העיוורון והמחדל בשב"כ ב-7.10: "כשלנו בזיהוי מתקפת חמאס"

"ב-7 באוקטובר ב-06:29 פתח חמאס במתקפה רחבה שלא זוהתה ככזו על-ידי שב"כ. בכך כשל הארגון במשימתו. התחייבנו לקיים תחקיר נוקב, יסודי, אחראי, שקול וממלכתי. תחקיר שבמסגרתו נהפוך כל אבן באופן מקצועי ונשמור על ערכי השירות ובהם הממלכתיות, היושרה והרעות כלפי עובדינו ועמיתינו. תחקיר שירות הביטחון הכללי הינו תחקיר מקיף שכלל תחקור פנימי של כלל היחידות המעורבות באופן ישיר ובאופן עקיף ובמקביל הוקמה מנהלת תחקיר עצמאית, שכללה בכירים לשעבר בארגון ומחוצה לו אשר הניחה בפני מטה השירות מצע הכולל ממצאים, מסקנות והמלצות - עצמאי ובלתי תלוי העוסק בכל יחידות השירות".

השורה התחתונה: שב"כ כשל במתן התרעה למלחמה ולפשיטה של חמאס על יישובי העוטף. מתחת לשורה הזאת נמצא רצף של כשלים מתמשכים. אלה העיקריים שבהם: כמו צה"ל, גם שב"כ נחשף פעמיים לתוכנית הפשיטה של חמאס "חומת יריחו" – ב-2018 וב-2022. עוד כמו צה"ל, גם שב"כ כשל בלהבין שזו תוכנית פעולה של ממש. התחקיר קובע שהתוכנית לא טופלה מבחינה מודיעינית על-פי תורת הלחימה של שב"כ, ופשיטה של חמאס לא הוגדרה כאיום ייחוס ריאלי: "היעדרו של איום ייחוס זה פגע בהכוונת האיסוף של שב"כ, בהבנת ההקשר של ידיעות שהצטברו לאורך התקופה שקדמה ל-7.10 ובמיוחד בימים ובשעות שלפני תחילת ההתקפה ופגם ביכולת קבלת ההחלטות בליל 7.10". לפי התחקיר, שב"כ העריך שחמאס לא בשל לצאת למלחמה יזומה מעזה.

• לשב"כ היו פערים מודיעיניים עמוקים בעזה. לא היה לו "כיסוי בסיסי" שאמור לתת תמונת מצב רחבה של מה שקורה ברצועה. היו לו מחסור במקורות אנושיים ולא היה לו מקור בליבת חמאס. כאן, הוא נשען על צה"ל.

• תורת הלחימה של שב"כ נבנתה כנגד טרור ולא כנגד איום צבאי או פרה-צבאי.

• מנגנוני הבקרה שהיו בשב"כ – אלה שאמורים לאתגר את ההערכות המודיעינות – צומצמו ונסגרו בעשור האחרון, ופגעו ביכולת לספק התרעה.

ההתרעה הצביעה על אפשרות לפעילות התקפית מצד חמאס, בפרק זמן שאיפשר העלאת כוננות ושינוי היערכות מבצעית בגזרה, אולם לא העידה על היקף המתקפה ומועדה, לשון התחקיר. בהתייחס להדלקות של ה"סימים" - ב-5 באוקטובר בשעות הערב הופצה ידיעה ראשונה לגורמים הרלוונטיים בצה"ל על אינדיקציה לפתיחה של סימים בצפון הרצועה. עד 7 באוקטובר ב-04:30 הושמשו בהדרגה כ-45 סימים. לשם השוואה, ובכדי להסביר את הרקע שנלקח בחשבון בקבלת ההחלטות בליל 7 באוקטובר - בחגי תשרי 2022 הושמשו 38 סימים וברמדאן 2023 הושמשו 37 סימים: "בשני המועדים הללו בחמאס לא יצאו לפיגוע או למתקפה".

