עד שנתיים: צה"ל מקבל אחריות על חיילים ששמו קץ לחייהם

צה"ל הציג את מסקנות ועדת אלמוז להכרה בחיילים משוחררים ובאנשי מילואים שאינם בשירות פעיל ששמו קץ לחייהם לאחר שירותם בצה"ל במהלך המלחמה, הכוללות הכרה במתאבדים כ"נספים לאחר שירותם הצבאי" - לצד שימור המעמד של "חלל צה"ל" כמעמד ייחודי

זמן צפייה: 05:01

צה"ל הציג היום (שלישי) את מסקנות ועדת אלמוז להכרה בחיילים חיילים משוחררים ובאנשי מילואים שאינם בשירות פעיל ששמו קץ לחייהם לאחר שירותם בצה"ל במהלך המלחמה. הוועדה פעלה לשנות את המצב הנוכחי, לפיו אם האדם מתאבד לאחר שירותו הצבאי אינו מקבל הכרה כלל, והוועדה ממליצה על הכרה כמי שנספו לאחר שירותם הצבאי - אך לצד זאת יישמר המעמד של "חלל צה"ל" כמעמד ייחודי.

ההחלטה הראשונה שקיבלה הוועדה, אלוף במילואים וראש אכ"א לשעבר, אלוף מוטי אלמוז, היא משך הזמן להכרה במתאבד - עד שנתיים מתום השירות, למשרתים במהלך המלחמה בלבד. ראש אכ"א יהיה זה שיחליט האם יהיו סממנים צבאיים בלוויה האזרחית - בהם הספד ממפקד הנפטר, נוכחות צבאית וזר מטעם צה"ל. במהלך השבעה תקבל המשפחה ליווי ממחלקת הנפגעים בצה"ל.

הדו"ח הוצג לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולרמטכ"ל אייל זמיר, אשר הנחו את צה"ל לפעול ליישום ההמלצות. בצה"ל מדברים כעת על 15 מתאבדים, אך נערכים לאפשרות שהמספרים יגדלו. משרד הביטחון יקבע האם ההתאבדות קשורה לשירות הצבאי. במסגרת הבחינה יישקלו משך השירות, אופי התפקיד, חשיפה לאירועים חריגים, סמיכות בין מועד השחרור לבין הפטירה, ונסיבות אישיות ייחודיות אחרות.

אלוף במיל' מוטי אלמוז, לשעבר ראש אכ"א
אלוף במיל' מוטי אלמוז, לשעבר ראש אכ"א | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

במקרים בהם ימצא כי נסיבות המוות עשויות להיות קשורות לשירות הצבאי, יקבלו בני המשפחה ליווי וקשר של נציג מטעם צה"ל לאורך כל תהליך ההכרה במשרד הביטחון, כולל מתן תמיכה והכוונה לצורך פנייה והגשת בקשה להכרה במשרד הביטחון. במקרים שבהם יימצא שנסיבות הפטירה הינן בהתאם לקבוע בחוק משפחות, המשפחה תקבל מעטפת בהתאם לקבוע בחוק ותהיה מלווה על ידי משרד הביטחון לאורך השנים.

הלווייתו של רס"מ (מיל') אלירן מזרחי ששם קץ לחייו, יוני 2024
הלווייתו של רס"מ (מיל') אלירן מזרחי ששם קץ לחייו, יוני 2024 | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מפורום יהלומי קרב נמסר בתגובה: "פורום יהלומי קרב מברך על הצעד החשוב שעליו ממליצה הוועדה, אנו רואים חשיבות גבוהה בהכרה של הצבא בחיילים במילואים ובסדיר ששמו קץ לחייהם בעקבות האירועים הטראומטים שחוו בשירות.כל הכרה היא חשובה, אך על המדינה והצבא להמשיך ולתמוך בהלומי הקרב ככל האפשר".

נדב וירש, יו"ר פורום יהלומי קרב, מסר: "המלצות הוועדה חשובות, ואנו רואים בברכה את קידומן. פורום יהלומי הקרב, ימשיך לתמוך ולסייע להלומי קרב ולמשפחותיהם, בשעה הזו אנו גם רוצים לזכור את החברים שלנו ששמו קץ לחייהם כי לא יכלו לעמוד עוד בנטל הנפשי ומבקשים מהמדינה להמשיך ולסייע להלומי הקרב".

הרמטכ"ל אייל זמיר בהלווייתו של סגן הדר גולדין
הרמטכ"ל אייל זמיר | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בסוף חודש יולי, אחרי התאבדותו של רועי וסרשטיין, לוחם שריון במילואים בן 24 ששירת במשך יותר מ-300 ימים במלחמה, נמסר מצה"ל כי הרמטכ"ל אייל זמיר "הנחה לבחון את האפשרות לפעול לשינוי חקיקה, שיאפשר לצה"ל את הסמכות לאשר במקרים ייחודיים הכרה בחייל מילואים שנפטר שלא בעת שירותו הצבאי כחלל צה"ל. זאת במקרה שיימצא קשר ישיר בין פטירתו לשירותו הצבאי".

ראש אגף כוח האדם, אלוף דדו בר כליפא, בתיאום עם שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל, הורה על הקמת הוועדה, "וזאת לאור ייחודיות התקופה". עוד נמסר מצה"ל: "חברי הוועדה יכללו גורמי רפואה ובריאות הנפש בצה"ל, גורמי משפט, קציני מערך נפגעים, וגורמי משרד הביטחון ואגף משפחות הנצחה ומורשת. הוועדה תבחן היבטים מערכתיים, ערכיים וחברתיים-לאומיים הנוגעים להתמודדות משרתי צה”ל לאחר שחרורם, לרבות סוגיית ההכרה והסיוע למשרתים, כולל המשמעויות החוקיות שבעניין ההכרה בהם". בצה"ל אמרו כי "הוועדה נועדה להבטיח בחינה מעמיקה, אחראית, רגישה ושוויונית של המענים הניתנים למשרתים לאורך כל מעגל השירות ולאחריו".