ארון של חלל חטוף נמסר לישראל ונשלח לזיהוי במכון לרפואה משפטית
שעות אחרי שחמאס הודיע כי איתר חלל חטוף בחיפושים בשג'אעייה, הצלב האדום מסר את ארונו לכוח צה"ל בשטח הרצועה, והוא מלווה להשלמת הליך הזיהוי במכון לרפואה משפטית באבו כביר
שעות ספורות אחרי שנמסר מחמאס כי איתר חלל חטוף נוסף שיועבר לישראל, צוותי הצלב האדום קיבלו הערב (שלישי) את ארונו בצפון הרצועה, ומשם הוא הועבר לכוח צה"ל שמלווה אותו להשלמת הליך הזיהוי במכון לרפואה משפטית באבו כביר.
הבוקר דווח ב"אל-ג'זירה" כי פעילי חמאס וצוותי הצלב האדום מחדשים את החיפושים אחר חללים חטופים בשכונת שג'אעייה שבמזרח העיר עזה, ובהמשך הודיעה הזרוע הצבאית של חמאס כי במהלך החיפושים מזרחית לשג'אעייה אותרה גופה של חלל חטוף נוסף, בתוך הקו הצהוב.
מוקדם יותר היום, בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, הובא למנוחות אלוף-משנה אסף חממי, בן 40 במותו, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, שהיה הקצין הבכיר ביותר שנחטף על-ידי חמאס, והושב לקבר ישראל לצד החללים החטופים סמ"ר עוז דניאל, שיובא למנוחות ביום חמישי ב-12:00 בבית העלמין בכפר סבא, וסרן עומר נאוטרה, שמועד הלווייתו טרם נקבע.
בין הנוכחים בהלווית חממי: שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, ראש שב"כ לשעבר רונן בר, ח"כ בני גנץ וגדי איזנקוט. הרמטכ"ל אייל זמיר ספד לו: "אסף חזר הביתה, אל הארץ שאהב, אל המדינה שעליה שמר, שאליה התמסר בכל ליבו ובכל גופו. בשנתיים האחרונות נקשרה נפש משפחתי בנפשכם מתוך הערכה עמוקה לעבודת ההנצחה ממלאת התקווה שאתם מקדמים לזכרו. מפעלות חייו של אסף הם השתקפות ברורה של הבית שבו חונך ושל המידות שנטבעו בדמותו בתבנית נוף ילדותו. אנחנו נישא את דמותו לצידכם במסע הכואב מתוך הבטחה ברורה להיות ראויים לו".
"חממי", פתח הרמטכ"ל את דבריו, "בתמונה האחרונה שלך שהולכת איתי כבר שנתיים, אני מביט בגבך המתרחק כשאני מדלג במהירות מאחוריך, מפקד פיקוד הדרום מאחורי מג"ד צבר מצטיין שמחזיק בכושר קרבי שמילא את פקודיך ואת מפקדיך בקנאה ובהערצה גדולה. רצתי אחריך בתרח"ט גבעתי, מסתערים יחד אל עבר מטרה באופק כמו שעשו דורות של לוחמים שנשאו אליך עיניים, כמו שעשה החפ"ק שלך, בבוקר 7 באוקטובר, נכון להסתער איתך מול כל אויב ולהילחם עד כלות".
"'אנחנו במלחמה, הכול בסדר, מלחמה' - כך הכרזת ברשת הקשר, הראשון להבין את המצב ולפעול, לדרוך גזרה שלמה לפעולה מול תרחיש הבלהות שפקד את מדינת ישראל. 'אנחנו במלחמה', אמרת לחייליך, 'והכול בסדר' - שילוב מדויק של עוז רוח וקור רוח, גם ברגעים הקשים ביותר בשדה הקרב, עד טיפת הדם האחרונה. הובלת את הקרב בפיקוד מלפנים, מגלם בגופך את תמצית רוחו של צה"ל, את כל מה שהובלת את לוחמיך לממש".
