשפחתנו כאן בריו דה ז’ניירו".