מסתמן: הממצאים שהובאו מעזה לא שייכים לחלל חטוף

משרד ראש הממשלה הודיע הערב (שלישי) כי ישראל קיבלה לידיה מהצלב האדום ממצאים מרצועת עזה, שנשלחו לזיהוי במכון לרפואה משפטית באבו כביר. ההערכה היא כי הם לא שייכים לחלל חטוף, על-אף שמוקדם יותר אמר גורם בחמאס כי הארגון "מוסר את אחד משני החללים החטופים שנותרו בעזה".

גם אתמול, אחרי שבאל-ג'זירה דווח כי הצלב האדום וחמאס חידשו את החיפושים אחר חלל חטוף בג'באליה שבצפון הרצועה, התקבלו בצה"ל אינדיקציות ראשוניות להשבת חלל חטוף, אך כעבור זמן קצר עדכן גורם ישראלי כי לא צפויה מסירה של חלל חטוף.

שלשום הובא למנוחות דרור אור, החטוף האחרון מקיבוץ בארי, שנרצח ונחטף ב-7 באוקטובר והושב בשבוע שעבר לקבר ישראל. משפחת אור ומטה משפחות החטופים הזמינו את הציבור להצטרף למסע הלוויה שיצא מקיבוץ רעים אל בית העלמין בבארי, ואלפים הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון ועמדו בצד הדרך עם דגלי ישראל.

בשבי בעזה נותרו שני חללים חטופים - רס"ר רן גואילי וסותטיסאק רינטלאק. אתמול נמסר ממטה המשפחות כי העצרת השבועית בכיכר החטופים משנה את פניה, אחרי יותר משנתיים. מעתה תתקיים מדי יום שישי קבלת שבת בכיכר - במקום ההפגנות שנערכו במקום מדי מוצאי שבת מאז טבח 7 באוקטובר.

משפחתו של רס"ר רן גואילי מסרה: "ברור לנו, כמשפחה, שאי אפשר להמשיך את המאבק באותו אופן בו הוא התנהל עד כה. המאבק להשבת 255 חטופים אינו דומה בהיקפו ובמשמעותו למאבק להשבת שני החטופים האחרונים. אנחנו חייבים להמשיך לדרוש את השבתם של רני וסוטתיסאק אבל צריכים לעשות התאמות למציאות שהשתנתה".

"כבר 787 ימים שרני מוחזק בעזה", אמרו במשפחת גואילי, "הילד שלנו, גיבור ישראל שב-7 באוקטובר לבש מדי שוטר, יצא מהבית להילחם בעודו פצוע, והגן על כולנו. כפי שרני לא היה משאיר אף אחד מאחור, כעת, עלינו להשלים את המשימה - בשבילו ובשבילנו. חובתנו כעם היא להבטיח שרני וסותטיסאק לא ישכחו שם בגיהנום, אסור לעבור לשלב ב׳ בעסקה כל עוד יש בעזה ולו חטוף אחד".

"אנו מבקשים להזכיר למתווכות, ובראשן לראש ממשלת קטאר, כי השבת החטופים היא מהות ההסכם. ארגון הטרור חמאס מפר את ההסכם מתחילתו, מוטב היה שקטאר, השותפה של חמאס לטבח השבעה באוקטובר, לא תחפש תירוצים לסגת מהחובה של חמאס להשיב את אחרון החטופים ולא תסייע לארגון להפר את ההסכם, רני וסוטתיסאק אינם קלפי מיקוח, ואסור לוותר עליהם - הם חייבים לחזור".

"אנו מברכים על 253 המשפחות שזכו לסגירת מעגל, אלה שזכו לחבק את יקיריהם, ועל אלה שהביאו אותם לקבורה ראויה באדמת הקודש, ולצד זה, אנחנו לרגע לא שוכחים את 46 החטופים שיכלו לחזור בחיים ונרצחו בשבי. עכשיו זה תורו של רני, חיכינו מספיק. אנחנו מותשים מציפייה אך לא יתישו אותנו מהמשך המאבק להשבתו, עד שהוא יהיה בבית".