עוד אמר הרמטכ"ל: "'בעוז רוח ובנחישות כמו חממי' - פקדו מפקדי גבעתי כשאתה לנגד עיניהם. כמה שהיית גאה בהם חממי, באיזו גבורה הם ולוחמינו כולם הובילו את התמרות של צה״ל בעזה ובזירות רבות מספור מאז, מאותה יממה של כישלון נוראי עד הניצחון. ניצחון שהושג לאחר שנתיים של המאמץ הצבאי המורכב והעוצמתי ביותר שידענו בתולדות המדינה, שהביא את החטופים החיים לשיקום בביתם ועיצב מחדש את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל מול האיומים האזוריים. המלאכה לא תמה ואנו ממשיכים גם בשעה זו לפעול הכל החזיתות הנדרשות, ערוכים לשוב ללחימה בכל עת וכך נמשיך ונפעל מול כל איום מתהווה. גם מלאכת השבת החטופים לא תמה. לא נעצור עד להשבת כל החטופים, עד האחרון שבהם - זוהי חובתנו".
לסיום אמר הרמטכ"ל בהספדו: "נוח בשלום גיבור מלחמה כי הניצחון הושג ואנחנו ממשיכים להלחם כדי להמשיך ולנצח. אני מבטיח לך שהניצחון שהושג מתוך עוצמת הלכידות של צבא העם והעם, ימשיך להעניק לנו את הכוח להמשיך ולבנות, לצמוח וגם להילחם באותה לכידות הכרחית לקיומנו. אנחנו נישא מכאן את הציווי "להיות טובים – להיות חממי", עד הנצח".
הנשיא יצחק הרצוג ספד גם הוא לאל"מ חממי: "אסף יקר ואהוב, הנה שבת אלינו. אחרי יותר משנתיים בידי המרצחים. יותר משנתיים מאז אותו בוקר נורא בו נפלת - הבוקר בו הכרזת בקשר, בקור רוח מקפיא, בתוך הטבח, וההרס, התוהו ובוהו, ומהומת האלוהים ששררו בחוץ: 'כאן קודקוד מכריז מלחמה'. בצלילות ובלי מורא, הבנת מיד שזוהי מלחמה; וכמו תמיד אצלך, היית הראשון להגיע, לחתור למגע, לשעוט קדימה ולהסתער על האויב. נלחמת בכל הכוח, בחירוף נפש, שכם אל שכם עם פקודיך – תומר וקיריל ז״ל, להצלת חייהם של תושבי קיבוץ נירים וכל תושבי הנגב המערבי; ונפלת יחד איתם - מות גיבורים - בקרב של כוחות האור נגד החושך".
עוד אמר הרצוג בהספדו: "אסף חממי סימל - ועדיין מסמל - דור של מפקדים גיבורים, מלח הארץ, לוחמים ללא חת, ערכיים, צנועים, אוהבי אדם ועם. מפקדים שצועדים בראש, שרואים בכך יעוד - לצעוד בראש - ועושים הכל כדי להגן על מדינת ישראל ואזרחיה, גם במחיר חייהם. חממי היה לאגדה, במיוחד בחטיבת גבעתי. הסיפור של חממי זיקק - בדמות מופת אחת - את כל סיפור המלחמה של השנתיים האחרונות. מאותו בוקר מר ונמהר של 7 באוקטובר - עם המחיר הנורא, ועם אינספור סיפורי והגבורה. דרך הציפייה של משפחות רבות כל כך בראשית המלחמה - שקיוו וייחלו במשך שבועות רבים - לקבל תשובה - מה עלה בגורל יקיריהן. ועד השנתיים המייסרות, מלאות הגעגועים והטלטלות - בהן חיכתה משפחת חממי וחיכינו כולנו לחטופים החיים והחללים כאחד.
לסיום אמר הנשיא: "ערך האחריות - ברוחו של אסף חממי - מחייב אותנו, את כולנו, להשיבם הביתה, את כולם. וכמובן האחריות מחייבת אותנו לחקור - לחקור עד היסוד, בכנות וללא מורא, את המחדל וליקוי המאורות של היום הנורא ההוא. כדי שנבטיח – לאור מורשתו של חממי, ולמען עתידנו – ששנית לא עוד". הוא פנה למשפחתו של חממי ואמר: "כנשיא מדינת ישראל, בשם מדינת ישראל, אני מצדיע לכם, מחבק אתכם, ומרכין ראש בפניכם ביראה ובתודה, ומתחייב שמורשתו של אסף חממי - גיבור ישראל - תהיה תמיד לנגד עינינו וחקוקה בלב הדורות הבאים. יהי זכרו של אלוף משנה אסף חממי - גיבור ישראל - ברוך ונצור בלב העם לדור דור".