עוד נאמר בתחקיר כי על רקע הסימנים המעידים שהצטברו לאפשרות תקיפה מצד חמאס, כשברקע הנחת עבודה בשב"כ מאז שלהי 2021 שבהינתן מערכה היא תהיה רב-זירתית, ביצע ראש השירות דיון עם כל ראשי הזירות, שהתקיים בליל 7 באוקטובר ב-04:30. בסיכום הערכת המצב לילית הוצפו מספר אפשרויות פעולה וביניהן לחומרה גם הפתעה נקודתית במתווה של פשיטה או חטיפה "וניתנה הנחיה למוכנות מודיעינית ומבצעית לסיכול אירוע התקפי מסוג זה. בתוך כך, גם צוות לוחמים שנשלח לדרום החל להיערך למול נקודות חדירה אפשריות לשטחנו, זאת כמענה אל מול אפשרות לפיגוע חדירה או חטיפה".

"ההחלטות בדיון התבססו על מידע חסר שהיה באותו מועד, הן בשל היעדרה של תכנית המתקפה על שולחן קבלת ההחלטות, הן בשל מיעוט סנסורים והן בשל פערי כיסוי שלא היו מוכרים", צוין בתחקיר. "לצד זאת, החשש מהערכת חסר לאור אפשרות שחמאס נערך לתקיפה מצד ישראל והדרדרות לכדי לחימה כאשר ברקע - לקיחת אחריות של חמאס לראשונה על פיגוע בהתנחלות חרמש ביהודה ושומרון ב-5.10.2023. ממסמכי האיסוף המודיעיני שנתפסו ברצועה, למדו בשב"כ כי בחמאס היה חשש מתקיפה ישראלית מיד אחרי החגים".

כמו כן, נמצאו כשלים מקצועיים באופן ניהול החמ"ל המודיעיני והסיכולי בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר: "המידע שהצטבר נותח באופן שגוי גם לנוכח ההשוואה להשמשת 'הסימים' בחגי תשרי 2022, שהייתה דומה בהיקפה והסתיימה באותו מועד בלא כלום ודיווחי מקורות יומינט על שגרה בחמאס. כמו כן, לא בוצע שימוש במודל התרעה שתוקף חודשיים לפני כן כחלק מהיערכות לחגי תשרי. בצד זאת, שליחת כוח 'טקילה' כמענה לתרחיש פשיטה נקודתית, הערכת יתר של יכולות המכשול הקרקעי ושל כוחות צה"ל שבגבול, וכן אופי השיח שהתקיים במהלך הלילה בין שב"כ לבין פיקוד דרום - כל אלה, תרמו לתחושת מקבלי ההחלטות כי הפעולות שננקטו הן בהלימה לאיום.

• האיסוף המודיעיני נפגע כתוצאה מהצרת חופש הפעולה ברצועת עזה, שהתנהגה כשטח סגור וצמצמה יכולת מבצעית לתקוף מנגנוני גילוי של היריב. יש לציין שהתחקיר מעלה כי למרות זאת – היקף הסנסורים המודיעיניים שהושגו במאות מבצעים שונים בשנים האחרונות היו מאפשרים תמונת מודיעין טובה יותר, לו מוצו בלילה.

• פערי גיוס והפעלת סוכנים אנושיים: לאור היעדר נגישות לשטח ועבודה "מנגד" בלבד – התקיימו פערים בגיוס ובהפעלת מקורות אנושיים (יומינט) באופן שיכול היה להעיד או להתריע על מהלך חריג ברצועת עזה. ברקע הדברים, בשנת 2018 (מבצע שנחשף בח'אן יונס ומבצע סיכול פעיל חמאס מכווין בין-אזורי) חשיפת רוחב ופגיעה משמעותית בתשתית היומינט. למרות שחלה התאוששות ומקורות גויסו בהיקף גדול, התקשה שב"כ למצות את יכולות היומינט וזאת בשל מגבלות הפעילות ברצועת עזה, אשר הציבו משוכה גבוהה מאוד לגיוס ולהפעלה של מקורות חיים, במשך שנים ובמיוחד בשנים האחרונות.

• חלוקת האחריות בין השב"כ לבין צה"ל לא הותאמה להשתנות האיום: היה צורך לחדד את היתרון היחסי של שני הארגונים, באופן ששב"כ אחראי על סיכול טרור ועל התרעות לפיגועי טרור וצה"ל אחראי על התרעה למלחמה לאורך הגבול.

• פער ביצירת הערכה מחקרית מתחרה ("איפכא מסתברא") ובחינת השאלה אם מדובר במהלכי הונאה – היעדר הצבת השערה מתחרה להערכה המובילה, על פיה חמאס ברצועת עזה מתרכז בהבערת יהודה ושומרון, באופן שיבחן לעומק את האפשרות שחמאס מוכן להסתכן בפריצה מעזה.

