הושבו לקבר ישראל: זוהו החטופים אסף חממי, עומר נאוטרה ועוז דניאל

אחרי שהושבו אמש לישראל, במכון לרפואה משפטית באבו כביר זוהו הבוקר (שני) גופותיהם של שלושה חטופים חללי צה"ל: אלוף-משנה אסף חממי, סרן עומר נאוטרה וסמל-ראשון עוז דניאל. 8 חללים חטופים עדיין בשבי בעזה.

הארונות הועברו אמש לישראל אחרי שגורמים בחמאס אמרו כי במהלך החיפושים בדרום רצועת עזה חולצו שלושה חללים חטופים מתוך מנהרה, ובשעות הערב הם נמסרו לצוות הצלב האדום והועברו בשטח הרצועה לכוחות צה"ל. במסדר הקרבי עם קבלת ארונותיהם השתתפו ‏מפקד פיקוד הדרום האלוף יניב עשור, מפקד אוגדת עזה תא"ל ברק חירם, מפקד חטיבה 7 אל"מ שאול ישראלי, ומפקד חטיבת גבעתי אל"מ נתנאל שמכה, חברו הקרוב של חממי.

שר הביטחון ישראל כ"ץ מסר: "הלילה הושבו לישראל גופותיהם של שלושת לוחמינו הגיבורים אל"מ אסף חממי, סרן עומר נאוטרה וסמ"ר עוז דניאל שנחטפו על ידי ארגון הטרור חמאס ונפלו בקרב כשהגנו בגבורה עילאית על יישובי העוטף ב-7 באוקטובר. מדינת ישראל מרכינה ראש בכאב ובגאווה על גבורתם. אסף, עומר ועוז חוזרים היום הביתה למנוחת עולמים באדמת הארץ שעליה הגנו עד הרגע האחרון. אני מבקש לשלוח תנחומים וחיבוק למשפחותיהם. מערכת הביטחון כולה נחושה להמשיך עד שכל החטופים החללים ישובו הביתה - זוהי חובתנו המוסרית והלאומית כלפי משפחותיהם וכלפי עם ישראל כולו".

אלוף-משנה אסף חממי, בן 40 במותו, היה הקצין הבכיר ביותר שנחטף לעזה. הוא נפל בקרב ב-7 באוקטובר לאחר שזינק לשטח עם פרוץ מתקפת הפתע של חמאס, יחד עם שני חיילי החפ"ק שלו, סמ"ר תומר אחימס וסמל קיריל ברודסקי, ובשעת בוקר מוקדמת השלושה נהרגו בקרב מול מחבלים סמוך לקיבוץ נירים. גופותיהם של אחימס וברודסקי חולצו במבצע צבאי ביולי 2024. חממי הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

חממי התגייס לצה"ל בשנת 2001, והתקבל לפלס"ר גבעתי. בסיום קורס קציני חי"ר הוא מונה למפקד צוות בפלס"ר, ובהמשך שימש מפקד פלוגת ההכשרות בגדס"ר גבעתי ומפקד הפלוגה המסייעת בגדוד רותם. ב-2010 קיבל את אות מצטיין הרמטכ"ל, גבי אשכנזי. בהמשך שירת בתפקידי פיקוד ביחידת מגלן, ולאחר מכן היה מפקד יחידת רימון וסגן מפקד גדוד שקד. בשנת 2014 הועלה לדרגת סא"ל ומונה לסגן מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה. בהמשך מונה למפקד גדוד צבר, ולאחר מכן הקים את בא"ח עוז ופיקד עליו במשך שנתייים. בשנת 2020 הועלה לדרגת אל"מ ומונה למפקד חטיבת הנגב, ובשנת 2022 מונה למפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה.

