21 חללים באסון קריסת המבנים בעזה: הפנים, השמות והסיפורים

21 לוחמי מילואים נפלו אמש בדרום הרצועה, באסון הכבד ביותר בצה"ל מתחילת המלחמה, רק כמה מאות מטרים מגדר הגבול. מפרטי האירוע עולה כי שני מבנים קרסו על כוח שהגיע כדי לבצע עבודות חישוף והריסת מבנים באזור מחנה הפליטים אל-מע'אזי, בעקבות ירי של שני טילי RPG על הכוח והתפוצצות מטען. היום (שלישי) הותרו לפרסום שמותיהם של החללים, גיבורי ישראל שחירפו נפשם בקרב על הבית.

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-2401232049' autoplay='0' credit='מיה איידן' desc='21 נופלים באסון: השמות, הפנים, הסיפורים' poster='' kid='1_9zpednsx' duration='361']

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-2401232110' autoplay='0' credit='נגה ניר נאמן' desc='הר הדמעות: חמש הלוויות בהר הרצל' poster='' kid='1_dx7p5of7' duration='450']

סרן (מיל') אריאל מרדכי וולפסטל, בן 28, מאלעזר, קצין לוחם בגדוד 9206, חטיבה 205. בן בכור להוריו וולי וחלי, היה נשוי לספיר. למד בתיכון בדרך אבות ומכינה ביתיר. סיים לימודי כלכלה ומנהל עסקים לפני חצי שנה והתחיל לעבוד בחברת השקעות בתל-אביב.

ראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן ספד לסרן וולפסטל: "רק אתמול בערב פגשתי את חלי אמו של אריאל מארגנת אירוע למשפחות המגוייסים במסירות ובאהבה גדולה, והבוקר כבר הגענו כדי לארגן את השבעה לבנה הבכור. שניים מטובי בנינו נפלו במלחמת הקיום על ארצנו וגוש עציון מבכה במר על נפילתם. אנחנו שולחים את תנחומנו למשפחות וולפסטל ולופס ומתפללים יחד עם כל עם ישראל לימים טובים יותר".

סרן (מיל') ניר בנימין, בן 29, מגבעתיים, קצין לוחם בגדוד 8208, חטיבה 261. סיים השנה לימודי תואר בהנדסת חשמל, ובאוניברסיטת בר אילן ספדו לו: "אוניברסיטת בר-אילן אבלה הבוקר ומשתתפת בצער המשפחות והחברים. לצערנו בין הנופלים גם סרן ניר בנימין שרק השנה סיים את התואר שלו בהנדסת חשמל. יהי זכרו ברוך".

בן דודו של סרן בנימין, יוסי בוקריס, סיפר עליו לאמנון לוי: "לניר הייתה אפשרות להשתחרר מהמילואים זמנית בתחילת השבוע אבל הוא בחר להישאר בשביל המשימה הזו, להיות עם החיילים שלו. אני לא מצליח לדבר עליו בלשון עבר. היה מלח הארץ, הוא כל כך אהב את המדינה, היה מוכן לתת לה הכל. גדלנו דלת מול דלת מרגע שנולדנו, הוא כמו אח שלי. צנוע, אהב את המשפחה והחברים, כל מה שטוב בבן אדם".

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2401231421' autoplay='0' credit='' desc='יוסי, בן דוד של סרן ניר בנימין, מספר עליו' poster='' kid='1_2nh0k9t3' duration='604']

רס"ל (מיל') יובל לופס, בן 27, מהישוב כפר תפוח שבשומרון, לוחם בחטיבת אגרוף הברזל בגדוד 9206 של השריון. הותיר אחריו אישה ו-3 בנות קטנות, בגילאים 7 חודשים עד 3, הורים, ושני אחים, שגם הם משרתים כעת בלחימה. יובל עלה לארץ מפרו כשהיה בן 6, ולמד בישיבה התיכונית אורות יהודה ביישוב אפרת שבגוש עציון. הוא הנופל החמישי מהיישוב אלון שבות מתחילת המלחמה.