• לצד זאת, יודגש כי חטיבת המחקר של שב"כ התריעה באופן ברור על הגרעון ההרתעתי שיוביל את היריבים השונים ובהם חמאס לתעוזה גוברת.

• החלשת זרוע הבקרה השירותית: נוכח סגירה מדורגת על פני עשור של יחידות שעסקו בכך, נפגעה עבודת מנגנוני הבקרה וכתוצאה מכך הופחת הסיכוי למנוע את הכשל, ונפגמה יכולת הנהלת השירות לעמוד על הפערים שנוצרו לאורך השנים.

• כשלים מקצועיים בטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו: הטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו ביממות שקדמו ל-7.10 ובמיוחד בליל 6-7010 לא היה על-פי תורת לחימה כנהוג בשב"כ, ובכלל זה אי-שימוש במודל התרעה שנבנה לשם כך והיעדר מיצוי סנסורים. כתוצאה מכך תמונות המודיעין היו חלקיות ולא קוימו הערכות מצב חטיבתיות וזירתיות כנדרש.

• אי-הבנה של תמונת האיסוף, בדגש על פערי האיסוף, ואי-מיצוי כלל המידע שהיה קיים בקהיליית המודיעין בלילה.

בפרק בתחקיר תחת הכותרת "תפיסת שב"כ את האיום החמאסי מרצועת עזה כפי ששוקפה לאורך השנים", נכתב כי "החל מיולי 2018 ועד לשומר החומות במאי 2021, התקיימה אל מול הרצועה מדיניות שהובילה למציאות 'הסדרית' שעיקרה מדיניות המכוונת לריסון של החמאס, בתמורה להסכמה של ישראל לסדרה של צעדים אזרחיים וכלכליים. הכוונה בעיקר להעברת כספי סיוע קטרי לטובת תשלום במזומן של משכורות פקידי חמאס, העברת כסף מזומן למשפחות בהיקפים רחבים ואספקת דלק לחשמל. כמו כן, הורחב מרחב הדייג עד 15 מייל, התחילו פרויקטים אזרחיים ברצועה ואושרה כניסה של כ-5,000 סוחרים. במקביל, פותחו מענים שעיקרם הגנתיים ובמרכזם הקמת המכשול והקיר הסולארי.

"שב"כ ראה ב'שומר החומות' ניצחון חמאסי מובהק לאחר שהצליח לאחד זירות ולא הורתע, ועם כניסתו של ראש השירות לתפקיד באוקטובר 2021, במסגרת עבודה אסטרטגית שבוצעה נכתב לדרג המדיני בין השאר כי 'אין להסכים לקיומה של ישות אח"סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר שיעי – סמוכת גבול ברצועת עזה. זאת על-ידי שילוב של מהלומה צבאית, הפחתת ההברחות ומנגנון שיקום מצרי המונע התעצמות צבאית'. בהתאם, שב"כ המליץ על מדיניות יזומה ואי-היגררות לסבבי לחימה ובנה לכך תוכניות. שב"כ לא העריך את חמאס כמורתע. חמאס ניצל את השנים האלה לצורך בניית כוחו הצבאי, במידה רבה בזכות המשענת האסטרטגית של איראן ושימוש בכספים שהגיעו מאיראן ומקטר - והקים לעצמו צבא מאורגן, חמוש, מבוצר ומאומן שבנוי מחמש חטיבות, כוחות מיוחדים, מערך מודיעין ויכולות מיוחדות באוויר, בים וביבשה. מידע זה היה מוכר לעוסקים בדבר ושוקף לדרגים הבכירים ביותר.

בנוסף, החל משנת 2021, הגביר חמאס ברצועת עזה, באופן דרמטי, את מאמציה להכווין טרור נגד ישראל גם מתחומי יהודה ושומרון. שב"כ המליץ והכין תוכניות לסיכול מאכווני הטרור מרצועת עזה. שנת 2023 התאפיינה במספר התרעות שניתנו על-ידי שב"כ הנוגעות במוטיבציה של היריבים לתקוף את ישראל וזאת על רקע ההשפעה של השסע החברתי, הר הבית, בתי הכלא והגרעון האסטרטגי בהרתעה – ממש עד לימים שקדמו לטבח. האפשרות שחמאס מנהלת מהלכי הונאה – טקטית או אסטרטגית לא נדונה באופן מספק ולא הובאה כאפשרות ממשית - וזאת לאור היעדר גוף בקרה אפקטיבי שיציף את האפשרות הזאת בזמן אמת ויעמידה כאפשרות ממשית לאורך זמן.

