האלוף במיל' ניצן אלון: "קיבלנו החלטות מדי יום, לפעמים גם טעינו"
אלון, ששימש כראש מפקדת השבויים במהלך המלחמה, נשא דברים בוועידת ישראל לטכנולוגיות המידע, והתייחס לטבח 7 באוקטובר: "מחדל וקטסטרופה שקשה לתאר". על הקשיים בתמרון הצבאי בזמן שיש חטופים בעזה הוא אמר: "לעיתים ידענו שבכיר נמצא במתחם, אבל גם חטופים בקרבתו. לפעמים טעינו, ואת הכאב של הטעויות האלה סוחבים איתנו"
האלוף במיל' ניצן אלון, שכיהן כראש מפקדת השבויים והנעדרים במהלך המלחמה, נשא דברים היום (חמישי) בוועידת ישראל לטכנולוגיות המידע 2026, שנערכת במתחם אקספו בתל אביב, והתייחס לקשיים בתמרון ברצועת עזה בזמן שחטופים מוחזקים בשבי. "קיבלנו החלטות מדי יום, ולפעמים גם טעינו", אמר אלון, "את הכאב של הטעויות האלה סוחבים איתנו".
בוועידה משתתפים כ-3,000 בכירים ואנשי מקצוע מהמשק הישראלי. אלון, שמאז שחרורו מצה"ל מכהן כשותף ומנהל Elements VC, התייחס בדבריו למערך השבויים והנעדרים שהוקם בעקבות טבח 7 באוקטובר, וכמי שהוביל את המאמץ המודיעיני להשבת החטופים הוא סיפר על השימוש בטכנולוגיה לצורך איתור החטופים ולדילמות המבצעיות והאנושיות שליוו את המאמץ להשבתם.
7 באוקטובר היה מחדל וקטסטרופה שקשה לתאר", אמר אלון, "הבנתי שאנחנו באירוע שלא דמיינו ולא נערכנו אליו. בלילה שבין 7 ל-8 באוקטובר התחלנו להקים ארגון יש מאין. נקודת הפתיחה הייתה 3,146 מנותקי קשר. המשימה הראשונה הייתה להבין מי נחטף, מי בחיים והיכן מוחזקים החטופים. כבר בשלבים הראשונים הבנו שבהיקף כזה אי אפשר להסתמך על מבצעי חילוץ הירואיים, ורוב החטופים יצטרכו לחזור בהסכמים. המשימה שלנו הייתה לשמור על חייהם עד להשבתם".
האלוף אלון ציין כי מידע נאסף ממספר מקורות חזותיים, וכי ההבנה הייתה ש"מכפיל הכוח הוא החיבור בין מקורות המידע". הוא הוסיף: "להוציא אותות ממנהרות בעומק 30 מטר זו משימה קשה במיוחד, ונדרשנו להמציא פתרונות מחדש".
אלון הסביר: "נדרשנו להחליט היכן אפשר לתמרן, היכן אסור לתקוף ואפילו מתי להשתמש בפצצה של 250 קילוגרם במקום טון. ניהלנו סיכונים בין חיי החיילים לבין הסכנה לחטופים. לעיתים ידענו שבכיר נמצא במתחם, אבל גם חטופים בקרבתו. בעשרות רבות של מקרים הצלחנו להציל חיי חטופים. מאחורי ההצלחות עמדו אנשי מילואים, רבים מהם מעולם ההייטק, שהתגייסו במסירות יוצאת דופן. זו הרוח הישראלית במיטבה".