ראש מועצת שומרון יוסי דגן סיפר עליו: "יובל יצא ללא היסוס בגבורה להגן על אזרחי המדינה. הוא הקריב את עצמו למען תקומת עם ישראל. ליבנו שבור, אבל נמשיך לעמוד כצוק איתן, ההתיישבות בשומרון ומדינת ישראל ימשיכו להתפתח, ליבנות ולהיבנות. אנחנו כולנו נלווה את אשתו סיגלית ואת המשפחה תמיד, ונעשה כל שביכולתנו כדי לחבק אותה ואת המשפחה".

נפתלי סיקצ'ה, בן דודה של אשתו, ספד לו בדמעות: "יובל וסיגלית היו שתי נפשות תאומות, כל כך דומים. הוא היה אבא למופת, מסור. אנחנו קהילה תורנית שהגיעה בעלייה השלישית מפרו מתוך ציונות. יובל אהב את הצבא, אהב את המדינה. היה נשמה של בן אדם, תמיד עזר לכולם. יצא לאפטר לאחרונה לפני שבועיים. מה אפשר להגיד? כל מה שאגיד עליו יהיה קטן. אהב את החיים. הלב נשבר".

רס"מ (מיל') מתן לזר, בן 32, מחיפה, לוחם בגדוד 6261, חטיבה 261. היה נשוי לאילנה, ועבד במשך 5 שנים כאח ומדריך עובדים חדשים בבית החולים אסף הרופא בצריפין. עבר לצפון לפני כשנה וחצי ומאז עבד בבית חולים כרמל בחיפה.

מבית החולים שמיר נמסר: "מנהלת המרכז הרפואי ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת הסיעוד מירי אברהם, צוותי ההנהלה והעובדים במרכז הרפואי שמיר, מרכינים ראש ואבלים על נפילתו של חברינו רס"מ מתן לזר. מתן היה בוגר בית הספר האקדמי לסיעוד שמיר, ועבד כאח במרכז לרפואה דחופה בבית החולים כ- 5 שנים. היה חבר טוב, אח מסור ומקצועי מאין כמוהו עם לב גדול, מלא ברגש ואמפתיה, וחבר צוות אהוב ומוערך. הדריך סטודנטים ועובדים חדשים במלר"ד ובבית הספר לסיעוד והקפיד לחנך אותם לאורם של ערכים אלה. לפני כשנה עבר להתגורר בצפון עם המשפחה המקסימה שהקים עם אילנה, גם היא אחות מקצועית ומוערכת שעבדה אצלנו במחלקת הדיאליזה. אנו מחבקים את המשפחה האהובה בשעה קשה זו".

צביקי הלפרין, רכז מתנדבים איחוד הצלה בבית החולים כרמל, שפגש את רס"מ לזר שהגיע למיון לפני כשבוע, סיפר: "לפני שבוע פגשתי אותו בפעם האחרונה. זו הייתה משמרת עמוסה, אבל ברגע שראינו אותו, כל הצוות עזב לרגע את המטופלים, ורצנו לחבק ולנשום את האדם המופלא הזה. מתן היה אח מזן אחר, הבנאדם שכל אחד היה רוצה להיות מטופל שלו. תמיד רגוע ומרגיע, מחמיא לכל אחד. אבידה גדולה מאד, לא רק לסובבים אותו".

אהובה טל, מנהלת הסיעוד של בי"ח כרמל ויפעת אלון, מנהלת הסיעוד של המלר"ד סיפרו עליו: "מתן היה אח מסור מיוחד ואהוב בחדר המיון של ביה"ח. מתן הגיע למיון כרמל לפני שנה וחצי ונקלט כאילו הוא כרמליסט מבטן ומלידה. אהב אדם, מוזיקה וספורט. במשמרות במיון לעיתים אף רקד עם מטופליו ולאלו שלא יכלו נתן יחס אישי כאילו הם הכי מיוחדים. מתן היה אח מקצועי בעל ידע רב אנושי וצנוע. איבדנו עמית לעבודה וחבר לחיים. יהי זכרו ברוך.