עוד לפי התחקיר, "לקראת חגי תשרי (ספטמבר 2023) שב"כ הצביע על כך שאנו נכנסים לתקופה לא יציבה – בהתאם התקיים דיון מוכנות למערכה ברצועת עזה וננקטו מספרים צעדים אופרטיביים כהערכות לכך – דיוני היערכות למערכה, המלצה לסיכול מאכווני טרור מרצועת עזה, המלצה להגברת למוכנות בגדר ותיקוף מודל ההתרעה".

בחלק בתחקיר תחת הכותרת "פרוץ המלחמה בבוקר 7 באוקטובר ועיקר הפעולות שננקטו על-ידי שב"כ ביממות הראשונות נכתב כי כבר ביממה הראשונה למלחמה בוצעו בשב"כ הפעולות הבאות: נפתחו חפ"קי לחימה; נפתח חפ"ק ייעודי לפיקוח אחרי חטופים בכדי לאפשר בהמשך תובנות על מיקומם; נפתח חמ"ל לזיהוי נעדרים; נפתח חפ"ק לאיתור חוליות חודרות.; נפתח חפ"ק לסיכול בכירי חמאס ברצועת עזה ובחו"ל; נפתח חמ"ל ניל"י לאיתור וסיכול פושטים אשר לקחו חלק בטבח וחזרו לשטח הרצועה; נפתח ותוגבר מתקן החקירות לחקירה מהירה של עצורי הנוח'בה מהפשיטה. החקירות הניבו מודיעין ביחס לחטופים, מלכוד בתים לקראת התמרון ואיתור 'חוליות רדומות'. המידע מהחקירות עבר לכוחות בשטח והציל חיים רבים; שב"כ שלח כוח ייעודי לצפון לטובת מוכנות לחדירת כוח רדואן. כוח זה נתקל במחבלים וגם שם נפגעו עובדי שב"כ; הוקצו משאבים ליהודה ושומרון ולזירת ישראל. מהתחקיר עולה כי הגמישות בהפעלת הכוח אפשרו תגובה מהירה ורחבה; שב"כ הכווין התארגנות מהירה רב זירתית שאפשרה לעבור למתקפה ולאיין סיכונים מזירות אחרות.

בשב"כ אמרו כי "מטבע הדברים, חלק הארי של התחקיר כולל חומרים מודיעיניים, כלים ושיטות פעולה מסווגות ובשל כך קיימת מגבלה על חשיפתו באופן מלא. ואולם, נוכח גודל האסון, אנו רואים חשיבות גבוהה בשיקוף עיקרי הממצאים לציבור. לפיכך ובאופן חריג, החלטנו לפרסם חלקים משמעותיים מן התחקיר, באופן שתתקבל תמונה מאוזנת ושלמה עד כמה שניתן, מבלי לפגוע בעניינים שיש לשמרם בסוד מטעמי ביטחון המדינה".

שב"כ ערך תחקיר חיצוני באמצעות מנהלת תחקיר חיצונית, ובראשות ראשי אגפים בדימוס שחקרו את החומרים הגולמיים. עיקרי התחקיר הוצגו לעובדי שב"כ ולמשפחות 10 חללי הארגון שנפלו מ-7 באוקטובר. התחקיר הועבר גם לראש הממשלה בנימין נתניהו.

רונן בר אמר לבכירי הארגון: "שירות הביטחון הכללי לא מנע את טבח 7 באוקטובר. כמי שעמד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי. מהתחקיר עולה שאילו שב"כ היה פועל אחרת, בשנים שקדמו למתקפה ובליל המתקפה - הן ברמה המקצועית והן ברמה הניהולית - הטבח היה נמנע. זה לא תו התקן שציפינו מעצמנו והציבור מאיתנו. התחקיר מלמד כי בשב"כ לא היה זלזול ביריב, ההיפך – יוזמה לפעולה, חתירה למגע וניסיון לגדוע את האיום בעודו באיבו, ולמרות זאת כשלנו. הדרך לתיקון, כפי שמודגש בתחקיר, דורשת מהלך רחב של ברור האמת. לכן ביקשתי ממנהלת התחקיר ומפורום מטה השירות, לבחון ולדון לא רק בסיבות הישירות לכשל, אלא גם בהסתכלות רחבה על כל תהליכי העבודה הרלוונטיים בארגון, כחלק מהפקת הלקחים וכהזדמנות לשינוי רחב. אבל היא דורשת גם מוכנות לשינוי בממשק הביטחוני – מדיני, אחרת, הכשלים עלולים לחזור גם בעתיד".