ממטה המשפחות נמסר: "אל"מ אסף חממי ז״ל מקריית אונו. את דרכו בצה"ל החל חממי בחטיבת גבעתי. ב-2010 קיבל את אות מצטיין הרמטכ"ל, התקדם בשרשרת הפיקוד ובין היתר שירת מ-2016 עד 2018 כמפקד גדוד צבר, מ-2018 עד 2020 כמפקד בסיס האימונים החטיבתי של חטיבת הקומנדו ובין 2020 ל-2022 כמפקד חטיבת הנגב. ב-2022 הוא מונה למפקד החטיבה הדרומית של אוגדת עזה. בטקס חילופי המפקדים אמר: "אנשי החטיבה הדרומית, אני מקבל היום בגאווה ואחריות אדירה את הפיקוד על החטיבה. נמשיך להגן על התושבים בגזרה ולהכין את החטיבה למלחמה". בשבעה באוקטובר נפל בקרב בקיבוץ נירים ונחטף יחד עם סמל ראשון תומר יעקב אחימס וסמל קיריל ברודסקי, לוחמי החפ"ק שלו שהושבו לקבורה. בן 40 בנופלו, אסף הותיר אחריו את הוריו קלארה ואילן, את אחיו איתן, את אשתו ספיר ושלושת ילדיהם - אלה, אלון וארבל".

סרן עומר נאוטרה, בן 21 במותו, וסמל עוז דניאל, בן 19 במותו, היו לוחמי שריון בגדוד 77 של חטיבה 7. נאוטרה, מפקד מחלקת טנקים, נפל בקרב בבוקר 7 באוקטובר לצד פקודיו עוז דניאל ושקד דהן, וגופותיהם נחטפו לעזה. חברם לטנק נמרוד כהן נחטף בחיים, ולפני שלושה שבועות הושב לישראל אחרי ששרד יותר משנתיים בשבי. בפברואר 2024 הודיע צה"ל כי עוז דניאל נפל בשבת השחורה וגופתו מוחזקת בעזה. רק בדצמבר 2024, יותר משנה אחרי שנפל בקרב, קיבלה גם משפחתו של נאוטרה את הבשורה על מותו.

במטה המשפחות סיפרו על נאוטרה: "סרן עומר מקסים נאוטרה ז״ל נולד וגדל בלונג-איילנד שבארה"ב, אך מתואר כ-"הכי צבר שיש". על אף שהתקבל ללימודים בארה"ב, הוא בחר לעלות לישראל במסגרת גרעין "צבר", ואחרי שנת מכינה התנדב להתגייס כחייל בודד לחיל השיריון. עומר התקדם לתפקיד פיקודי ולאחריו יצא לקצונה והפך למפקד מחלקת טנקים. עומר אהב ספורט, שיחק כדורגל, כדורסל וכדורעף והיה קפטן של קבוצות ספורט בבית ספרו. משפחתו וחבריו העידו שהיה אדם חם, מצחיק, ואופטימי, אוהב כל אדם ואת המדינה בכל רמח איבריו ואף היווה השראה עבור חיילים בודדים נוספים שהתגייסו בעקבותיו.  בשבעה באוקטובר, עומר נחטף לצד חבריו לטנק בעת שפיקד על הצוות - נמרוד כהן ששוחרר לאחר למעלה משנתיים בשבי, שקד דהן ז"ל ועוז דניאל ז״ל שהושבו לקבורה. במשך 421 ימים לא נודע גורלו של עומר. ב-א' בכסלו תשפ"ה (1.12.2024), קבע הרב הצבאי הראשי כי הוא נפגע אנושות בקרב ומת עוד ביום החטיפה. בן 21 בנופלו, עומר הותיר אחריו את הוריו רונן ואורנה ואת אחיו דניאל".