רס"ל (מיל') אלקנה יהודה ספז, בן 25, מקרית ארבע, לוחם בגדוד 8208, חטיבה 261. הותיר אחריו הורים: אליהו ורחל, וחמישה אחים: ראובן, שי, הלל, שיראל ותפארת. בוגר התיכון הדתי אמית טכנולוגי בירושלים.

בתיכון אמית טכנולוגי ספדו לו: "אלקנה היה עלם חמודות, אוהב את הבריות ומכבדם", ומוריה בלוך, עינב שרעבי ועליזה בן שבת שלימדו אותו בבית הספר, סיפרו עליו: "אלקנה שלנו, הלב מסרב להאמין. הנער עם החיוך הגדול והכובש, העיניים הגדולות והטובות, מאור הפנים והחמימות. בכיתה היה שקט ונעים אך שנון. אהוב על חבריו. היה חשוב לו לברר לבדוק ולחפש משמעות עמוקה על מנת לחיות חיים בעלי ערך, והכל בחינניות עצומה ודרך ארץ. תודה על השנים הטובות שזכינו להיות במחיצתו. ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' מבורך".

רס"ל (מיל') סדריק גרין, בן 23, מתל אביב-יפו, לוחם בגדוד 8208, חטיבה 261. בן יחיד שעלה לארץ מהפיליפינים עם אמו, פרש מהלימודים כדי לעבוד. משם, חייו הידרדרו לחיי עבריינות ונפתחו לו 5 תיקים במשטרה. נקודת המפנה התרחשה כאשר שוטרים באו לעצור אותו בביתו ואמו פתחה את הדלת. "פתאום ראיתי כמה אני מקשה עליה וכמה היא לבד", אמר על המקרה, כפי שמסופר באתר צה"ל. אחרי מאמצים רבים, הצליח לשנות את חייו ולהתגייס לצבא. לפני 3 שנים אף קיבל אות הצטיינות מהנשיא.

רס"ל (מיל') אחמד אבו לטיף, בן 26, מרהט, לוחם בגדוד 8208, חטיבה 261. אב למנסורה בת 11 חודשים ועבד במחלקת הביטחון של אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. בפוסט האחרון שפרסם בעמוד הפייסבוק של האוניברסיטה, כתב: "אני גאה להיות בדואי-ישראלי, ששירת בצה"ל כלוחם בגדס"ר הבדואי. זכיתי להגן ולשמור בשירות משמעותי של אשכח כל חיי. במהלך השירות גיליתי בעצמי עוצמות ויכולות והכרתי את האנשים המדהימים שהפכו לחברים לכל החיים".

"אני רוצה בהזדמנות זו לעורר את כל מי שקורא את זה: כולנו שותפים לגורל ואנחנו חייבים להיות ביחד ומאוחדים. אל תאמינו לאלה שמנסים להרוס את היחסים ואת האמון בין המגזרים", הוסיף, ובהמשך תיאר את המקרה שבו זינק לשטח ב-9 באוקטובר, יחד עם גיסו קווין יוסף אלהזייל, על מנת "לסייע לכוחות המשטרה בסריקות אחר מחבלים באזור משמר הנגב, בהרגשת אדרנלין ושליחות מטורפת".

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2401231238' autoplay='0' credit='' desc='חאמד, דודו של רס"ל אבו לטיף, מספר עליו' poster='' kid='1_st74536p' duration='0']

חאמד אבו לטיף, דודו של רס"ל אחמד, סיפר עליו לאמנון לוי: "כולנו גאים להיות בדואים-ישראלים ונותנים כתף בזמן המלחמה, גם אחמד. כל החברים שלו הלכו לצבא והוא לא עמד והסתכל עליהם מהצד, תמיד עשה את המקסימום. תמיד העביר את המסר המרגיע שהכל הולך חלק, שננצח ולא היו פחדים, ואז זה מה שקרה. יש המון חיילים בדואים שנלחמים בתוך עזה, נותנים כתף להגן על המדינה. אני מקווה שהמדינה תראה את זה ותתייחס לחברה הבדואית בהתאם".