עוד אמרו במשפחת גואילי: "בשם כל משפחות החטופים ובשמנו, אנחנו רוצים להודות מקרב הלב לעם ישראל על יותר משנתיים של תמיכה, שנתיים שבהן התייצבתם לצידנו ובמיוחד בעצרת האחרונה שהתקיימה במוצאי השבת. כעת, העצרת שליוותה אותנו במשך שנתיים תשנה את פניה, המאבק ימשיך אבל הדרך תשתנה. במקום עצרות מוצאי שבת, ניפגש מעתה בימי שישי לקבלת שבת בכיכר החטופים למען השבתו של רני שלנו. עוד תגיע העת לעצרת הודיה, עצרת סיכום ותודה לעם ישראל על התמיכה הענקית לאורך כל הדרך, לזכרם ומורשתם של הגיבורים שאיבדנו, למשפחות השכולות וכוחות הביטחון על תרומתם וקורבנם למען השבת החטופים".

"בבקשה אל תורידו את הדגלים הצהובים, אל תורידו את תמונותיו של רני מחוצות הדרכים, המאבק לא תם, רק משנה צורתו. החל מיום שישי הקרוב, אנו מזמינים אתכם להגיע בכל שישי לקבלת שבת בכיכר החטופים. בואו להיות איתנו, לשמוע על רני מגן עלומים, ולקבל את השבת ביחד כמו שרני אהב. אנחנו נהיה שם, וקוראים לעם ישראל וליהודי התפוצות להמשיך לתמוך בנו במאבק להשבתם של רני וסוטתיסאק. בתקווה שהכל ייגמר בקרוב ונוכל כולנו להשתקם כמשפחה וכעם".

רס"ר רן גואילי, תושב מיתר בן 24 במותו, היה לוחם יס"מ, ובבוקר 7 באוקטובר היה בביתו עם כתף שבורה בעקבות תאונת אופנוע שעבר, וחיכה לניתוח. אביו איציק מספר שהוא עלה על מדים ואמר לו "החבר'ה שלי נלחמים, נראה לכם שאני אשאר בבית?" - ומיד יצא מביתו. על פי העדויות מאותו הבוקר, הגיש רן עזרה לנפגעים באזור העוטף. בשעה 10:50 עוד יצר קשר עם חבריו וכתב להם שהוא נורה ברגלו פעמיים, ומאז נעלמו עקבותיו. במשך שבועיים הוגדר רן כנעדר, ולאחר מכן אישר צה"ל כי הוא נחטף לעזה. בסוף חודש ינואר קיבלה משפחתו את ההודעה כי הוא נרצח וגופתו מוחזקת בעזה. רן השאיר אחריו זוג הורים, אח ואחות.

סותטיסאק רינטלאק, אזרח תאילנד, היה בן 43 במותו. הוא נרצח ב-7 באוקטובר במהלך מתקפת חמאס על קיבוץ בארי, וגופתו נחטפה לעזה. במאי 2024 עודכנה משפחתו בתאילנד כי הוא אינו בין החיים וגופתו מוחזקת בעזה. סותטיסאק, הצעיר מבין שני אחים, הגיע לארץ ב-2017, עבד שנים רבות בחקלאות, ונחשב עובד חרוץ ואהוב. אביו, תונגמה רינטלאק, סיפר: “הוא רק רצה לעבוד ולהחזיר כסף הביתה. ידענו שהעבודה בישראל קשה, אבל הוא היה גאה בעצמו. כשהבנו שנחטף, התפללנו שיחזור חי, אבל בלב הרגשנו שהוא כבר איננו". הוא הוסיף: "אני מבקש שיחזירו את כולם. הם אנשים פשוטים שבאו לעבוד. לא הגיע להם למות כך. כולנו רק רצינו חיים טובים יותר". אמו של סותטיסאק, אור רינטלאק, אמרה: “לא חשבתי שאאבד את בני כך".