הלוי בניר עוז: "מכם שמעתי את האמירה הכי קשה על 7 באוקטובר"

באופן חריג, תחקיר צה"ל על מחדל הטבח בניר עוז הוצג לחברי הקיבוץ ע"י הרמטכ"ל היוצא, ובמהדורה המרכזית נחשפו ההקלטות של הלוי מהמפגש עם חברי הקהילה: "מאחד מאנשיכם שמעתי את האמירה הכי קשה על 7 באוקטובר - החייל הראשון הגיע לניר עוז אחרי שהמחבל האחרון עזב". הוא הוסיף: "זו אמירה נוראה ואיומה, ואנחנו אומרים אותה כדי שכל אחד בצה"ל יהיה צרוב עם התובנה הזאת"

זמן צפייה: 01:32

במשך שש שעות וחצי שמעו היום (חמישי) חברי קהילת ניר עוז את תחקיר צה"ל על מחדל טבח 7 באוקטובר בקיבוץ, שהוצג להם באופן חריג על-ידי הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי, והערב במהדורה המרכזית נחשפו ההקלטות של הלוי - שהגיע כדי להתנצל.

"מאחד מאנשיכם שמעתי את האמירה הכי קשה על 7 באוקטובר", אמר הלוי לחברי הקיבוץ, "אני חוזר עליה הרבה פעמים, אני אומר אותה בכל שיחה עם מפקדים כדי שכולם בצה"ל יזכרו את זה - החייל הראשון הגיע לניר עוז אחרי שהמחבל האחרון עזב".

"זו אמירה נוראה ואיומה", הוסיף הלוי, "ואנחנו אומרים אותה כדי שכל אחד בצה"ל יהיה צרוב עם התובנה הזאת".

חברי קהילת ניר עוז מגיעים להצגת התחקיר בכרמי גת
חברי קהילת ניר עוז מגיעים להצגת התחקיר בכרמי גת | צילום: לירן מולדובן, פלאש 90
אלוף פיקוד דרום היוצא ירון פינקלמן מגיע להצגת תחקיר ניר עוז בכרמי גת
אלוף פיקוד דרום היוצא ירון פינקלמן מגיע להצגת תחקיר ניר עוז בכרמי גת | צילום: לירן מולדובן, פלאש 90

אחת מתושבות ניר עוז אמרה היום למציגי התחקיר: "היה אפשר לסכם בשתי מילים - לא היינו. אתם מציגים לנו את הדברים שכבר ידענו". תושבת נוספת אמרה: "התחושות קשות, אבל צה"ל מציג שקיפות מלאה בתחקיר ולא מסתיר מידע. המילים 'סליחה' ו'נכשלנו' מוזכרות לכל אורך התחקיר, מהשקף הראשון ועד האחרון. יש כעס, אבל אין צעקות".

יעל אדר, אימו של חבר כיתת הכוננות תמיר אדר שנפל בקרב וגופתו נחטפה לעזה, אמרה כי לא הגיעה להצגת התחקיר: "בתקשורת נאמר שלא היה קרב בניר עוז. היה קרב של חברי כיתת כוננות מעטי מעטים שיצאו בגבורה והשאירו ילדים יתומים ואלמנות. הקרב היחידי שהיה בניר עוז הוא הקרב של כיתת הכוננות. הם נלחמו זמן לא קצר ביחס לאירוע, וקרוב לשעתיים הבן שלי היה מול מאות מחבלים עד שנפצע ולא שרד את הפציעה ונחטף. אלו רגעים להזכיר את הגיבורים האמיתיים. הבן שלי בנה את חייו ויצא מהבית כי האמיו שצה"ל תיכף יגיע וצה"ל לא הגיע. התחקיר מציג את העובדות, אבל מעבר לעובדות יש עבודה רצינית כדי שלא יהיה כשל כזה בשנית. אחרי התחקיר צריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית".

ההרס והחורבן אחרי הטבח בקיבוץ ניר עוז
ההרס והחורבן אחרי הטבח בקיבוץ ניר עוז | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
ההרס והחורבן אחרי הטבח בקיבוץ ניר עוז
ההרס והחורבן אחרי הטבח בקיבוץ ניר עוז | צילום: אריק מרמור, פלאש 90

ביום המתקפה שהו בקיבוץ 386 תושבים ואורחים. בהתקפה על הקיבוץ נרצחו 41 תושבים, ונחטפו לשטח רצועת עזה 76 חטופים וחטופות. 14 מהם עדיין מוחזקים בשבי. בין הנפגעים היו גם אזרחי תאילנד וטנזניה שעבדו וגרו בקיבוץ - 12 מהם נרצחו וחמישה נחטפו. בנוסף, נרצחו בשער הקיבוץ שישה אזרחים שהשתתפו במסיבת "פסיידאק" שהתקיימה בסמוך, אשר ניסו להימלט אל הקיבוץ בבוקר 7 באוקטובר.

התחקיר, שבוצע על-ידי אלוף ערן ניב וסוכם על-ידי הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, הוצג היום לחברי הקהילה, ומחר הוא יוצג למעגל השני של נפגעי הטבח בקיבוץ, ולאחר מכן לציבור. התחקיר נמשך כעשרה חודשים, וכלל ריאיונות ושיחות עם תושבי הקיבוץ, חברי כיתת הכוננות, חברי צח"י (צוות חירום יישובי), וכן מפקדים ולוחמים מגופים שונים בצה"ל וגורמים בארגוני ביטחון נוספים. כמו כן נאספו ונבחנו מאות הקלטות (הן של תקשורת גלויה והן של תקשורת מסווגת) שכללו הודעות, דיווחים וחומרים מודיעיניים, על מנת לגבש תמונה בהירה של השתלשלות האירועים בקיבוץ כפי שהייתה, ולקיים חקירה יסודית אחר שאלות מרכזיות שעלו מהאירוע באשר לתפקוד צה"ל.