רס"ר (מיל') אלקנה ויזל, בן 35, מבני דקלים, מפקד כיתה בגדוד 8208, חטיבה 261. בוגר ישיבת ההסדר ברמת גן ומחנך בבית הספר הדתי "נועם בני דקלים". אהב להופיע והיה ה"כוכב הבלתי מעורער באירועים בבית הספר ובמתנ"ס באפרת, תמיד היה מגיע שלב בו הוציא את ציוד ההופעה שלו (לפידים, כובעים, כדורים) ומדליק את הקהל על כל שכבות גילו", כך סיפר עליו מכרו שילה פריד. נפצע בצוק איתן ובחר לחזור להיות לוחם.

במכתב שכתב רס"ר ויזל לפני שיצא לקרב האחרון, כתב כי "אם אתם קוראים את המילים האלה, כנראה שקרה לי משהו. קודם כל, במקרה שנחטפתי לשבי החמאס, אני דורש שלא תעשה שום עסקה לשחרור של אף מחבל כדי לשחרר אותי. הניצחון המוחץ שלנו יותר חשוב מהכל, אז אנא פשוט תמשיכו לפעול בכל הכוח".

"אולי נפלתי בקרב. כשחייל נופל בקרב זה עצוב, אבל אני מבקש מכם שתהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו הרבה, תיטעו בלבבות, תחזיקו אחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה. יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח, אנחנו דור של גאולה. אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו ושל העולם כולו. אז בבקשה מכם, תהיו אופטימיים. תמשיכו לבחור בחיים כל הזמן. חיים של אהבה, תקווה, טוהר ואופטימיות".

"תסתכלו לאנשים היקרים שלכם בלבן של העיניים ותזכירו להם שכל מה שעובר עליהם בחיים האלה שווה את זה, ושיש להם הרבה בשביל מה לחיות. תחיו, אל תפסיקו לרגע את העוצמות של החיים. בצוק איתן כבר נפצעתי. הייתה לי את הבחירה להישאר מאחור, אבל אני לרגע לא מתחרט על כך שחזרתי להיות לוחם. להפך, זאת ההחלטה הכי טובה שהחלטתי אי פעם".

אלקנה ויזל שנפל הלילה בעזה היה הכוכב הבלתי מעורער באירועים בבית הספר ובמתנ"ס באפרת, מאוחר יותר פגשנו אותו גם בחתונות של מכרים משותפים - תמיד היה מגיע שלב בו הוציא את ציוד ההופעה שלו (לפידים, כובעים, כדורים) ומדליק את הקהל על כל שכבות גילו.
יהי זכרו ברוך 🕯 pic.twitter.com/QZfEvqcxKH

— שילה פריד🇮🇱 (@shilofreid) January 23, 2024

רס"ל (מיל') ישראל סוקול, בן 24, מקרני שומרון, לוחם בגדוד 8208, חטיבה 261. בוגר ישיבת ההסדר במעלה אדומים, שרבים מחניכיה נלחמים כעת בעזה. בוגר תואר בפיזיקה מהאוניברסיטה העברית.

חברו של רס"ל סוקול סיפר עליו בדמעות לחדשות 13: "ישראל היה מלח הארץ, היה כולו מלא בציונות. תמיד עשה מה שחשב שנכון לעשות, לא חיכה למישהו אחר. אדם של מעשים, לא של דיבורים. ראיתי אותו בחתונה של חבר לפני שבועיים, הוא שמח ורקד, וזה הזיכרון שלי ממנו. רצה נורא להיכנס כבר לעזה ולהשמיד את החמאס".