על דניאל סיפרו במטה המשפחות: "סמ״ר עוז דניאל ז״ל היה נגן גיטרה מחונן שהאמין בכוחה של המוזיקה לשנות את העולם. סיפור האהבה בין עוז לנגינה החל בגיל תשע, ומגיל צעיר חלם להופיע מול קהל בארץ ובעולם. קרוביו מספרים כי היה בחור מצחיק, ערכי, אוהב חיים, ותמיד עם חיוך ענק. כפי שהעידו חבריו הרבים, עוז היה החבר הכי טוב של כולם. עוז יכל להתגייס במעמד של מוזיקאי מצטיין, אבל החליט שהוא מעדיף לעשות שירות משמעותי ושהגיטרה תחכה. גם כשהגיע הביתה אחרי סגירות ארוכות בבסיס, הוא הקדיש שעות לאימון בנגינה. עוז היה לוחם בגדוד 77 בעוצבת סער מגולן (7). בשבעה באוקטובר עוז יצא להלחם יחד עם חבריו לטנק, לאחר קרב ארוך מול מחבלים רבים, עוז נחטף עם 3 חבריו לטנק. נמרוד כהן ששוחרר לאחר יותר משנתיים בשבי, שקד דהן וסרן עומר נאוטרה שהושבו לקבורה. עוז יצא בחיים מהטנק, על הרגליים, ובחר להילחם בשובים שלו עד הרגע האחרון. לאחר כארבעה חודשים לאחר חטיפתו, הוכרז כחלל אחרי שבמשך 141 ימים לא היה ידוע מה עלה בגורלו. בן 19 בנופלו, עוז הותיר אחריו את הוריו, מירב ואמיר ואחותו התאומה, הדר".

אתמול הובאו למנוחות עמירם קופר וסהר ברוך, שהושבו לישראל בשבוע שעבר, ובבית העלמין בניר עוז ספד לקופר הנשיא יצחק הרצוג: "כנשיא מדינת ישראל, בשם מדינת ישראל והעם כולו, אני עומד כאן, בראש מורכן ומבקש ממך, עמירם, סליחה. את המילה הזו אמרתי לכם - נשות ואנשי ניר עוז האהובים - פעמים רבות בשנתיים האחרונות, וגם בשבועות האחרונים, המטלטלים, המייסרים; ובכל זאת - היא מוכרחה להיאמר, שוב ושוב, במלוא האמת, ובמלוא הצער, ובמלוא הכוונה: סליחה שלא היינו כאן בשעת סכנה, שבר ומשבר. סליחה שמול פני מפלצות האדם עמדתם בידיים חשופות, להגן עליכם ועל ביתכם. סליחה עמירם - שלא הספקנו לחלץ אותך בזמן ממלתעות השבי. סליחה שלקח לנו זמן רב כל כך - רב מדי - להחזיר אותך לנוף מולדתך. סליחה שנחטפת בהיותך בין החיים, ואתה שב אלינו רק כדי להיטמן באדמה. סליחה".

תמי ברוך, אימו של סהר ברוך, ספדה לו בהלווייתו בבארי: "סהר יקר שלי, סוף סוף הוחזרת הביתה, 758 באוקטובר ואתה מובא לקבורה. זמן רב מידי היית חטוף וזה כבר הפך לחלק מהזהות שלך. לפני היו לך זהויות אחרות רבות כמו טייל, שחקן שח, חותר קייק, תלמיד חכם, חנון, מנוען סטיל, ועוד. קיוויתי בשבילך שיהיו לך עוד זהויות חדשות כמו מהנדס חשמל שרצית להיות, בן זוג, אבא ועוד ועוד, אך זה כבר לא יקרה. יש לנו הרבה אבל לא מספיק זיכרונות יחד. יש בי צער רב שלא ניצור זיכרונות חדשים יחד, שחוויות רבות כל כך לא תחווה בכלל. נפרדת ממך פה באדמת בארי שכה אהבת, ממש פה קרוב הייתי יושבת על אבן בזמן שאתה ואחיך הייתם עושים שוב ושוב מקטעים מהמסלול האדום באופניים. עכשיו אתה קרוב אלינו, לעידן, לסבתא גאולה, ולעוד רבים מאתנו".