דו"ח הערכה אסטרטגית: "הפלסטינים - האיום הדחוף ביותר"
מסמך של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) קובע כי תוכנית הגרעין של איראן והסכנה לפגיעה ביחסים עם ארה"ב - הם האיומים הקריטיים ביותר על ישראל בשנת 2023. המסמך, שהוגש לנשיא הרצוג, המליץ על שימור הקשר עם צמרת הרשות הפלסטינית. במקביל, ישראל וארה"ב פתחו בתרגיל הצבאי "גוניפר אוק" - הגדול ביותר עד כה
במסגרת אירוע בלשכתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג, הוגש לו היום (שני) דו"ח הערכה אסטרטגית לישראל 2023, על-ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בראשות ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג ומנהל המכון, אלוף (במיל') תמיר הימן. המסמך מהווה ניתוח מקיף של הסביבה האסטרטגית של ישראל בראי הביטחון הלאומי, וכולל את האיומים ופוטנציאל ההזדמנויות שבה.
במקביל, כמסר לאיראן, צה"ל וצבא ארצות הברית פתחו היום בתרגיל "ג'וניפר אוק". בתרגיל משתתפים מפציצים אסטרטגיים מסוג B-52 ויותר מ-100 מטוסים, מסוקים וספינות קרב. מדובר בתרגיל במודל השלישי שעורכים חילות האוויר הישראלי והאמריקני בתקופה האחרונה המדמה תקיפה של מתקני הגרעין באיראן, וזו הפעם הראשונה שהאמריקנים מפרסמים הודעה רשמית עם פתיחת התרגיל.
ראשית מפרט את המסמך את שלושת האיומים המרכזיים על ישראל לשנת 2023, ומציין כי הדחוף שבהם הוא בזירה הפלסטינית. "בהיעדר פתרון נראה לעין לקראת תום עידן מחמוד עבאס כיו"ר הרשות הפלסטינית, ועל רקע תסיסה גוברת בקרב שכבה רחבה של צעירים מתוסכלים, גוברת סכנה להתעוררות אלימה, שעלולה להתלקח, בין השאר ולא רק, בתגובה למהלכי ישראל", נכתב.
שני האיומים הנוספים על פי המסמך הם תוכנית הגרעין של איראן, שעליה נכתב כי היא "האיום החיצוני הפוטנציאלי החמור ביותר על ישראל", וכן הסכנה לפגיעה ביחסים המיוחדים עם ארצות הברית: "התעצמות הקיטוב וההקצנה משני צדי המתרס הפוליטי בתוך ארצות הברית שוחקים את המערך הפוליטי תומך ישראל". עוד נטען כי בנוסף לאיומים החיצוניים שצוינו, הקיטוב החברתי מחריף בישראל, ומחליש את החוסן החברתי.
אל מול האיומים, המכון מזהה מספר הזדמנויות אסטרטגיות לישראל בשנה הקרובה: הרחבת שיתוף הפעולה בתחומי ההגנה, המודיעין והטכנולוגיה עם ארה"ב, עם מדינות מערב אירופה ומדינות במזרח התיכון, הזדמנות להגברה של היקפי יצוא ולפיתוח התעשיה הצבאית, לשיתוף פעולה עם ארצות הברית והמערב, ומנוף לשיתוף פעולה אזורי בעקבות משבר האקלים.
המסמך מציע המלצות בתחום האטסרטגיה, ביניהן: נקיטת פעולות אקטיביות על מנת לשמר את היחסים המיוחדים עם ארה"ב, תיאום הדוק ואינטימי עם ארה"ב בסוגיית תכנית הגרעין האיראנית, שימור הקשר עם צמרת הרשות הפלסטינית על אף בעיותיה וחסרונותיה, היערכות למענה צבאי מול חיזבאללה, ושימור מערכת האיזונים הדמוקרטית המהותית - בדגש על עצמאות מערכת המשפט.
נשיא המדינה הרצוג הגיב לאחר קבלת המסמך: "הדו״ח שלכם מתאר תשומות אזוריות, ביטחוניות ומדיניות, אך מראה גם אופטימיות ותקווה. בעת הנוכחית מתבהרת ההבנה האזורית שהעתיד של המזרח התיכון הוא במידה רבה עתיד של שותפויות". עוד הוסיף הנשיא כי "זירה שמדאיגה במיוחד היא הזירה שאתם מכנים בדוח "הזירה הפנימית". ביטחונה של מדינת ישראל כרוך באופן הדוק בחוסן הלאומי שלה. אנו נמצאים בתקופת משבר ועימות פנימי מסוכנים במיוחד, וביכולתנו להתמודד ולהכיל את חילוקי הדעות העמוקים ביותר, בלי לוותר על האמונה שלנו בעצמנו".
מנהל המכון תמיר הימן הוסיף: ״מאזן הביטחון הלאומי של ישראל בפרוס שנת 2023 יציב וחיובי. ביחס לאויביה, ישראל חזקה הן מבחינת כוחה הצבאי והן מבחינת מעמדה הבינלאומי. כיום גם החוסן החברתי הפנימי חזק באופן יחסי ליריבותיה. ברם, שנת 2023 מציבה בפנינו שורה של אתגרים שעלולים לערער מאזן זה".