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2401231142' autoplay='0' credit='' desc='יותם, חברו של רס"ל סוקול, מספר עליו' poster='' kid='1_n3wml3o4' duration='313']

רס"ל (מיל') שגיא עידן, בן 24, מראש העין, לוחם בגדוד 8208, חטיבה 261. עבד בנתב"ג כמפקד ביחידת מג"ן של חטיבת הביטחון של רשות שדות התעופה.

מדובר רש"ת נמסר: "הנהלת רשות שדות התעופה, הנהלת נתב"ג, הוועדים וציבור העובדים אבלים וכואבים על נפילתו בקרב של רס"ל (במיל) שגיא עידן, לוחם בגדוד 8208, חטיבה 261. שגיא עידן (24) עבד בנתב"ג כמפקד ביחידת מג"ן של חטיבת הביטחון של רשות שדות התעופה. לצערנו זהו ההרוג השלישי מקרב עובדי החטיבה שנופל במלחמת "חרבות ברזל": סרן עומרי דוד, סרן אליה יאנובסקי ועתה רס"ל שגיא עידן".

"רס"ל (במיל) שגיא עידן החל את עבודתו במערך האבטחה של נתב"ג לפני כשנה וחצי ובמהלך חצי השנה האחרונה עבד כמפקד שער. בנתב"ג אומרים היום כי "שגיא היה מפקד ולוחם מקצועי וערכי בכל רמ"ח איבריו. מלח הארץ. אהוב על חבריו. צנוע ותמיד הסתובב עם חיוך כובש על פניו. מדובר אבידה גדולה למשפחתו ולמדינה ואבידה נוספת וכואבת ליחידה ולחטיבת הביטחון בנתב"ג".

רס"מ (מיל') סרגיי גונטמכר, בן 37, מרמת גן, לוחם בגדוד 8208, חטיבה 261. עבד באגף ביטחון החירום והסייבר של משרד התרבות והספורט בין השנים 2013-2020 וסיים כמנהל משמרת מחוז תל אביב.

מטעם המשרד נמסר: "סרגיי היה אהוד ואהוב על צוות המשרד וסביבתו. אכפתי, מסור, שנון, מאופיין בחיוך שעל פניו ותמיד שימש אוזן קשבת לכל מי שחפץ בכך. סרגיי הרבה לשתף את אנשי הצוות במשרד בסיפורים על משפחתו וילדיו אותם העריץ ואהב. אנו משתתפים בצערה הכבד של המשפחה ושולחים תנחומים לכל משפחות הנופלים ולכל עם ישראל. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים".

רס"מ (מיל') איתמר טל, בן 32, מקיבוץ מסילות, לוחם בגדוד 6261, חטיבה 261. משפחתו של טל מסרה: "המשפחה המומה וכואבת את לכתו של איתמר ומודה מכל הלב על הדאגה הרבה של העוטפים". מטעם קיבוץ מסילות הוסיפו: "איתמר היה גבר חייכן ונעים הליכות, אהב את החיים ואת המשפחה, אהב לבלות עם חברים וחופשות בחו"ל, אוכל טוב, ספורט ואת חמשת אחייניו שהיה קשור אליהם מאוד. איתמר היקר עבד בחברת קלרוטי כמתכנת".

מנהל הקהילה בקיבוץ תום אלבו אמר: "קיבוץ מסילות אבל על לכתו של איתמר טל בן הקיבוץ ובנם של חברי הקיבוץ זמרה ואריאל טל. אנו עוטפים את ההורים זמרה ואריאל ואת האחים אוריה, אבידן ואורן עם היוודע על הבשורה המרה. שתהיה מנוחתו עדן".

בני הקבוצה של טל התייחסו גם כן לבשורה הקשה: "איתמר היה חבר, אח יקר עם חיוך כובש ולב רחב וטהור. תמיד ידע להגיד את הדבר הנכון, להשכין שלום ולתת לכולם את התחושה והביטחון שהכל יהיה בסדר".