"מיד לאחר פרוץ המתקפה, בבוקר 7 באוקטובר, אמרתי לחבריי למטה השירות, שההיסטוריה תשפוט את הארגון על ארבעה דברים: מתן התרעה לסיכול הטבח - בכך נכשלנו; בלימת המתקפה - אנשינו שהיו כבר בשטח, ואלה שהצטרפו אליהם, לחמו בגבורה לבדם ולצד כוחות צה"ל ומשטרת ישראל, ומנעו בגופם פלישה רחבה יותר; סיוע בהיפוך המגמה אל מול האויב - שב"כ תרם רבות למאמץ הצה"לי והלאומי ובכך יש להמשיך להתרכז, והערכים שיובילו אותנו בביצוע התחקיר ובתהליך הפקת הלקחים - חקר האמת, רעות ושקיפות.

אמש הציג בר את ממצאי תחקיר הארגון על אודות מחדל 7 באוקטובר בפני הנהלת שב"כ הבכירה, ואמר כי הוא קיבל על עצמו את האחריות למחדל ומתכוון לממש אותה, אך הוסיף כי "לעיתוי יש משמעות. כרגע אני עוסק בהחזרת 59 החטופים שנותרו", אמר בר, "ואעשה מה שאוכל על מנת שיתממש חקר האמת של כלל המערכת ולא רק של כל גוף לעצמו". עוד הוא הוסיף: "בזמן הזה אציב את שני הסגנים המצויינים שלי כמועמדים ראויים לתפקיד ראש השירות".

בסביבת ראש הממשלה תקפו את בר באופן חסר תקדים:  "במקום לשתף פעולה עם מבקר המדינה, ראש שב"כ רונן בר מציג 'תחקיר' שלא עונה על אף שאלה. מסקנות תחקיר שב"כ לא הולמות את גודל הכשל והמחדל העצומים של הארגון והעומד בראשו. ראש שב"כ כשל באופן מוחלט בכל הקשור להתמודדות של הארגון נגד החמאסבאופן כללי, ובאירוע 7 באוקטובר בפרט. ראש שב"כ לא קרא נכון את תמונת המודיעין והיה שבוי בקונספציה. בהערכות המודיעין השוטפות, כולל ימים בודדים לפני הטבח, התזה המרכזית בשב"כ הייתה שחמאס מעוניין לשמור על שקט ושלא תיפתח מערכה.

"כך היה בהערכת המצב ב-1 באוקטובר 2023, שבה המליץ ראש השב״כ על מתן הטבות אזרחיות לחמאס תמורת קניית שקט. ראש השב״כ בר אף אמר שיש להימנע מסיכולים ברצועת עזה ובלבנון כדי להימנע מסבב נוסף בעזה. יתר על כן, בהערכת המודיעין שנמסרה לראש הממשלה ב-3 באוקטובר 2023 קבע ראש שב"כ בר באופן נחרץ שחמאס שואף להימנע ממערכה נגד ישראל, והוא אף ראה פוטנציאל לשימור יציבות בעזה לאורך זמן אם ישראל תיתן לעזה אופק כלכלי חיובי. החמור מכל - שב"כ והעומד בראשו לא טיפלו ולא התייחסו - ולו ברמה הבסיסית - בתכנית 'חומות יריחו' לחיסול ישראל - שלא הוצגה לראש הממשלה לפני 7 באוקטובר - לא בהערכות המצב השוטפות ולא בליל 7 באוקטובר. זאת למרות ששב"כ ידע על התכנית משנת 2018. בנוסף לכל אלה, ראש שב"כ לא ראה לנכון להעיר בליל המתקפה את ראש הממשלה - ההחלטה הבסיסית והמתבקשת ביותר שניתן להעלות על הדעת.