זומנו לשיחות: זמיר הטיל אחריות אישית על כמה ממפקדי 7.10

שבועיים אחרי פרסום "תחקיר התחקירים", לחדשות 13 נודע היום (ראשון) כי הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר זימן כמה קצינים בכירים שכיהנו ב-7 באוקטובר לשיחות ומסר להם על החלטות פיקודיות לגביהם בעקבות תיפקודם בבוקר הטבח. בצבא אומרים כי המחדל נגרם מכשל רחב, וכי הרמטכ"ל התמקד בתיפקודם של המפקדים הבכירים ב-7 באוקטובר.

עוד אומרים בצה"ל כי הרמטכ"ל כקבע קו ערכי כדי לקבוע נורמות למפקדים, ולחזק את האמון מול הפקודים ומול הציבור הישראלי. כמה מהקצינים שזומנו לשיחות עדיין משרתים בצה"ל, וחלקם כבר סיימו את שירותם. "המפקדים הם אנשים ערכיים שקמו מהשבר והישירו מבט למצב", אומרים בצה"ל, "אך זה לא מבטל את תרומתם למדינה". יש קונצנזוס רחב בצה"ל באשר לצורך במסקנות אישיות, ועצם הטלת האחריות היא כבדה ומשמעותית.

במשך חצי שנה עבד האלוף (מיל') סמי תורג'מן על בחינה מחדש של התחקירים שנערכו בצה"ל על אירועי 7 באוקטובר והתהליכים שהובילו אליהם, והמסקנות שלו היו חמורות. הרמטכ"ל זמיר אמר עם הצגת התחקיר: ""השקיפות היא תנאי הכרחי לאמון הציבור בצה"ל. היא גם תנאי בסיסי ליכולת שלנו להשתפר. ממצאי הצוות אינם סוף דבר; הם חלק מתהליך מתמשך של בחינה, למידה ויישום שצה"ל יפעל לאורו בשנים הקרובות".

בתחקיר נבדקו 25 תחקירים קיימים. חמישה מתוכם קיבלו את הסיווג "תחקיר אדום" - מונח שמתאר תחקיר שהוכרח כי בוצע באופן לא מספק, על-ידי צוותים שאינם מתאימים או חסרי ניסיון, ודורש השלמה או כתיבה מחדש. חמשת התחקירים שהוגדרו כך על-ידי תורג'מן כוללים את תחקיר קבלת ההחלטות בצה"ל, את תפקוד חטיבת המבצעים, את הרובד המערכתי והאסטרטגי מול עזה, את העדר תכנון המלחמה בעזה במטה הכללי ואת תחקיר חיל הים.

לצד המסקנות על תחקירים שדורשים תיקון מיידי, קרא תורג'מן לבצע סדרת תחקירים שטרם בוצעו. בין הנושאים שהוצעו לבחינה מחדש נמצאים התעלמות מתוכנית "חומות יריחו" - תוכנית הפלישה הקרקעית שמקורה במסמכים של חמאס - עבודת המטה הכללי כגוף קולקטיבי, תפקוד אגף המודיעין ואגף המבצעים במטכ"ל, שיתוף הפעולה בין צה"ל, השב"כ והמשטרה, המשמעות של הפתעה רב-זירתית כולל האפשרות להצטרפות גורמים נוספים, כשירות כוחות היבשה ותיאום פעולות הממשלה בשטחים. לפי תורג'מן, אלה הם תחומים מרכזיים שטרם זכו לבחינה מספקת ושיכולים לשפוך אור על כשלי המוכנות.

הדו"ח מכוון גם ביקורת חריפה כלפי הנהגת צה"ל. תורג'מן קובע כי הרמטכ"ל כשל בהערכת חסר חמורה של חמאס, אף שניתן היה להגדיר את חמאס כ"צבא טרור", וכי המטה הכללי לא בנה תוכנית אופרטיבית שתתאים למצב שבו חמאס פועל ככוח צבאי מאורגן. לצד זאת מונה הדוח שתי סיבות מרכזיות לכישלון ב-7 באוקטובר: כישלון תפיסתי, שמתבטא בפער בין המציאות בעזה לבין תפיסת המציאות בצה"ל, וכישלון מודיעיני, שכלל כשל במתן התרעה ובהבנת הכוונות והיכולות של האויב.

הדו"ח מתייחס במפורש ל"נפילת המקל" בכל הקשור לתוכנית "חומת יריחו": לפי המסקנות, אף שהייתה ידיעה מוקדמת על מסמכים ותוכניות - החל מהמסמך שנוסח ביולי 2018 ועד להצגת תוכנית מפורטת במאי 2022 - תהליכי ההיערכות נעצרו בחלקם בעקבות חילופי מפקדים, וההתרעות לא מומשו בפעולות מניע מספקות. תורג'מן מתאר מצב שבו התרעות שנמסרו למערכת לא תורגמו למערך מונע ביעילות.

למרות הביקורת החמורה והדרישה להטלת אחריות, הדו"ח מציין כי תורג'מן לא מצא ראיות לכך שהמחדלים נבעו מזדון או מהפקרה מכוונת. "לא נתקלתי בשקרים, או בעיות אמינות", נכתב. "לא היו שקרים או הסתרות. אנשים בכו בתחקירים". עם זאת, הוא הדגיש את הצורך במסקנות אישיות לקצינים האחראים, וקובע במלים נוקבות כי "לא ייתכן שמחדל 7.10 יעבור ללא מסקנות אישיות לקצינים האחראים למחדל".

עוד מסמן הדו"ח נתון שסימל את חומרת המחדל: על-פי הממצאים , לצה"ל לא היה מקור אנושי אחד בתוך עזה - לא סוכן ולא מודיע - שיכול היה להתריע על ההתקפה. תורג'מן מסכם באזהרה מפורשת: שאננות היא אם כל חטאת, והאחריות כעת מונחת על שולחנו של הרמטכ"ל  זמיר ליישם את לקחי הדו"ח, לפתוח את התחקירים הנדרשים ולהבטיח מניעה של מחדלים דומים בעתיד.