רס"מ (מיל') דניאל קאסאו זגייה, בן 38, מיקנעם עילית, לוחם בגדוד 8208, חטיבה 261. דניאל הותיר אחריו את אמו מסרט, 10 אחים, את אשתו אנגואץ׳ ושני ילדיו - איתן בן ה-4 וליו, בת שנתיים. קסאו סיים תיכון בכפר חסידים והתגייס לגבעתי - שם שירת שלוש שנים כלוחם. בסיום שירותו למד הנדסת חשמל בטכניון, ובשנתיים האחרונות עבד בחברת ABS בירושלים. ב-8 באוקטובר היה בין המגויסים הראשונים ללוחמה כחייל מילואים בגבעתי. אחיו סיפרו: "היה אח ואבא למופת, מודל לחיקוי". לפי כמה מחבריו, דניאל "היה החבר הכי טוב שיכולנו לבקש. הוא תמיד שם את משפחתו וחבריו לפני, וסייע תמיד בכל".

רס"מ (מיל') רפאל אליאס מושיוף, בן 33, מפרדס חנה-כרכור, לוחם בגדוד 6261, חטיבה 261. הותיר אחריו אישה ותינוק בן שנה.

רס"ל (מיל') ניקולס ברגר, בן 22, מירושלים, לוחם בגדוד 8208, חטיבה 261.

רס"ר (מיל') יואב לוי, בן 29, מיהוד-מונוסון, לוחם בגדוד 8208, חטיבה 261.

רס"ל (מיל') הדר קפלוק, בן 23, ממבוא ביתר, מפקד כיתה בגדוד 8208, חטיבה 261.

רס"מ (מיל') מארק קונונוביץ', בן 35, מהרצליה, לוחם בגדוד 8208, חטיבה 261.

רס"מ (מיל') אדם ביסמוט, בן 35, מקרני שומרון, מפקד כיתה בגדוד 6261, חטיבה 261.

רס"מ (מיל') שי ביטון חיון, בן 40, מזכרון יעקב, לוחם בגדוד 8208, חטיבה 261.

רס"מ (מיל') ברק חיים בן ואליד, בן 33, מראשון לציון, מפקד כיתה בגדוד 6261, חטיבה 261.

מפרטים ראשוניים על האסון עולה כי הכוח נכנס מרחק של כ-300 מטרים בלבד אל תוך מרכז הרצועה, בסמוך לקיבוץ כיסופים, כשהמשימה הייתה לפוצץ 10 מבנים במסגרת הכנת אזור החיץ בין יישובי העוטף לשטח הבנוי ברצועה. הלוחמים נכנסו לשני מבנים - והניחו חומרי נפץ ומוקשים.

בסביבות השעה 16:00, טנק צה"ל שנכנס לאזור ספג פגיעה מטיל נגד טנקים - ככל הנראה RPG  - שירו מחבלי חמאס; טיל RPG נוסף נורה כפי הנראה לעבר המבנים. למרות שהמטענים לא היו מחומשים - בצה"ל בודקים האם ירי הנ"ט הוא שגרם לפיצוץ ולאסון הכבד. שני המבנים קרסו על הלוחמים. 21 נהרגו ואחד נפצע קשה. ואירוע רב-נפגעים הוכרז באתר ההרס.

בטנק שספג את ירי ה-RPG נהרגו שני לוחמים. על פינוי הנפגעים פיקדו מפקד אוגדת עזה, תת-אלוף אבי רוזנפלד, ומפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, אלוף-משנה טל אשור. החיפושים והסריקות בזירה נמשכו לאורך הלילה, כאשר שניים מהחללים נחשבו תחילה כנעדרים, ולמקום הוקפצו כוחות חילוץ והצלה של פיקוד העורף, יחידת החילוץ 669, יחידת עוקץ וכלי הנדסה כבדים.